האם משרד הבריאות מעכב את התפתחות החברות בתחום הקנאביס? על פי הנחיות היק"ר (היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות) חברות שלא יעמדו בתקינה החדשה עד לחודש מרץ הקרוב יאבדו את הרישיון לגידול ומכירה של קנאביס רפואי בישראל. חלק מהשחקנים בשוק משתמשים בנושא זה בשביל לנגח חברות אחרות. 

משיחות שקיימנו עם חברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי נוצר הרושם לפיו לא כל החברות יוכלו ליהנות מההזדמנות שנפתחה עם אישור ייצוא הקנאביס הרפואי על ידי הממשלה לאחרונה. רק חברות שיעמדו בתקינה החדשה ליצוא יוכלו לקחת חלק פעיל בהזדמנות לייצוא הקנאביס ולא כולם יכולים לקבל את הרישיון המיוחל. זה לפחות המסר שמנסים להעביר בחלק מחברות הקנאביס הציבוריות.

נכון להיום, עומדות בתקינה הנדרשת רק שתי חברות בורסאיות בתקינת הגידול IMC-GAP - קנדוק המוחזקת (81%) על ידי אינטרקיור -0.87% ו-BOL המוחזקת (16.3%) על ידי עמיר שיווק -0.26% . ושתי חברות בורסאיות העומדות בתקנת הייצור IMC-GMP - פנאקסיה אשר צפויה להתמזג לתוך חברת הרודיום השק ו-BOL המוחזקת כאמור על ידי עמיר שיווק.

נוכח שווי השוק העצום אליו הגיעו חברות הקנאביס הציבוריות, אשר עומד כיום על כ-2.4 מיליארד שקל, סוגיית הרישיונות הינה בעלת חשיבות רבה, שכן במידה ולא יושגו הרישיונות, אנו צפויים למחיקה של סכומי כסף עצומים. 

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצורך בחינת הסוגיה, ערכנו ראיון עם ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות. 

"העובדה היא שהענקנו רישיונות גידול לכ-500 חקלאים שהגישו בקשות, והדבר היחידי שעצר אותם היה הבנק", אמר ד"ר דור. לדבריו, "לצורך הקמת מתחם גידול של קנאביס נדרשת השקעה של כ-6 מיליון שקל עבור מתחם של 6 דונם, וכאשר החקלאים ניגשו לבנק לבקש מימון, הבנק ביקש מהם תכנית עסקית. מתי תתחילו לראות כסף שאלו בבנק? עוד שנתיים ענו החקלאים. אז תבואו עוד שנתיים, השיבו הבנקאים".

בניגוד לגידולים חקלאיים אחרים, גידול קנאביס רפואי דורש השקעה נוספת במערכות לויסות רמת הלחות, תאורה ייחודית והוצאות אבטחה של כמיליון שקל בשנה עבור מתחם בודד. עם זאת, אולי עבור חקלאים מהמנין גיוס סכום של 6 מיליון שקל מהווה חסם כניסה, אבל במושגי שוק ההון, 6 מיליון שקל זה סכום זניח.

אז אם נניח שאין לך בעיה של מימון, האם ישנם חסמים שצפויים להגביל את החברות השונות בשוק ההון בדרך לקבלת הרישיון?

לדברי דור, "אין חסמים, מדובר בתהליך שאורך תקופה של כשנה וחצי, במהלכה נדרשות החברות למלא את כל הטפסים הנדרשים ולגדל שני מחזורי גידול בהם יבוצעו בקרות איכות. בהנחה שהכל נעשה בהתאם לנדרש, לאחר כשנה וחצי ניתן להתחיל לגדל קנאביס רפואי לייצוא".

• קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
• מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

אבל מה לגבי הזרעים? 

"גם בעניין זה אין שום חסמים. אפשר לייבא את הזרעים (או השתילים) מחו"ל, בכפוף לאישור משרד החקלאות, או לרכוש אותם ממשרד החקלאות שפועל ללא כוונות רווח בעניין זה, במחיר שווה לכל נפש. הסיבה שדרשנו ביק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) מלכתחילה הוכחת בעלות על הזנים היתה שגילינו שחלק מחוות הגידול, לא ברור מה מקור הזנים שלהן. ברור שאם אתה רוצה לקבל רישיון לייצא קנאביס רפואי ממדינת ישראל, אתה צריך להיות הבעלים הלגיטימי של הזנים, אבל אין כאן שום חסם מהותי", סיכם דור.

ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות. צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל

בכל זאת, ניסנו לברר אודות קשיים נוספים שצפויים לחברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי. לצורך כך, Bizportal ערך שיחה עם איתי הכט, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, לשעבר חברת הפעילות של מדיוי, אשר נמצאת כיום במגעים לקראת מיזוג עם אופקטרא והקצאה של כ-5% ממניותיה לחברת פנטזי נטוורק.

לדברי הכט, "בעוד בעבר חברות יכלו לחלוש על כול תחומי הפעילות בקנאביס הרפואי, בהתאם לדרישות האסדרה החדשה, יש צורך בהפרדה בין חברות העוסקות בתחומים השונים. בעניין זה, צריך לציין כי מרבית החקלאים שהינם מושבניקים, מחזיקים בקרקע חקלאית זמינה, עליה ניתן לקבל רק רישיונות לריבוי וגידול הצמחים, מנגד, לצורך הקמת מפעלי הייצור נדרשת קרקע תעשייתית אשר איננה זמינה למרבית המושבניקים".

אז למה שהמושבניקים לא ישכרו שטח נוסף להקמת המפעל?   

"צריך לזכור שעלות האבטחה של כל מתחם עומדת על כמיליון שקל, כלומר ברגע שמפצלים את הפעילות לשני מתחימם שונים, נוספת עלות שנתית של כמיליון שקל. דווקא בנושא הזה יש להיי פארמה יתרון יחסי, שכן בנוסף לשטח הגידול של כ-200 דונם שאושר על ידי הקיבוץ על קרקע חקלאית, יש לנו מתקן ייצור באותו המתחם", מסביר הכט.

האם יש לך הערכה בנוגע למשך הזמן שנדרש עד תחילת הייצוא מישראל בפועל?