המלט מתאוששת - עברה לרווח של 2.3 מיליון דולר ברבען השלישי
חברת המלט של קבוצת פימי (30.5%) מדווחת על צמיחה של 6.7% בהכנסות ל-50 מיליון דולר, ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית ועל מעבר לרווח של כ-2.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020. מכפיל הרווח ירד מרמה של 53.5 לרמה של 32 ביחס לרווחי 12 החודשים האחרונים.
המכירות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-50.1 מיליון דולר, גידול של כ-6.7% לעומת מכירות של כ-47.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד הנובע בעיקר מעלייה במכירות בתחום המוצרים האולטרה-נקיים.
הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-2.3 מיליון דולר בהשוואה להפסד של כ-925 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי לשנת 2020 הסתכם בכ-13.2 מיליון דולר (כ-26.1% מסך המכירות) בהשוואה לרווח גולמי של כ-12.8 מיליון דולר (כ-26.9% מסך המכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נובעת מהשפעת תמהיל המכירות ומשחיקת שער החליפין הממוצע של הדולר האמריקאי ביחס לשקל.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי לשנת 2020 הסתכם בכ-3.4 מיליון דולר בהשוואה לכ-2.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף לגידול בהכנסות, החברה הציגה ירידה בהוצאות התפעול ביחס לרבעון המקביל, כאשר ירידה של כ-142 אלף דולר בהוצאות המכירה והשיווק מיוחסת בין השאר לקבלת "מענק קורונה" בחברה בת בסך של 0.6 מיליון דולר. וירידה של כ-573 אלף דולר בהוצאות הנהלה וכלליות נובעת בעיקרה מירידה בשירותים מקצועיים וקיטון בהפרשה לחובות מסופקים.
- המלט: תשואה "מובטחת" של 6.7% עד חודש מאי אך המשקיעים חשדניים
- פימי מוכרת את המ-לט לפי שווי של 900 מ' ש'; פרמיה של 34% על השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA שהציגה הקבוצה ברבעון השלישי לשנת 2020 צמח בכ-24.3% והסתכם בכ-6.9 מיליון דולר לעומת כ-5.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מגזרי פעילות
מכירות המוצרים לתעשיית האולטרה נקיים הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-18.7 מיליון דולר לעומת כ-14.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-31.3%. העלייה נובעת בעיקרה מעליה בביקושים למוצרי החברה בטריטוריות אירופה, המזרח הרחוק וצפון אמריקה בקיזוז ירידה בביקושים בסין.
מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-22.3 מיליון דולר לעומת כ-22.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תמהיל המכירות הושפע בעיקר מירידה בביקושים בטריטורית צפון אמריקה לטובת עליה בביקושים בטריטוריות המזרח הרחוק ובאירופה.
מכירות המוצרים לבקרת זרימה הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-9.5 מיליון דולר לעומת כ-10.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת בעיקרה מירידה בביקושים באירופה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 1.רוני 27/11/2020 22:09הגב לתגובה זושמח ללמוד ממך
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
