קבוצת דלק שוב משפרת את הצעת הרכש למניות דלק אנרגיה
קבוצת דלק דיווחה הערב (א') לאחר נעילת המסחר על הצעת רכש משופרת לרכישת מלוא מניות דלק אנרגיה המוחזקות בידי הציבור. בהתאם להצעת הרכש העדכנית, תמורת כל מניה של דלק אנרגיה תשלם קבוצת דלק 703.64 שקלים במזומן, זאת לעומת ההצעה הקודמת אשר עמדה על 636.4 שקלים - עלייה של כ- 10.5%.
בנוסף תעניק קבוצת דלק 45 יחידות השתתפות בדלק קידוחים ו-0.85 מניות רגילות של קבוצת דלק אשר יינתנו מתוך מניות האוצר המוחזקות על ידי הקבוצה (ללא שינוי ביחס להצעה הקודמת). כלומר כתוצאה מתשלום התמורה בהצעת הרכש, לא תדולל אחזקתם של בעלי המניות הקיימים.
לאור שיפור ההצעה נדחה המועד האחרון להגשת הודעות הקיבול, והוא נקבע ליום חמישי הקרוב - 12 באפריל 2018.
מקבוצת דלק נמסר כי מדובר במהלך המהווה חלק מהאסטרטגיה העסקית של הקבוצה אשר מעוניינת לפשט את מבנה האחזקות שלה, כחלק מהיערכותה לביצוע הנפקה אפשרית בחו"ל של פעילות האנרגיה של הקבוצה.
- 8.גו אמין 10/04/2018 09:52הגב לתגובה זותשובה יודע למה טוב לו לקנות דלק אנרגיה. המס על דיבידנד 25% לעומת 50% על חלוקת רווחים בדלקד. לא לשכוח שאם תתקבל הצעת הרכש,תשלמו מס,על כל התמורה כי המשמעות היא שמכרתם את המניה.
- 7.עכיכ 09/04/2018 16:32הגב לתגובה זוזה מה שעושה תשובה לדלק קבוצה ריסק את המניה מ125000 ל5600 ועוד ידו נטויה כשתגיע ל3000 הוא יקנה את כל המניות
- 6.דוד 09/04/2018 07:30הגב לתגובה זווכנראה שגם נצתרך לשלם מס על הסכום שנקבל במזומן
- 5.ישראל ישראלי 09/04/2018 01:02הגב לתגובה זושהם רק על ייצוא שהיא רק כ 50% מהשדה לוויתן ואז מה שווה ד.אנרגיה
- 4.שיפור עלוב רק 67 שח רוצים 167שח (ל"ת)ש 08/04/2018 23:31הגב לתגובה זו
- 3.יודע דבר 08/04/2018 22:51הגב לתגובה זוהפעם כדאי לשקול ברצינות הענות חיובית
- רפי 08/04/2018 23:09הגב לתגובה זואותו מדעתו
- 2.ישראל ישראלי 08/04/2018 22:47הגב לתגובה זודלק אנרגיה מחזיקה כ-54% מיחידות ההשתתפות (מניות) של דלק שיקוחים יה"ש. וכדי להוריד את שער והשווי של דלק אנרגיה מורידים את השער של דלק שיקוחים יה"ש ואז יוצא שהצעת הרכש של דלק אטרקטיבית יותר
- 1.כלומר 08/04/2018 22:24הגב לתגובה זומספר המניות נשאר רק מזומן תוספת 10.5% מכ38% במזומן

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.