פייסבוק מארק צוקרברג
צילום: Istock

5 קבוצות הפייסבוק שכל עורך דין חייב להכיר ב-2019

איפה יכולים עורכי הדין לפרוק תסכולים ולצחוק על המקצוע? איפה ניתן לשאול שאלות, ולהתייעץ? והיכן ניתן לקבל עזרה בהסבה מקצועית? - אלו הקבוצות החמות

לרגל השנה החדשה, יצאנו לחפש ברשת החברתית, פייסבוק, קבוצות חדשות וותיקות, שמיועדות לעורכי דין ומשפטנים ומשתייכות הן לז'אנר ה"רציני" והן לקליל. אז באיזה קבוצה תוכלו להתחיל את הצעדים להסבה מקצועית מעריכת דין? איפה תוכלו לשחרר קיטור ובאיזה קבוצה תוכלו לצחוק על המקצוע?

1. ליטיגציה עורכי דין ועו"ד 

אחת מקבוצות עורכי הדין הגדולות והוותיקות בפייסבוק. הקבוצה הוקמה לפני כשמונה שנים ע"י עו"ד יוסף ויצמן, המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין, מתוך מטרה ליצור שיח מרכזי ומקצועי בין עורכי הדין, ולפי תיאורה היא מיועדת לצורך "שאלות, התייעצויות, חידושים, מאמרים, פסיקה, וכל מה שיוסיף תוכן ומידע בכל תחומי המשפט". בתחילה עסקה הקבוצה בנושאים של חדלות פירעון בשל מומחיותו של עו"ד ויצמן, אך בהמשך היא נפתחה לכל התחומים לרבות משפחה, דיני עבודה וסוגיות מרכזיות גם בדיני מיסים. בקבוצה חברים נכון לכתיבת שורות אלו 9,217 איש, תוך הקפדה יתרה שהחברים בה יהיו עורכי דין בלבד.

"הסגנון בקבוצה שונה מקבצות אחרות", אומר עו"ד ויצמן. "אין דיונים פוליטיים או נושאים שאינם שיח משפטי בלבד. הפוסטים בקבוצה הם שאלות ותשובות בנושאי משפט ומקצוע. על כן, אין התארגנויות קבוצתיות או כל דבר אחר. זה מה שהופך את הקבוצה לאיכותית ומבוקשת ביותר". עוד מוסיף עו"ד ויצמן כי בכל רגע נתון ישנן יותר מ-200 בקשות הצטרפות לקבוצה ומנהלי הקבוצה יחד עמו בודקים את המבקשים ומצרפים רק את מי שהוא עורך דין". כן הוא מציין כי ישנם מסתננים לקבוצה כל הזמן, שיודעים איך לשקר ולהציג שמות בדויים. "עם הזמן אנו עולים על זה", הוא אומר, "הרבה בשל שיתוף פעולה של חברי הקבוצה ומוציאים אותם מהקבוצה. מנהלי הקבוצה מוחקים כל פוסט שאיננו פוסט של התייעצות מקצועית. אין הנחות ואין חריגים. זה האופי המיוחד של הקבוצה".

2. עורכי הדין בישראל – הבמה המרכזית 

גם זו "מגה קבוצה" לעורכי דין, שמכילה למעלה מ-10 אלף חברים. הקבוצה הוקמה ומנוהלת ע"י עו"ד משה טייב, עד לא מזמן המשנה לראש לשכת עורכי הדין, ולפי תיאורה מטרתה להוות "במה מרכזית" לעורכי הדין בישראל להתייעץ, לשתף, לקבל מידע רלבנטי, להעלות רעיונות, להגיב, להכיר חברים למקצוע, ליצור שיתופי פעולה פוריים ועוד. גם קבוצה זו סגורה לעורכי דין בלבד.

עו"ד משה טייב: "הקבוצה הוקמה על ידי לפני כשלוש שנים. המטרה הייתה לייסד 'במה מרכזית' וירטואלית עבור ציבור עורכי הדין, שבה הם יוכלו לדבר, לשתף, להכיר ולהחליף דעות בנושאים הנוגעים למקצוע עריכת הדין. כמו כן כנבחר ציבור בלשכת עורכי הדין חשוב לי להיות מחובר ל"שטח" ולהקשיב לצרכי הציבור. הקבוצה היא דרך מצוינת לעשות את זה.

בקבוצה שלנו אנו דוגלים בחופש ביטוי מקסימלי ומשתדלים מאד שלא למחוק פוסטים אלא במקרים נדירים שבהם הדברים חורגים ממטרות הקבוצה, פוגעניים או סרי טעם. הקבוצה מנוהלת אך ורק על ידי עורכי דין ויש הקפדה דקדקנית על צירוף חברים לקבוצה - רק עורכי דין מאושרים כחברים בקבוצה וזה רק אחרי שאנחנו עורכים בירור מוקדם. מהפעילות הענפה בקבוצה נרקמו אינספור שיתופי פעולה, נוצרו חברויות ולא פעם חברים נרתמים לסייע זה לזה גם ללא כל היכרות מוקדמת. בכל חודש יש אלפי פוסטים, אלפי תגובות וקצב ההתקדמות והגדילה הטבעי של הקבוצה הוא מדהים. אני מאמין שזו רק ההתחלה והקבוצה עוד תמשיך לגדול ולהתפתח, אז מי שעדיין לא הצטרף אלינו מוזמן בשמחה".

3. עורכי דין כועסים 

נראה ששם הקבוצה מדבר בעד עצמו. במקצוע כמו עריכת דין, כעסים ותסכול הם לעתים קרובות מנת חלקם של העוסקים בו, ולא חסר על מה לדבר: הלקוחות, השעות הארוכות, השופטים, הקולגות ומה לא. מתוך כך, צצה לה קבוצה (חדשה יחסית), שמכילה כבר היום כ-700 חברים, ומהווה במה לפריקת לחץ ושחרור קיטור מהמקצוע.

קיראו עוד ב"בארץ"

עו"ד שי סיני, מנהל ומייסד הקבוצה: "הקבוצה נפתחה על ידי מיד לאחר שבקשה שהגשתי במסגרת תביעה נמחקה על ידי המזכירות עקב אי תשלום אגרה. אז הבנתי את גודל הצרה שהנחיתה עלינו שרת המשפטים על דרך של הטלת קנס של 35 שקלים כאשר אנחנו מעוניינים להגיש בקשה שלדעתנו יש להגיש במסגרת ההליך. מי ישלם? איך נסביר זאת ללקוח? האם נגבה מראש? איך ננהל את כל הפרוצדורה של התשלום? כל כך הרבה שאלות מעצבנות שלרובן אין ממש תשובה. התעצבנתי מאד, ואת כל כעסי תיעלתי לטובת פתיחת קבוצת פייסבוק לעורכי דין כועסים כמוני כדי שגם הם יוכלו לתעל את הכעסים שלהם אל הקבוצה ולפרוק. מאז הקבוצה התרחבה. בקבוצה חברים עורכי דין בלבד והפוסטים המועלים בה קשורים לדברים שמכעיסים אותנו, עורכי הדין, כגון הבירוקרטיה המכעיסה, לקוחות מכעיסים (לא רוצים לשלם, רוצים פגישות בשבת או בשש בבוקר, שולחים וואטסאפ בחמש בבוקר), החלטות מכעיסות של בתי המשפט ועוד. הקבוצה משוחררת מביקורת ומיועדת לפריקת לחצים ושחרור כעסים".

4. עורכי דין פגומים 

קבוצה שמשתייכת לז'אנר ה"קליל" של קבוצות עורכי הדין ומהווה "קבוצת בת" לאחת הקבוצות הפופולאריות (עליה כתבנו בכתבה הקודמת) - "ממים של עורכי דין". הקבוצה הוקמה לפני כשנה ע"י עו"ד סיון רוזן, שמנהלת אותה יחד עם עו"ד רועי כהן  אותו "צוות" שאחראי גם על קבוצת הממים. אחת הפעילויות החביבות על חברי הקבוצה היא שיתוף של כתבות העוסקות בעורכי דין ש"סרחו",

עו"ד רוזן: "קבוצת עורכי דין פגומים היא קבוצת הומור אשר הוקמה בעיקר לטובת עורכי הדין "מאותגרי הממים" שמבקשים גם הם לפרוק באמצעות הומור משובח, כל מה שעובר עליהם במקצוע לרבות, הפדיחות, הבדיחות, החוויות, הלקוחות, המקרים והשטויות שלהם או של הקולגות למקצוע ועוד. כל זאת ללא צורך בשימוש ב"ממים", כנדרש בקבוצה המקבילה ממים של עורכי דין".

5. לא עו"ד! 

נמאס לכם מהמקצוע? חושבים על הסבה? אתם ממש לא לבד. בקבוצת "לא עו"ד!" חברים כיום כ-1,900 עורכי דין שמחפשים מפלט, ולפי תיאורה היא מיועדת ל"כל עורכי הדין שעזבו את התחום ומחפשים את האתגר הבא, לאלו שעוד חוששים לעשות את הצעד, וגם לאלו שרוצים לגשש ולראות מה יש לעולם התעסוקה להציע להם". את הקבוצה הקימה ומנהלת נטי דנור, עורכת דין שעובדת כיום בהייטק, שכבר בשלב ההתמחות הגיעה לתובנה שאולי היא נמצאת במקצוע הלא נכון ושהיא רוצה לשנות כיוון.

"הבנתי שיש עוד המון תחומים מעניינים ומסקרנים שאני רוצה ללמוד אותם, מקצועות העולם החדש", היא אומרת. "לקחתי קורסים שונים ביניהם מסחר אינטרנטי ושיווק דיגיטלי. יחד עם זאת, לא ידעתי מה באמת אני רוצה לעשות. התחלתי לדבר עם חברים שחוו את אותו דבר, והגעתי למסקנה שאני לא לבד. החלטתי להפיק כנס בנושא ניהול קריירה, ולשם כך גייסתי ארבעה מרצים מארבעה תחומים שונים של ניהול קריירה. הוא נערך ב- 'WeWork' והגיעו כ-400 אנשים. לאחר מכן פנו אלי המון עורכי דין שהזדהו עם הסיפור שלי, ולכן פתחתי קבוצה בפייסבוק, בעיקר לחברים וללא מטרות רווח, שהתחילה כמיזם קטן, אך מהר מאד השמועה התפשטה. בעיקר, רציתי ליצור קהילה שתאחד את כל עורכי הדין והמתמחים שמעוניינים לעשות הסבה. בקהילה מפורסמות משרות שיכולות להתאים לעורכי/ות דין אשר עושים שימוש בכישוריהם הרבים, למשל משרות מתחום הנדל"ן, שיווק דיגיטלי וכו'. עוד מתפרסמים שיתופי פעולה שונים, למשל סדנת לינקדאין, ייעוץ קריירה ועוד.

הקהילה מיועדת למי ששוקל לעשות הסבה מקצועית, מגשש לראות איזה משרות יש בעולם התעסוקה או כבר עשה הסבה ומעוניין להתייעץ. מטרתה היא לקדם את עורכי הדין ולשלב אותם במקצועות שונים ובתפקידים מגוונים בתחומים שונים בתעשייה. בנוסף, אני רוצה ליצור סביבה תומכת, שכן הסבה כרוכה בקשיים ובלבטים. חברי הקבוצה מסייעים זה לזה, נותנים מענה על שאלות והקהילה מהווה כר פורה לשיתוף ועזרה הדדית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.