למרות הסכנות שטומן בחובו וירוס הקורונה הסיני, לארבע חברות התרופות הגדולות בעולם, שאחראיות יחד על מכירות חיסונים ב-30 מיליארד דולר ב-2019, אין מודל כלכלי שמצדיק פיתוח של חיסון למחלות נגיפיות שמתפרצות.

הסכנות הכלכליות של הוירוס הן ברורות. מספיק לראות את הירידות בוול סטריט בכ-3.1% ביומיים. בישראל, המדדים קרסו אתמול לנמוך יומי של למעלה מ-4% והפגיעה בכלכלה הסינית, שסגרה 21 מחוזות לעסקים ותעשייה, תייצר גלים בחודשים הקרובים בכלכלה העולמית. מורגן סטנלי קבע כי אם הווירוס ימשיך להתפשט, ההשפעה על הצמיחה יכולה להגיע לעד 0.3%.

ועדיין, חברות התרופות, בהם פייזר (סימול: PFE), מרק (סימול: MRK), סאנופי (סימול: SNY) וגלקסוסמיתקליין (סימול: GSK) יושבות על הגדר. החברות הללו, ששוויין יחד עולה על 650 מיליארד דולר, לא נוקפות אצבע. והן גם לא ינקפו בעתיד הנראה לעין. זה לא כלכלי להן.

את חברות התרופות הגדולות מעניין רק הכסף

חברות התרופות יודעות להרוויח כסף. גם ובעיקר ממחלות נדירות, שפיתוח הטיפולים בהם יקרים והתרופות עצמן יקרות אפילו יותר לאזרח הפשוט. כמו במחלות נדירות, גם בהתפרצות וירוסים כמו הקורונה, העלות של פיתוח גבוהה, כשהצפי לשימוש בחיסונים בלתי ניתן לאומדן ברור. עוד דבר קריטי, הוא קהל היעד.

• הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
• ה-FDA מגביל אישורים לחיסוני קורונה - אז למה מודרנה קופצת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו במרבית ההתפרצויות של ה-SARS, האבולה ויתר המחלות הנגיפיות, מרבית קהל היעד הם אזרחים מהשורה, וחמור מכך, עניים במקרה הטוב ועניים מאוד במקרה הרע. לדאבונם, אין להם את האמצעים הנדרשים כדי לשלם על החיסונים. אם ההתפרצות הבאה תקרה חס ושלום במונאקו, אולי נראה שינוי בגישה של ענקיות התרופות.

"הסקטור הפרטי ימשיך להתקדם למקומות שבהם ההחזרים הם הגבוהים ביותר, וזה בוודאי לא הכיוון של שיפור הבריאות הציבורית", כתב פיטר באך, ראש מכון סלואן-קטרינג למדיניות בריאות, לעיתון בארונס.

הקטנות מנסות, אבל זה לא מספיק

מי שכן מנסה לפתח חיסון זו ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ), שלה מעבדת פיתוח יחסית קטנה. יחד איתה, רק 3 חברות ביוטק קטנות ובינוניות פועלות לפיתוח החיסון. שלושת האחרות הן נובהוואקס (סימול: NVAX), אינוביו (סימול: INO) ומודרנה (סימול: MRNA).

• הסכם ישראל חמאס מוריד את מחירי הנפט; בורסות אסיה בעליות
• דלויט הכינה דוח עם הזיות AI; נאלצה להחזיר את רוב התמורה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בואינג מתקדמת ל-797 - המטוס שצפוי להחליף את ה-737 ולשנות את...

לוח הזמנים למציאת חיסון אינו ברור. הערכות השמרניות אומרות כי ייקחו לפחות 3 חודשים עד שיימצא החיסון הראשוני, אך ב-JNJ מעריכים כי זה יכול לנוע גם בין 8 חודשים עד שנה.

חברות התרופות "דורשות" ניעור רציני

עצוב ואירוני. כך, בשתי מילים פשוטות אלה, ניתן לסכם את תעשיית התרופות הגלובלית. נכון, מדובר בעסק וכל עסק רוצה להרוויח. אבל כאן גם מדובר במישרין בחיים של אנשים. בהשפעה ישירה על בריאות הציבור. השפעה שחברות התרופות מתנערות ממנה, אלא אם כן הן יכולות לייצר רווח.

חברות הענק האלה מזרימות יחד מאות מיליוני דולרים בלובי, בפרסום ובתרומות לפוליטיקאים, על מנת להשפיע על רווחים עתידיים ולהעלות מחירים של תרופות. דוגמה מובהקת לכך הם מחירי האינסולין בארצות הברית, שעלו בשנים האחרונות במאות אחוזים; זאת למרות שהחברות כמעט ולא משקיעות במו"פ כדי לייצר את התרופה הגנרית. עד כדי כך הבעיה חמורה, שהיא מככבת במסע הבחירות הנוכחי לנשיאות, זה שרק החל.

אז נכון, אין מודל עסקי שמייצר רווחים, אבל חברה כמו מרק, שברבעון השני של 2019 דיווחה ב-Non-GAAP על רווח נקי של למעלה מ-3.3 מיליארד דולר, יכולה למצוא קצת עודף בכיסים כדי לממן התפרצויות נגיפיות, שיכולות בטווח הזמן הקצר, הבינוני והארוך, לפגוע גם בהן.

אבל לא רק מרק. על הממשלות במערב להכריח את חברות התרופות הגדולות לייצר יחדיו פלטפורמה משותפת להתמודדות עם התפרצויות של מחלות נגיפיות. מדובר בפרוטות עבור ענקיות אלה והפרוטות האלה יכולות גם להיחשב לחלק מהאחריות התאגידית שלהן – משהו שכל חברה מתפארת בו בימינו אנו – ושאותה ניתן גם במקרים מסוימים להחזיר במס.

שימוש משותף שכזה בידע יכול להאיץ את ההתמודדות עם המחלות הללו ולייצר הרבה תועלת, הן לנו כחברה גלובלית והן כיחסי ציבור לעצמן. במקום לממן יחצ"נים בעשרות מיליוני דולרים, שישקיעו ויחזירו קצת לציבור, אז יוכלו "להתפאר" בהישג של פתרון בעיה, דבר שבטוח יסייע להן להעלות את קרנן בציבור – במקום אינספור סיפורים על חזירות שעולים לכותרות בקרים כלילות.