אמיר וידמן מנכ"ל המ-לט
צילום: יח"צ

המלט מתאוששת - עברה לרווח של 2.3 מיליון דולר ברבען השלישי

החברה מקבוצת פימי מדווחת על צמיחה של 6.7% בהכנסות ל-50 מיליון דולר, ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית ועל מעבר לרווח בשורה התחתונה - מכפיל הרווח נחתך, אבל עדיין עומד על 32
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה המלט שוק ההון

חברת המלט של קבוצת פימי (30.5%) מדווחת על צמיחה של 6.7% בהכנסות ל-50 מיליון דולר, ירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית ועל מעבר לרווח של כ-2.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020. מכפיל הרווח ירד מרמה של 53.5 לרמה של 32 ביחס לרווחי 12 החודשים האחרונים.

המכירות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-50.1 מיליון דולר, גידול של כ-6.7% לעומת מכירות של כ-47.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד הנובע בעיקר מעלייה במכירות בתחום המוצרים האולטרה-נקיים.

 

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-2.3 מיליון דולר בהשוואה להפסד של כ-925 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי לשנת 2020 הסתכם בכ-13.2 מיליון דולר (כ-26.1% מסך המכירות) בהשוואה לרווח גולמי של כ-12.8 מיליון דולר (כ-26.9% מסך המכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נובעת מהשפעת תמהיל המכירות ומשחיקת שער החליפין הממוצע של הדולר האמריקאי ביחס לשקל.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי לשנת 2020 הסתכם בכ-3.4 מיליון דולר בהשוואה לכ-2.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף לגידול בהכנסות, החברה הציגה ירידה בהוצאות התפעול ביחס לרבעון המקביל, כאשר ירידה של כ-142 אלף דולר בהוצאות המכירה והשיווק מיוחסת בין השאר לקבלת "מענק קורונה" בחברה בת בסך של 0.6 מיליון דולר. וירידה של כ-573 אלף דולר בהוצאות הנהלה וכלליות נובעת בעיקרה מירידה בשירותים מקצועיים וקיטון בהפרשה לחובות מסופקים.

 

ה-EBITDA שהציגה הקבוצה ברבעון השלישי לשנת 2020 צמח בכ-24.3% והסתכם בכ-6.9 מיליון דולר לעומת כ-5.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. 

מגזרי פעילות

מכירות המוצרים לתעשיית האולטרה נקיים הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-18.7 מיליון דולר לעומת כ-14.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-31.3%. העלייה נובעת בעיקרה מעליה בביקושים למוצרי החברה בטריטוריות אירופה, המזרח הרחוק וצפון אמריקה בקיזוז ירידה בביקושים בסין.

מכירות המוצרים לתעשייה התהליכית הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-22.3 מיליון דולר לעומת כ-22.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תמהיל המכירות הושפע בעיקר מירידה בביקושים בטריטורית צפון אמריקה לטובת עליה בביקושים בטריטוריות המזרח הרחוק ובאירופה.

מכירות המוצרים לבקרת זרימה הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-9.5 מיליון דולר לעומת כ-10.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת  בעיקרה מירידה בביקושים באירופה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוני 27/11/2020 22:09
    הגב לתגובה זו
    שמח ללמוד ממך
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.