גרטה טונברג
צילום: PR

אשתו של שר האוצר האמריקאי: "אני בצד של גרטה טונברג"

לואיז לינטון, שנשואה לסטיב מנוצ'ין, צידדה בפעילת איכות הסביבה הצעירה באינסטגרם, לאחר שבעלה "ירד" על טונברג ואמר כי כש"יהיה לה תואר בכלכלה, היא תוכל לבוא ולהטיף לנו"
ארז ליבנה | (5)

ההתכשויות של בכירי הממשל האמריקאי עם פעילת איכות הסביבה ואשת השנה של טיים ל-2019, גרטה טונברג (17), הגיעו בשבוע שעבר לשיא, לאחר ששר האוצר האמריקאי, סטיב מנוצ'ין אמר בכנס דאבוס, שיסכים להקשיב לדבריה של טונברג לאחר ש"תעשה תואר בכלכלה". זאת לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמר בחודש שעבר שטונברג צריכה להירגע וללכת לראות סרט"   למרבה הפתעתו, מי שצידדה בפעילה הצעירה והמשפיעה היא דווקא אשתו של מנוצ'ין, השחקנית הסקוטית לואיז לינטון. בפוסט שפרסמה באינסטגרם, לינטון שמה תמונה של בעלה וטונברג זה לצד זו וכתבה כי "אני בצד של גרטה בנושא הזה (וגם לי אין תואר בכלכלה). אנחנו צריכים להוריד את השימוש שלנו בדלק פוסילי בצורה דרסטית. תמשיכי להיאבק גרטה טונברג". *הפוסט באינסטגרם של לינטון (אינסטגרם) לינטון, שידועה כפעילה לזכויות בעלי חיים, תייגה בפוסט את בעלה ואת תונברג, אבל הורידה את הפוסט במהירות, ככל הנראה בשל המבוכה שגרמה לבעלה.   כאמור, במהלך הכנס בדאבוס, כשנשאל מנוצ'ין על עמדתו על טונברג, הוא אמר כי "האם היא הכלכלנית הראשית? כשתעשה תואר בלככלה שתבוא ותרצה לנו". לאחר מכן, אמר מנוצ'ין כי רק צחק.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מוסי 26/01/2020 20:46
    הגב לתגובה זו
    מיקי מאוס שכמוך אתה מבין בכלל מה קורה לאקלים בכדור הארץ
  • 4.
    כשיהיה לך תואר באיכות הסביבה תדבר לקקן לבוס. (ל"ת)
    דני 26/01/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מחזוריות נטו 26/01/2020 18:29
    הגב לתגובה זו
    המחזוריות בכדור הארץ תמשיך.אין קשר בין מה שמיוחס לבני אדם כולל נפיחות על הכדור .הוא סובב במעגלים קוסמיים יחד עם כל המערכת שמש וההשפעה החיצונית היא שקובעת.
  • 2.
    תוסיפו 26/01/2020 18:05
    הגב לתגובה זו
    לפני לינטון,יהיה מענין!
  • 1.
    כרגיל 26/01/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
    מי שקשור ולא קשור,אפשר גם לשאול את גלילאו ולאונרדו דה וינצי' לדעתם ז"ל!אגב גם אני מצדד אך לא אגיד במי!
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




טעינה
צילום: ChargePoint

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א

הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050

מנדי הניג |

מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.

המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.

בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך, תוך בחינת צורכי השוק בפועל.

משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב. 

לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".