הבועה מתפוצצת?
"הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו" כך צוטט פרנקלין דלאנו רוזוולט. דומה כי עד לפני כשבוע השווקים הפיננסים לא פחדו מכלום. הם עלו ועלו ללא מורא וללא חשש. היה נדמה שמדובר על שוק שורי (עולה) שלעולם לא ייגמר. אבל לא כל המניות עלו באותה מידה, ולא כל המשקיעים דומים. איך כל זה תרם למצב ומה צפוי לנו בהמשך?
האם השוק מתחיל לרדת?
בימים האחרונים שוק ההון נמצא בירידה, ויש משקיעים רבים שחושבים שזה תחילת הסוף של השוק השורי (העולה). בהחלט ייתכן שלפנינו עוד ירידות, אבל על מנת להבין מה צפוי לנו בטווח האסטרטגי, חשוב להכיר את המצב העדכני. שוק ההון הנוכחי מאופיין מזה כ-7 חודשים, בפער מאוד משמעותי בין ההשקעה בחברות ערך מול חברות צמיחה.
חברות ערך (Value)
חברות ערך הינן חברות מוכרות, לרוב גדולות ועתירות הון (Capital Intensive), שקיימות זמן יחסית ממושך, עם מוצרים טובים וידועים. לחברות אלו היסטוריה ניהולית ופיננסית מוכרת, והן מייצרות תזרים מזומנים עקבי ומתמשך. הרווחיות אינה בהכרח מרשימה מאוד, אבל היא קבועה מאוד. השקעות ערך קלאסיות כוללות חברות כמו: קוקה קולה, וולט דיסני, גונסון אנד גונסון, אקסון מוביל וכו'. משקיע שירכוש מניות של חברות אלו צפוי לקבל תשואה לא גבוהה, אך עקבית ומתמשכת לאורך השנים. חברות אלו גם עומדות בניתוחים הקלאסיים של דוחות כספיים; מאזן בנוי היטב, תזרים מזומנים טוב, הכנסות ממשיות ורווחיות מוכחת. אבל לא לעולם חוסן, גם חברות ערך יכולות להתדרדר במהירות ולהפוך להיות חברות חסרות ערך.
חברות צמיחה (Growth)
חברות צמיחה הינן חברות יחסית חדשות וצעירות, עם מוצרים חדשניים ולא מוכרים. לחברות אלו אין כמעט היסטוריה ניהולית או פיננסית והן הפכו להיות ציבוריות (עם מניות בבורסה) - לא מזמן. חברות אלו מאופיינות ברווחיות נמוכה עד שלילית, אך בפוטנציאל עתידי ענק. חברות צמיחה קלאסיות הינן חברות הזנק (Start-Up) בתחומי הטכנולוגיה העילית המתקדמת, פיתוח תרופות עתידניות ומודלים עסקיים חדשניים - המערערים על המציאות הכלכלית הקיימת. לעיתים קרובות, חברות צמיחה אינן עתירות הון והן אינן עומדות באמות מידה מקובלות של ניתוח דוחות כספיים: מכפיל רווח (P/E) גבוה, מינוף משמעותי וכו'. מי שמשקיע בחברות צמיחה רואה עתיד מאוד ורוד לחברות אלו; אמונה גדולה בהמשך המומנטום (במחיר) והערכה עתידית לגידול מאוד משמעותי במכירות וברווחים. משקיעים בחברות צמיחה, לרוב מוכנים לשלם על חברות אלו מחיר גבוה - הנראה לעיתים כמנותק מהערך המהותי שלהם. בחברות צמיחה יש הרבה פוטנציאל עתידי, אבל לעיתים קרובות הפוטנציאל אינו מתממש, והחברה קורסת באותה מהירות שבה היא קמה.
- האם אנחנו שוב מריחים בועה?
- אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שחור, לבן או אפור?
בעוד שעל חברות מסוימות יש תמימות דעים שהן חברות צמיחה או חברות ערך, יש הרבה שטח אפור; חברות שונות שבהם ניתן לדון האם מדובר על חברות ערך או צמיחה. יש מי שמבקשים להשתמש בקריטריון יותר קשיח להפריד בין ערך לצמיחה, והם בוחרים למשל בשיעור הצמיחה השנתי ברווחיות. חברות עם שיעור צמיחה ברווחיות של מעל לממוצע המדד - נחשבות כחברות צמיחה, וחברות עם שיעור צמיחה ברווחיות של מתחת לממוצע המדד - נחשבות כחברות ערך. אבל זו חלוקה שרירותית וטכנית שאינה לוקחת בחשבון מאפיינים מהותיים נוספים, ואינה נותנת מידע שמועיל להבנת תזרים המזומנים העתידי - הנובע מהמסגרת העסקית. לצערנו, המשקיעים הפחות מנוסים, שמחפשים הגדרה חדה ומהירה (על חשבון הבנה מהותית) - לפעמים נוטים לכיוון הזה.
אז מה היה לנו?
מאז סיום הירידות החדות במרץ 2020, שוק ההון (בעיקר האמריקאי) דוהר מעלה מעלה. אבל הנסיקה הגדולה במדדי המניות מובלות בעיקר על ידי מניות צמיחה. בעוד מניות הערך עולות בקצב מתון מאוד, מניות הצמיחה עולות במהירות רבה. מניות ה- FANGMAN (פייסבוק, אפל, נטפליקס, גוגל, מיקרוסופט, אמאזון ואינבדיה) מובילות את רוב המדדים הגדולים והמוכרים, והן מושכות אחריהן את יתר המניות. נראה כי המשקיעים בתקופת הקורונה מגלים העדפה מאוד ברורה לתחום מניות הצמיחה, על חשבון מניות הערך. פער התשואות בין הסקטור הטוב ביותר בארצות הברית מתחילת השנה (מניות צמיחה: טכנולוגיה), לבין הסקטור הגרוע ביותר (מניות ערך: אנרגיה) הגיע בשיא לכמעט 80%. לא ראינו פערים שכאלו מאז משבר הדוק קום (שנת 2000). נראה כי שוק ההון כיום הינו רחוק מאוד מהיסודות הפיננסיים הקלאסיים להערכת שווי חברות. יש ביקוש פסיכולוגי של משקיעים שמונעים בעיקר מהמומנטום (תאוצה) של מחירי מניות הצמיחה. יש גם חשש אמיתי שהביקוש הזה מגיע מאנשים שלא מבינים בדיוק במה הם משקיעים.
מסחר קמעונאי בניירות ערך
אפליקציית רובין הוד ודומיה קיימות כבר כמה שנים טובות. הן מציעות למשתמשים הרבים שלהם חוויית מסחר פשוטה וכיפית, ללא עמלות מפורשות, ועם הסברים השווים לכל נפש. במהלך משבר הקורונה, אפליקציות אלו ראו עדנה רבה, והיקף השימוש בהם עלה בצורה מאוד משמעותית. המשקיעים עובדים מהבית, או נמצאים בסגר ולכן מחליטים להיכנס לשוק ההון על ידי רכישת מניות באפליקציות המסחר הקמעונאי, דמוי משחק המחשב. רובין הוד מובילה את הדרך, אבל יש כבר עוד כמה מוצלחות. ישנם מספר מחקרי שוק שמורים שחלק לא מבוטל מהרכישות של מניות הצמיחה בוצעו במסגרת פלטפורמות המסחר הקמעונאי, כמו רובין הוד. זה כיף, פשוט, נוח, מהיר ויחסית זול. כל אחד יכול, גם אם הוא לא ממש מבין במניות שהוא קונה. מחקרים דומים מראים כי המשתמשים הקלאסיים של פלטפורמות אלו הינם צעירים יחסית, שלא חוו מעולם משבר פיננסי משמעותי (כמו 2000 ו- 2008).
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
טסלה כדוגמא
רק על מנת שנבין את הרמות המוגזמות של מחירי מניות הצמיחה בארצות הברית, נעיין במכפיל הרווח של טסלה (Tesla) העומד כיום על 860 (אחרי ירידות השערים החדות מאתמול). היינו, משקיע בטסלה מוכן לשלם פי 860 מהרווחיות הנוכחית, עבור המניה. כמו כן, שווי השוק העדכני של טסלה הינו פי 7.3 משווי השוק של יצרנית הרכב הגרמנית BMW. ראוי לציין כי לטסלה אינה מתקרבת לתשתית הייצור והאספקה של BMW וכי יידרשו לטסלה עוד הרבה שנים ועוד הרבה מיליארדים לפרוס את קווי הייצור והשיווק שלה. צריך להיות מאוד אופטימיים או חסרי ידע, לקנות מנית צמיחה במחירים כל כך גבוהים.
אז מה צפוי?
החשש הוא שהשילוב של הטיה לא סבירה לתחום חברות הצמיחה (חברות מוכרות יותר לדור הצעיר), משקיעים לא מנוסים ואפליקציות מופשטות – עזרו לייצר בועה פיננסית של מחירים מנופחים, שאין בינם לבין המציאות הכלכלית כל קשר. הבועה בוודאי תתפוצץ ותוביל לקריסת שערים ממשית, ולסגירת הפערים שבין מניות הערך לצמיחה. ייתכן וזה כבר התחיל ואנו לפני ירידות שערים משמעותיות ומאוד כואבות.
הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 21.מי שמתפוצץ הם השורטיסטים ואלה שבחוץ (ל"ת)זרד 14/09/2020 13:12הגב לתגובה זו
- 20.ירון 10/09/2020 14:48הגב לתגובה זוטסלה בהחלט מניה מסוכנת
- 19.כתבה שטחית מאוד 09/09/2020 19:21הגב לתגובה זומשקיעי רובין הוד בכלל לא משפיעים כמעט על תזוזות מניות. הם לא משקיעים בסכומים גדולים. נמשקיעים כמו softbank שקונים מניות במיחיארדים וקרנות גידור הן אלו שמשפיעות על המחירים
- 18.דוד 09/09/2020 18:22הגב לתגובה זוכל מילה אמת ל אמיתה אבל מה זה משנה שלמרות כל האמור והנכון היום כבר מתחיל עליות כמעט בכל המדדים, פשוט הזוי לחלוטין!!!
- 17.לא מתפוצצת ולא נעליים (ל"ת)רציו המלכה 09/09/2020 17:37הגב לתגובה זו
- 16.יוסי 09/09/2020 15:58הגב לתגובה זואני חוזה שבעתיד הקרוב השוק כנראה ירד אבל הוא גם יכול להישאר במקום ואף יכול להעלות. עד עתה אף פעם לא טעיתי בתחזית.
- 15.לצערי לא קניתי טסלה 09/09/2020 14:30הגב לתגובה זורוב האנליסטים המליצו לא לקנות טסלה לאורך כל העליה שלה. אז מה למדנו עד עכשיו מההמלצות ?
- 14.המשקיע הנבון. 09/09/2020 13:01הגב לתגובה זומר שוק ימשיך לעלות לתווך הרחוק.
- ניסן 09/09/2020 15:34הגב לתגובה זונובמבר דצמבר 2000
- מורה 09/09/2020 15:09הגב לתגובה זובבקשה. לפני שכותבים, כדאי לכתוב על נייר ולבדוק את הכתיב. זה מביך לראות טעויות כאלה
- ליאור 09/09/2020 16:20מורה יקר,שמעת על דיסלקציה?
- ל"מורנו" 09/09/2020 15:48אך לא כ"כ הצלחתם,הלא "חן"?
- 13.zamirco 09/09/2020 12:40הגב לתגובה זובן שבועיים לחודש הבורסות יחלו את הריסוק המשמעותי יותר ( כרגע זה פרומו של הפרומו ) . בחודש נובמבר ובדגש על דצמבר , העולם הכלכלי הולך לריסוק והעולם הכלכלי כפי שאנחנו מכירים אותו יעלם . 1929 תיראה כמשחק ילדים - זה המחזור/סייקל האחרון ....צפו לדרמות שיחלו ממש בשבועות אלה .
- יכול להיות שיגיע חיסון ואז הכל יתהפך לטובה (ל"ת)נייס 11/09/2020 12:22הגב לתגובה זו
- לזמיריקו 09/09/2020 15:48הגב לתגובה זוזה בעברית "צחה" קדימון
- ניסן 09/09/2020 15:35הגב לתגובה זונובמבר דצמבר הם חודשי עליה קלאסיים
- 12.שושקי 09/09/2020 12:26הגב לתגובה זושקוף אש
- לשושקי 09/09/2020 15:36הגב לתגובה זותיקון לא מפולת,יש אלוגריתמים תומכי שוק
- 11.רחל לרנר 09/09/2020 12:04הגב לתגובה זומזדהה עם המסקנות. יש אלמנט בועתי במחירי המניות אלא אם כן המשקיעים (בעיקא המוסדיים) יודעים משהו שאנחנו לא יודעים...
- ל"לרנר" 09/09/2020 15:38הגב לתגובה זותפנימי כשווקים עולים ככה יש סיבה,כנ"ל בירידות חדות מתמשכות להן אין סיבה בריבית כה נמוכה!תיקון יהיה מפולת ו"ניפוץ בועה" לא
- 10.לא הבנתי. יש בועה או אין בועה (ל"ת)מייק 09/09/2020 12:02הגב לתגובה זו
- יואל 09/09/2020 15:40הגב לתגובה זואך הפרמטרים הכלכליים מצדיקים לטווח הבינוניאמנם יהיה גם תיקון
- 9.. 09/09/2020 11:58הגב לתגובה זולחבר הלל בש. כתבתך טובה מאד. מנוסחת מדוייק ומתאימה לכל כקורא.
- לפרופ' 09/09/2020 15:50הגב לתגובה זואת המשוכנעים,כמוך למשל
- 8.ליאור 09/09/2020 11:42הגב לתגובה זוענן, סייבר, אי קומרס= בלי זה הכלכלה לא תנוע...
- 7.כתבה טובה ברורה בגובה העיניים (ל"ת)אבי 09/09/2020 11:24הגב לתגובה זו
- 6.מוגלי בן שושן 09/09/2020 11:04הגב לתגובה זויש עניין בכתוב. כששיחת הברזייה היא על מניות טסלה/ אמאזון / אוגווינד .. זה הזמן לזוז משם..
- 5.ישראמקו 09/09/2020 11:01הגב לתגובה זוישראמקו נסחרת כיום לפי מיליארד וחצי שקל, ותעשה בשנה הקרובה מיליארד. בעתיד פחות אבל עדיין תרוויח מצוין. לאחרונה אוגווינד עברה את ישראמקו בשווי שוק...
- רק בגלל 09/09/2020 19:48הגב לתגובה זואוגווינד בועה בנעלי בית.
- ניסן 09/09/2020 15:45הגב לתגובה זואלקטריאון מנופחת כדבעי ועוד לא הרוויחה
- 4.מצוין. תודה (ל"ת)איתן 09/09/2020 10:45הגב לתגובה זו
- 3.אפשר לקבל ניתוח, או אנליזה, בלי המילה "האם" ??????????? (ל"ת)ליבי 09/09/2020 10:36הגב לתגובה זו
- יוסי 09/09/2020 15:46הגב לתגובה זוצופות עתיד תמיד יהיה "אם" ו"אולי"
- 2.שמשון 09/09/2020 10:11הגב לתגובה זולגמרי
- 1.מעניין מי צודק 09/09/2020 09:59הגב לתגובה זונדע בעוד כמה ימים...
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)