הממונה על התחרות מפחיתה את הרגולציה בתקופת המשבר - האם זה נכון?
רשויות התחרות בכל העולם, לרבות הממונה בישראל, פרסמו בשבועות האחרונים הקלות לעסקים לנוכח המצב הכלכלי שנוצר עקב משבר הקורונה. ההקלות נוגעות בעיקר לאפשרות של מתחרים לשתף פעולה ביניהם לאורך שרשרת האספקה – כגון מו"פ, ייצור, שיווק או הפצה משותפים.
הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, הבהירה שבנסיבות המיוחדות שבהן אין לגוף עסקי יכולת לפעול באופן סביר, שיתופי פעולה בין מתחרים לא רק שאינם מגבילים תחרות – הם עשויים להבטיח המשך קיומה של תחרות אפקטיבית בטווח הארוך.
אולם בסיטואציה הנוכחית, מעבר לדיון בשיתופי פעולה זמניים בין מתחרים, נקודה מרכזית אפילו יותר נוגעת לאישור עסקאות מיזוג ורכישה: בזמנים של משבר כלכלי עמוק, התמריץ של עסקים להתייעל גדל והם יכולים לעשות זאת, בין היתר, בדרך של קונסולידציה. בדרך כלל, למיזוגים עם גורמים מתחרים יש סינרגיה חזקה והם עשויים להקנות יעילויות משמעותיות כמו יתרונות לגודל.
אולם, מנקודת הראות של דיני תחרות – מיזוג בין מתחרים ("מיזוג אופקי"), בפרט בשווקים ממועטי מתחרים עם חסמי כניסה גבוהים, עלול להוביל לפגיעה בתחרות ולציבור, בעיקר בדרך של העלאת מחירים בענף. ככלל, כאשר לדעת הממונה קיים חשש שכתוצאה ממיזוג תיפגע משמעותית התחרות בענף מסוים, עליו להתנגד למיזוג (או להתנותו בתנאים מתאימים). לטענה בדבר יתרונות יעילות לצדדים יש משמעות משנית והיא תישקל רק אם מוכח שהיעילות שתושג צפויה להגיע לצרכנים, למשל באמצעות הורדת מחירים.
- לא רק בבורסות: גם ההשקעות הפרטיות והמיזוגים בעולם שוברים שיאים
- נייס מגדילה את השוק הפוטנציאלי באמצעות רכישת Guardian Analytics
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדעתנו, בנסיבות המיוחדות בהן המשק הישראלי מצוי, נכון להקל בבחינת מיזוגים בין מתחרים בתקופת המשבר וביציאה ממנה, גם במישור הפרוצדורלי - קביעת לוחות זמנים מזורזים לבחינת עסקאות כאלו, למרות המורכבות התחרותית שלהן - וגם במישור המהותי.
מבחינה מהותית ניתן לעשות שימוש ב"דוקטרינת הפירמה הכושלת" המשמשת בדיני התחרות בכל העולם כטענת הגנה של צדדים למיזוג, שניתוח שלו על בסיס המתודולוגיה המקובלת מחייב התנגדות, כיוון שהוא עלול לגרום בהסתברות גבוהה לפגיעה בתחרות. למרות זאת וכחריג, יאושר מיזוג כאשר מתברר כי עקב קריסה פיננסית של חברה, אין אפשרות להמשך קיומה כמתחרה בשוק, אלא בבעלות של מתחרה שירכוש את פעילותה.
כיוון שמדובר בהתרת מיזוג שבאופן רגיל אסור, מספר המקרים בהם אושרו בישראל מיזוגים על בסיס הדוקטרינה מועט מאוד; התנאים להתקיימותה מורכבים; ונטל הראיה המוטל להוכחתה גבוה.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הדוגמא הבולטת היא אישור עסקת רכישת רשת קלאבמרקט, שנקלעה להקפאת הליכים, על-ידי שופרסל בסוף שנת 2005. העסקה אושרה, בכפוף לתנאים, למרות שהממונה סבר שהמיזוג "נושא בכנפיו בשורה רעה ומרה לתחרות במשק המזון בישראל" והסביר כי הסכמתו למיזוג שתיים מבין שלוש רשתות השיווק הגדולות ניתנה "תחת נסיבות קיצוניות וחריגות" ולאחר שמצא כי ההיתר למיזוג בתנאים שקבע הוא בבחינת הרע במיעוטו.
מיזוג בולט נוסף שאושר מכוח הדוקטרינה היה המיזוג בין רשת לערוץ 10 משנת 2018, בו הגיעה הממונה למסקנה לפיה בהיעדר המיזוג עלול היה ערוץ 10 לצאת מהשוק בסבירות גבוהה ובאופן שמעלה חששות חמורים לפגיעה בתחרות, כיוון שיציאתו הייתה מביאה להיעלמותה של אחת משתי חברות החדשות המרכזיות בטלוויזיה. לאור מסקנה זאת, אישורו של המיזוג (בתנאים) עדיף מבחינה תחרותית על התנגדות למיזוג, למרות הפגיעה האפשרית שטמונה בו.
מאז החלטת הממונה בעניין קלאבמרקט נמתחה עליה ביקורת רבה. אולם, נראה כי במיוחד בימים טרופים אלה, התייעלות במצבם של עסקים, לרבות באמצעות עסקאות M&A בין מתחרים, היא צו השעה ובמקרים רבים תנאי להישרדותם.
לפיכך, למרות הקשיים התחרותיים האפשריים הכרוכים בכך, ראוי לאפשר התייעלות כזו ככל הניתן, מתוך אותו היגיון שעמד בבסיס עמדת הממונה בהקשר לשיתופי פעולה עסקיים בין מתחרים. בסופו של דבר, התייעלות כזו עשויה, בטווח הארוך, לשמור על התחרות האפקטיבית בשווקים.
- 1.נמרוד 19/04/2020 21:47הגב לתגובה זואתם מכירים עוד מדינה בעולם שמקלה ברגולציה? שבוע הבא כול הסיפור נגמר ואנחנו ניתקע עם מונופולים אכזריים.
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
