
למה המדינה לא מורידה את מחירי הרכב? בגלל מס של 40 מיליארד שקל
נכון זה מתייחס ל-2018, ואנחנו כבר ב-2020, אבל ככה זה אצלנו - הנתונים מגיעים לאט. בשנת 2018 חל גידול של 22.4% במספר הרכבים שנרכשו ביחס לאשתקד, כאשר מצבת כלי הרכב בסוף השנה עמדה על כ-3.5 מיליון רכבים. עם זאת, ישראל נמצאת במקום נמוך בכמות כלי הרכב ביחס למדינות ה-OECD. זאת ככל הנראה לאור המיסוי הגבוה, כך עולה מסקירתו השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום. עוד עולה מהסקירה כי, ההכנסות ממיסוי על ענף הרכב בשנת 2018 הסתכמו, ב‑39.4 מיליארד שקל. ההכנסות מהוות עליה של 5.3% לעומת שנת 2017 לאחר ירידה של 10.6% בשנת 2017. אתם קולטים את המספרים - 40 מיליארד שקל? זה המון, זה מקור הכנסה משני לרשות המסים אחרי המס על דירות. זאת הסיבה שהם לא יורידו את מחירי הרכבים, הם לא ירצו להפחית את הקופה הגדולה שהם עושים בתחום הרכב. עלייה בכמות רכישת רכבים חדשים על פי המסמך, בשנת 2018, נרכשו כ-267 אלף רכבים כלי רכב פרטיים, עלייה של 22.4% לעומת שנת 2017. בנוסף, הובאו לישראל כ-11 אלף רכבים מסחריים ו-39 אלף רכבים דו‑גלגליים. בסוף שנת 2018, עמדה מצבת כלי הרכב בישראל על כ-3.5 מיליון כלי רכב. בתוך כך, בעשור האחרון, גדלה מצבת כלי הרכב בישראל בכ-4% לשנה. משקל כלי הרכב הפרטיים מתוך כלל כלי הרכב עמד על 85% ומשקל המשאיות על 9%.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
רמת מינוע נמוכה ביחס למדינות ה-OECD
רמת המינוע, כלומר מספר כלי רכב לאלף תושבים, עמדה על 395 כלי רכב בשנת 2018, מתוכם 336 כלי רכב פרטיים. כך, בעשור האחרון, גדלה רמת המינוע בישראל בכ-2% לשנה. עם זאת, על פי מדד רמת המינוע בשנת 2016, ישראל ממוקמת במקום ה-27 מתוך 29 מדינות ה-OECD ורמת המינוע בישראל נמוכה בכ-41% יחסית לממוצע מדינות ה‑OECD.
בדיקת הקשר בין התוצר לנפש במדינות ה-OECD לרמת המינוע, העלתה כי ישנו קשר חיובי בין המשתנים. על פיו, הייתה צפויה בישראל רמת מינוע הגבוהה בכ-70% מרמת המינוע בפועל. הסיבה לכך היא ככל הנראה המיסוי הגבוה על רכישת כלי רכב בישראל.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
קילומטראז' גבוה ברכבי חברה וליסינג
סך הנסועה (קילומטראז') בישראל בשנת 2017 עמד על כ‑59.6 מיליארד קילומטרים. הנסועה הממוצעת לכלי רכב פרטיים עמדה על כ-16.2 אלף קילומטרים. בתוך כך, ניכר פער גדול בנסועה הממוצעת בין רכב בבעלות פרטית (14.7 אלף קילומטרים) לעומת רכב צמוד,ליסינג או בבעלות חברה (כ-28.2 אלף קילומטרים).
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
עלייה בהכנסות ממיסוי
על פי המסמך, ההכנסות ממיסוי עקיף על ענף הרכב בשנת 2018 הסתכמו, ב‑39.4 מיליארד שקל. ההכנסות מהוות עליה ריאלית של 5.3% לעומת שנת 2017 לאחר ירידה ריאלית בשיעור של 10.6% בשנת 2017 לעומת שנת 2016.
העלייה בשנת 2018 והירידה בשנת 2017 הושפעו מהקדמת יבוא של כ-50,000 כלי רכב בחודש דצמבר 2016, ערב עדכון נוסחת המיסוי הירוק, שהקשיח את תנאי הזכאות לזיכוי הירוק. כתוצאה מהקדמת היבוא, נרשמה בשנת 2016 תוספת גבייה בהיקף של כ‑1.9 מיליארד שקל על חשבון הגבייה של שנת 2017.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
עד שנת 2010, היה משקל המיסוי על ענף הרכב כאחוז מהתמ"ג במגמת עלייה עד לשיא של 3.5% תוצר בשנת 2010. מהנקודה הגבוהה בשנת 2010 ועד שנת 2018 ירד נטל המס על ענף הרכב ב-0.6% תוצר, שהם כ-7 מיליארד שקל.
מקור: סקירת אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
- 6.רועי 27/01/2020 09:37הגב לתגובה זוהכסף הזה יכל לשמש להשקעה בהסעים המוניים רכבות עירוניות תחתיות וקלות .הדבר היה יוצר הקטנה בתחלואה והיו נחסכים כספי ציבור ופרטי בתחומי הבריאות אכיפת החוק ביטוח ועוד
- 5.תקוע בפקק 27/01/2020 08:57הגב לתגובה זותוסיפו לכתבה את נתוני ק"מ כבישים ותראו את הקטסטרופה האמיתית שבה אנו חיים
- 4.להשוות לאיסלנד? שם עשרות קילומטרים אין נפש חיה (ל"ת)אני 27/01/2020 08:55הגב לתגובה זו
- 3.גילית את אמריקה...אבל ממש!!..כבר 60 שנה זה כך. (ל"ת)mr sus 26/01/2020 21:22הגב לתגובה זו
- 2.mmm 26/01/2020 18:20הגב לתגובה זוהמסים על המכוניות,כדי שאולי יקנו פחות.בוודאי שלא להוזיל את מחיר המכונית.
- 1.חז 26/01/2020 16:22הגב לתגובה זוהרכב הדלק וכל מה שמסביב מייצר הכנסות מס של רבע !!!! מתקציב המדינה !!!

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050
מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.
המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר
ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.
בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך,
תוך בחינת צורכי השוק בפועל.
משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- המניה שמזנקת ב-38% ומה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".