למה המדינה לא מורידה את מחירי הרכב? בגלל מס של 40 מיליארד שקל
נכון זה מתייחס ל-2018, ואנחנו כבר ב-2020, אבל ככה זה אצלנו - הנתונים מגיעים לאט. בשנת 2018 חל גידול של 22.4% במספר הרכבים שנרכשו ביחס לאשתקד, כאשר מצבת כלי הרכב בסוף השנה עמדה על כ-3.5 מיליון רכבים. עם זאת, ישראל נמצאת במקום נמוך בכמות כלי הרכב ביחס למדינות ה-OECD. זאת ככל הנראה לאור המיסוי הגבוה, כך עולה מסקירתו השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום. עוד עולה מהסקירה כי, ההכנסות ממיסוי על ענף הרכב בשנת 2018 הסתכמו, ב‑39.4 מיליארד שקל. ההכנסות מהוות עליה של 5.3% לעומת שנת 2017 לאחר ירידה של 10.6% בשנת 2017. אתם קולטים את המספרים - 40 מיליארד שקל? זה המון, זה מקור הכנסה משני לרשות המסים אחרי המס על דירות. זאת הסיבה שהם לא יורידו את מחירי הרכבים, הם לא ירצו להפחית את הקופה הגדולה שהם עושים בתחום הרכב. עלייה בכמות רכישת רכבים חדשים על פי המסמך, בשנת 2018, נרכשו כ-267 אלף רכבים כלי רכב פרטיים, עלייה של 22.4% לעומת שנת 2017. בנוסף, הובאו לישראל כ-11 אלף רכבים מסחריים ו-39 אלף רכבים דו‑גלגליים. בסוף שנת 2018, עמדה מצבת כלי הרכב בישראל על כ-3.5 מיליון כלי רכב. בתוך כך, בעשור האחרון, גדלה מצבת כלי הרכב בישראל בכ-4% לשנה. משקל כלי הרכב הפרטיים מתוך כלל כלי הרכב עמד על 85% ומשקל המשאיות על 9%.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
רמת מינוע נמוכה ביחס למדינות ה-OECD
רמת המינוע, כלומר מספר כלי רכב לאלף תושבים, עמדה על 395 כלי רכב בשנת 2018, מתוכם 336 כלי רכב פרטיים. כך, בעשור האחרון, גדלה רמת המינוע בישראל בכ-2% לשנה. עם זאת, על פי מדד רמת המינוע בשנת 2016, ישראל ממוקמת במקום ה-27 מתוך 29 מדינות ה-OECD ורמת המינוע בישראל נמוכה בכ-41% יחסית לממוצע מדינות ה‑OECD.
בדיקת הקשר בין התוצר לנפש במדינות ה-OECD לרמת המינוע, העלתה כי ישנו קשר חיובי בין המשתנים. על פיו, הייתה צפויה בישראל רמת מינוע הגבוהה בכ-70% מרמת המינוע בפועל. הסיבה לכך היא ככל הנראה המיסוי הגבוה על רכישת כלי רכב בישראל.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
קילומטראז' גבוה ברכבי חברה וליסינג
סך הנסועה (קילומטראז') בישראל בשנת 2017 עמד על כ‑59.6 מיליארד קילומטרים. הנסועה הממוצעת לכלי רכב פרטיים עמדה על כ-16.2 אלף קילומטרים. בתוך כך, ניכר פער גדול בנסועה הממוצעת בין רכב בבעלות פרטית (14.7 אלף קילומטרים) לעומת רכב צמוד,ליסינג או בבעלות חברה (כ-28.2 אלף קילומטרים).
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
עלייה בהכנסות ממיסוי
על פי המסמך, ההכנסות ממיסוי עקיף על ענף הרכב בשנת 2018 הסתכמו, ב‑39.4 מיליארד שקל. ההכנסות מהוות עליה ריאלית של 5.3% לעומת שנת 2017 לאחר ירידה ריאלית בשיעור של 10.6% בשנת 2017 לעומת שנת 2016.
העלייה בשנת 2018 והירידה בשנת 2017 הושפעו מהקדמת יבוא של כ-50,000 כלי רכב בחודש דצמבר 2016, ערב עדכון נוסחת המיסוי הירוק, שהקשיח את תנאי הזכאות לזיכוי הירוק. כתוצאה מהקדמת היבוא, נרשמה בשנת 2016 תוספת גבייה בהיקף של כ‑1.9 מיליארד שקל על חשבון הגבייה של שנת 2017.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
עד שנת 2010, היה משקל המיסוי על ענף הרכב כאחוז מהתמ"ג במגמת עלייה עד לשיא של 3.5% תוצר בשנת 2010. מהנקודה הגבוהה בשנת 2010 ועד שנת 2018 ירד נטל המס על ענף הרכב ב-0.6% תוצר, שהם כ-7 מיליארד שקל.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
- 6.רועי 27/01/2020 09:37הגב לתגובה זוהכסף הזה יכל לשמש להשקעה בהסעים המוניים רכבות עירוניות תחתיות וקלות .הדבר היה יוצר הקטנה בתחלואה והיו נחסכים כספי ציבור ופרטי בתחומי הבריאות אכיפת החוק ביטוח ועוד
- 5.תקוע בפקק 27/01/2020 08:57הגב לתגובה זותוסיפו לכתבה את נתוני ק"מ כבישים ותראו את הקטסטרופה האמיתית שבה אנו חיים
- 4.להשוות לאיסלנד? שם עשרות קילומטרים אין נפש חיה (ל"ת)אני 27/01/2020 08:55הגב לתגובה זו
- 3.גילית את אמריקה...אבל ממש!!..כבר 60 שנה זה כך. (ל"ת)mr sus 26/01/2020 21:22הגב לתגובה זו
- 2.mmm 26/01/2020 18:20הגב לתגובה זוהמסים על המכוניות,כדי שאולי יקנו פחות.בוודאי שלא להוזיל את מחיר המכונית.
- 1.חז 26/01/2020 16:22הגב לתגובה זוהרכב הדלק וכל מה שמסביב מייצר הכנסות מס של רבע !!!! מתקציב המדינה !!!
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
