מי הן חברות הקנאביס שעומדות בתקינה החדשה, ועד כמה זה מהותי?
האם משרד הבריאות מעכב את התפתחות החברות בתחום הקנאביס? על פי הנחיות היק"ר (היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות) חברות שלא יעמדו בתקינה החדשה עד לחודש מרץ הקרוב יאבדו את הרישיון לגידול ומכירה של קנאביס רפואי בישראל. חלק מהשחקנים בשוק משתמשים בנושא זה בשביל לנגח חברות אחרות.
משיחות שקיימנו עם חברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי נוצר הרושם לפיו לא כל החברות יוכלו ליהנות מההזדמנות שנפתחה עם אישור ייצוא הקנאביס הרפואי על ידי הממשלה לאחרונה. רק חברות שיעמדו בתקינה החדשה ליצוא יוכלו לקחת חלק פעיל בהזדמנות לייצוא הקנאביס ולא כולם יכולים לקבל את הרישיון המיוחל. זה לפחות המסר שמנסים להעביר בחלק מחברות הקנאביס הציבוריות.
נכון להיום, עומדות בתקינה הנדרשת רק שתי חברות בורסאיות בתקינת הגידול IMC-GAP - קנדוק המוחזקת (81%) על ידי אינטרקיור 0.21% ו-BOL המוחזקת (16.3%) על ידי עמיר שיווק 0.68% . ושתי חברות בורסאיות העומדות בתקנת הייצור IMC-GMP - פנאקסיה אשר צפויה להתמזג לתוך חברת הרודיום השק ו-BOL המוחזקת כאמור על ידי עמיר שיווק.
נוכח שווי השוק העצום אליו הגיעו חברות הקנאביס הציבוריות, אשר עומד כיום על כ-2.4 מיליארד שקל, סוגיית הרישיונות הינה בעלת חשיבות רבה, שכן במידה ולא יושגו הרישיונות, אנו צפויים למחיקה של סכומי כסף עצומים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצורך בחינת הסוגיה, ערכנו ראיון עם ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות.
"העובדה היא שהענקנו רישיונות גידול לכ-500 חקלאים שהגישו בקשות, והדבר היחידי שעצר אותם היה הבנק", אמר ד"ר דור. לדבריו, "לצורך הקמת מתחם גידול של קנאביס נדרשת השקעה של כ-6 מיליון שקל עבור מתחם של 6 דונם, וכאשר החקלאים ניגשו לבנק לבקש מימון, הבנק ביקש מהם תכנית עסקית. מתי תתחילו לראות כסף שאלו בבנק? עוד שנתיים ענו החקלאים. אז תבואו עוד שנתיים, השיבו הבנקאים".
בניגוד לגידולים חקלאיים אחרים, גידול קנאביס רפואי דורש השקעה נוספת במערכות לויסות רמת הלחות, תאורה ייחודית והוצאות אבטחה של כמיליון שקל בשנה עבור מתחם בודד. עם זאת, אולי עבור חקלאים מהמנין גיוס סכום של 6 מיליון שקל מהווה חסם כניסה, אבל במושגי שוק ההון, 6 מיליון שקל זה סכום זניח.
אז אם נניח שאין לך בעיה של מימון, האם ישנם חסמים שצפויים להגביל את החברות השונות בשוק ההון בדרך לקבלת הרישיון?
לדברי דור, "אין חסמים, מדובר בתהליך שאורך תקופה של כשנה וחצי, במהלכה נדרשות החברות למלא את כל הטפסים הנדרשים ולגדל שני מחזורי גידול בהם יבוצעו בקרות איכות. בהנחה שהכל נעשה בהתאם לנדרש, לאחר כשנה וחצי ניתן להתחיל לגדל קנאביס רפואי לייצוא".
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד...
אבל מה לגבי הזרעים?
"גם בעניין זה אין שום חסמים. אפשר לייבא את הזרעים (או השתילים) מחו"ל, בכפוף לאישור משרד החקלאות, או לרכוש אותם ממשרד החקלאות שפועל ללא כוונות רווח בעניין זה, במחיר שווה לכל נפש. הסיבה שדרשנו ביק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) מלכתחילה הוכחת בעלות על הזנים היתה שגילינו שחלק מחוות הגידול, לא ברור מה מקור הזנים שלהן. ברור שאם אתה רוצה לקבל רישיון לייצא קנאביס רפואי ממדינת ישראל, אתה צריך להיות הבעלים הלגיטימי של הזנים, אבל אין כאן שום חסם מהותי", סיכם דור.
ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות. צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל
בכל זאת, ניסנו לברר אודות קשיים נוספים שצפויים לחברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי. לצורך כך, Bizportal ערך שיחה עם איתי הכט, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, לשעבר חברת הפעילות של מדיוי, אשר נמצאת כיום במגעים לקראת מיזוג עם אופקטרא והקצאה של כ-5% ממניותיה לחברת פנטזי נטוורק.
לדברי הכט, "בעוד בעבר חברות יכלו לחלוש על כול תחומי הפעילות בקנאביס הרפואי, בהתאם לדרישות האסדרה החדשה, יש צורך בהפרדה בין חברות העוסקות בתחומים השונים. בעניין זה, צריך לציין כי מרבית החקלאים שהינם מושבניקים, מחזיקים בקרקע חקלאית זמינה, עליה ניתן לקבל רק רישיונות לריבוי וגידול הצמחים, מנגד, לצורך הקמת מפעלי הייצור נדרשת קרקע תעשייתית אשר איננה זמינה למרבית המושבניקים".
אז למה שהמושבניקים לא ישכרו שטח נוסף להקמת המפעל?
"צריך לזכור שעלות האבטחה של כל מתחם עומדת על כמיליון שקל, כלומר ברגע שמפצלים את הפעילות לשני מתחימם שונים, נוספת עלות שנתית של כמיליון שקל. דווקא בנושא הזה יש להיי פארמה יתרון יחסי, שכן בנוסף לשטח הגידול של כ-200 דונם שאושר על ידי הקיבוץ על קרקע חקלאית, יש לנו מתקן ייצור באותו המתחם", מסביר הכט.
האם יש לך הערכה בנוגע למשך הזמן שנדרש עד תחילת הייצוא מישראל בפועל?
- 15.משה 19/03/2019 15:44הגב לתגובה זואין על קנביט
- 14.נכון להיום רק 6 חברות בעלות תקן IMC-GAP (ל"ת)ירוק 15/02/2019 01:14הגב לתגובה זו
- 13.ציקלופ זרמוניאק היא החברה המובילה בארץ (ל"ת)צחיאל לופפו 08/02/2019 08:42הגב לתגובה זו
- 12.הרודיום זה הדבר האמיתי היחיד כל היתר נוכלות וסיפורי אוו (ל"ת)שומי 06/02/2019 23:13הגב לתגובה זו
- 11.מעניין מה האינטרס של שט???? (ל"ת)רמי 04/02/2019 02:45הגב לתגובה זו
- 10.elad 03/02/2019 23:22הגב לתגובה זועוד תעשה בית ספר לכולם,יחי אנשי הסבלנות.
- 9.דודי 03/02/2019 19:46הגב לתגובה זוחוות קנאביס 6 מיליון ל 6 דונם חחחחח מה הם מגדלים נענע,? דביל 6 דונם של חוות קנאביס לא יורד מ17 מיליון קל לפני הטכנולוגיות, ד"ר למה אתה בדיוק?
- 8.נחום 03/02/2019 18:03הגב לתגובה זוחחחחח
- 7.מאיר 03/02/2019 17:34הגב לתגובה זולא הבנתי כלום. לא את מטרת הכתבה. לא מה חידשו לנו המרואיינים. כאילו טוחנים פה את הנושא שוב ושוב. כי ? ומה עם אלו שהקימו חוות בחו"ל? ממה החשש לראיין מישהו מטוגדר,למשל? אני חושב שצריך לתת לחברות לעבוד. מי שאין לו כסף. מי שאין לו שטחים. מי שלא רציני-יעלם מן המפה.
- 6.הרודיום תוביל בין כל מניות הקנאביס. (ל"ת)מני 03/02/2019 17:01הגב לתגובה זו
- אבי 03/02/2019 18:19הגב לתגובה זואמת ויציב ,וזה מה שיהיה
- 5.שט 03/02/2019 16:48הגב לתגובה זושוק הקאנאביס כמו שוק הטבק ושוק האלכוהוך גדול על ישראל בעשר מספרים. אנחנו יתוש בשוק העולמי של מוצרי חקלאות. ושלא לכם סיפורים. קאנאביס זה מוצר חקלאי פשוט, לא רפואי ולא נעליים וגם לא טכנולוגיה גבוהה. סתם צמח שצריך לגדל בארצות גשומות עם שמש, לא ניתן לגדל ברווחיות בישראל שאינה גשומה, אין שום פטנט, ישראל לא ארץ חקלאית לקאנאביס.
- 4.תום 03/02/2019 14:14הגב לתגובה זומדינה פשוט מושחתת ודפוקה
- 3.שכחתם את יו ניבו (ל"ת)יו ניבו 03/02/2019 13:26הגב לתגובה זו
- 2.יוסי 03/02/2019 12:57הגב לתגובה זוצםויה לעלות מאות אחוזים
- מאיר 03/02/2019 17:36הגב לתגובה זוקטן עלינו: מאות אחוזים...
- 1.לרון 03/02/2019 12:44הגב לתגובה זואנשים ובמיוחד מקומיים תמיד נמשכים לטרנדים חולפים שהם למעשה משחקי פירמידה הראשונים מרוויחים וכשהציבור הרחב מצטרף זה מאוחר מדי והפירמידה קורסת

עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
חלק חשוב מהרווח של משקיעים ובעיקר כאלו שעושים פעולות יחסית רבות נובע מחיסכון בהוצאות על דמי ניהול-דמי משמרת (אחת העמלות הכי מוזרות בעולם) ועמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך. רוב הסכום הוא בעמלות קנייה ומכירה, כאן אפשר לחסוך הרבה. בגדול - אצל ברוקרים פרטיים זול יותר מאשר אצל בנקים, אבל זה לא באופן מוחלט. בבנקים יש עמלות תעריפיות שהן מאוד גבוהות. מי שלא יודע שאפשר לדבר-לנהל מו"מ ולהוריד עמלות, משלם עמלות גזל. מסתבר שהרבה נמצאים במצב הזה.
מי שמנהל מו"מ ויש לו תיק סביר - יגיע גם לעמלות כמו בברוקרים הפרטיים. הבנקים יודעים להילחם על מי שחשוב להם. ומבחינתכם - אם אתם לקוח קטן, סיכוי טוב שהעמלה הכי טובה תהיה אצל הברוקרים הפרטיים, אלא אם אתם צעירים, מכניסים שכר גבוה והבנק מבין שיש פוטנציאל לגידול עתידי בתיק. אם אתם לקוח בינוני-גדול אז סיכוי טוב שהבנק יידע להשאיר אתכם. בסופו של דבר הבנקים יורדים די מהר לאזור 0.1% בתיקים סבירים, שזה בעצם מה שיש גם בערך בברוקרים הפרטיים, אם כי גופים חדשים מספקים הצעות טובות יותר, גם של 0.07% - אצל אלטשולר שחם בניירות ערך בערך כשבלינק מציעה 0.035% בחו"ל.
בכללי אצל הברוקרים הפרטיים יש פה ושם גם 0.09%, או 0.08% לעמלות קנייה ומכירה, אבל זה כבר לא הבדל גדול מול הבנקים כשיש בנקים שמספקים גם עמלות כאלו. בכל מקרה, העמלות תלויות בגודל תיק ההשקעות ובתדירות המסחר. יכול להיות הבדל גדול אם משקיע פועל בממוצע כמה פעמים בשבוע, פעם בחודש או פחות מזה. וכמובן שיש הבדל גם אם מדובר בתיק השקעות של כמה עשרות אלפי שקלים או כמה מיליוני שקלים.
הבינלאומי הכי זול בין הבנקים; אלטשולר שחם הכי זול במערכת
מבדיקה של ביזפורטל עולה כי הבנק הבינלאומי , בממוצע, מציע את העמלה הנמוכה ביותר על מסחר בניירות ערך בארץ (מניות ואג"ח) מבין כל הבנקים עם עמלה ממוצעת בכל גדלי התיקים של 0.106%. אלטשולר שחם שהתחיל בפעילות ברוקראז' לפני פחות משנה, הכי זול במערכת כולה עם 0.075% בממוצע.
- אודיוקודס זינקה 20%, אורביט 6%; הביטוח עלה 2.7%
- תורפז עלתה 4.7%, נאוויטס 2.9%; הבנקים הוסיפו 0.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה משתנה בין תיקים שונים - למשל בתיק של מעל 1 מיליון שקל, הבינלאומי נותן עמלה אטרקטיבית של 0.0347% ומוביל גם ביחס לברוקרים הפרטיים.
יש גופים שלא נותנים את כל החבילה - וואן זירו ובלינק לא פועלים בשוק המקומי. יש את UBS עם עמלות נמוכות בארץ - 0.065% לכל גודל של תיק, אבל הוא לא מספק שירות ליחידים ולעסקים קטנים.

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן
בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".
לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע
במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים
החל מה-17 לחודש ואילך.
הרקע להפגנות
במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה
שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים,
כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה
בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".
בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542
מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון
המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.