לאן מכאן? אסטרטג המניות של סיטי בראיון על הסיכוי למפולת נוסח 2008
את טוביאס לבקוביץ' אנחנו פוגשים ביום קיץ מהביל בלובי של מלון על חוף ימה של ת"א. יהודי טוב ממונטריאול קנדה עם כיפה על הראש ("חובש אותה רק כשאני בישראל") שמשמש כאסטרטג המניות הראשי בארה"ב של ענקית הבנקאות סיטי שנסחרת בוול סטריט לפי שווי של כמעט 200 מיליארד דולר. לבקוביץ' שכמעט על בסיס יומי מצוטט באתרי הכלכלה החשובים ביותר בארה"ב נמצא בישראל עם משפחתו לביקור אישי. אביו בן ה-91 עשה לאחרונה עלייה (בגיל 88!) וגר בירושלים. אבל לבקוביץ' משלב עבודה ומעיד על עצמו שהוא עובד ללא הפסקה, חוץ מימי שבת - בהם הטלפון שלו כבוי.
8.5 שנים מאז המשבר של 2008, כמה אתה חושש שהחגיגה קרובה לסיום?
"ב-1979 הייתי סטודנט לכלכלה, המרצה שלנו סיפר לנו שמאז מלחמת העולם ה-2 סייקלים כלכליים נמשכים 4.5 שנים בממוצע. ואז הגיעו שנות ה-80 של הנשיא רייגן והשוק עלה במשך 9 שנים ואחריהן שנות ה-90 שהשוק עלה שוב במשך 9 שנים (עד פיצוץ בועת הדוט.קום). אז אם אתה בונה את תיק ההשקעות שלך בהתחשב במספר השנים שעברו מאז החל הסייקל הכלכלי אתה עלול לטעות בצורה קיצונית".
אז מה אתה אומר על אלו שמתחילים להריח מיתון מתקרב ונפילה במניות?
"הדבר החשוב ביותר לשוק המניות, ובפער עצום מכל אינדיקטור אחר, זה רווחי החברות. הקורולציה בין רווחי החברות לבין ביצועי מדד ה-S&P500 לאורך זמן היא גבוהה מאוד ולמעשה האינדיקציה הטובה ביותר שניתן למצוא. אם תנטרל את סקטור האנרגיה שהתמוטט בגלל מחיר הנפט, אז בשנים האחרונות כל הדיבורים על מיתון ברווחי החברות פשוט לא רלוונטי - הרווחים היו בסדר גמור, לא מדהימים - אבל בסדר גמור ובהסתכלות קדימה הצפי הוא לשיפור". בנקודה הזו מציג לבקוביץ' את הטבלה הבאה:
סטנלי פישר רמז בשבוע שעבר ששוק המניות מנופח ועולה בעיקר בשל תיאבון לסיכון
"לפני הרבה שנים, ב-1995, נגיד הבנק המרכזי דאז אלן גריסנפון אמר ששוק המניות סובל מ'התרוממות רוח בלתי-הגיונית'. מאז אותה אמריה השוק טיפס במשך 5 שנים רצופות. אני אוהב את סטנלי פישר, אני עובד איתו וחושב שהוא אחד האנשים הכי מדהימים - אבל אני לא בטוח שזה רעיון טוב שהפד' יתבטא בעניין תימחור שוק המניות - זה לא התפקיד שלהם. הם יכולים להגיד שהשוק יקר, אבל זה ממש לא אומר שהשוק יירד. אני מגדיר את עצמי כיום כ'שור מתון', התחזית שלי היא ששוק המניות יעלה 5% בשנה הקרובה. אם תסתכל על תימחור השווקים בהתחשב באינפלציה של קרוב ל-2%, אז אנחנו נמצאים במקום סביר מאוד. כלומר אני לא שותף להערכות בשוק לפיהן השוק מתוח מבחינת התימחור. אני אמנם לא חושב שהשוק יקבל תימחור גבוה יותר, אבל המדדים שאנחנו עוקבים אחריהם מספקים לנו איתות מאוד ברור שב-12 החודשים הקרובים השוק יעלה".
- מנהל בסיטי כתב פוסט נגד ישראל - ונדרש להסיר
- סיטי דורשת מהאנליסטים לחשוף אם קיבלו הצעות עבודה אחרות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז תשואה של 5% שווה את הסיכון לזעזוע של ממש בשווקים?
"כדי לענות על השאלה הזו צריך לדבר על הסיכונים שקיימים. מצד אחד יש את תרחישי הקיצון שחיצוניים לכלכלה בסגנון טיל של צפון קוריאה שינחת ביפן ויצית מלחמה אז תמיד יש את החששות הללו ואי אפשר לחזות אותם. אבל לגבי הסיכון למיתון שזה סיכון שצריך לתת עליו את הדעת, אז מרבית האינדיקטורים שאני מסתכל עליהם אינם מאותתים על מיתון מתקרב. הדברים שאני מסתכל עליהם הם בין היתר צפי ההעסקה של גופים בארה"ב ובעיקר בקרב חברות קטנות שהן המעסיקות הגדולות באמת בארה"ב, אני מסתכל גם על צפי השקעות ההון מצב החברות בארה"ב - שני הסגמנטים הללו שמקדימים בחודשים ארוכים את נתוני האמת נראים כיום מאוד חזקים. וצריך להבין, כשאני מסתכל על הנתונים אני מחפש את הנתונים שמספקים אינדיקציה עתידית ולא כאלה שאומרים לי מה היה בחודש הקודם. מהבחינה הזו אני מנסה פחות להסתכל במראה האחורית ויותר להביט קדימה, ככה נמנעים מתאונות. תוסיף על זה את סקר הפד' ששואל את הבנקים אם הם מקלים או מקשים כיום את תנאיי האשראי כיום, והם מקלים. זה אומר שקל יותר לקבל אשראי וזה עוד אינדיקציה חיובית שבדר"כ מובילה להאצה כלכלית.
מה כן מטריד אותך כיום?
"בין הדברים היחידים שכן מעט מטרידים אותי זה שאנחנו כבר הרבה זמן חיים בעולם של ריבית נמוכה וקשה לדעת מה יהיו ההשפעות של ריבית גבוהה יותר על משקי הבית שלפי כל הסקרים חיים כיום על קצה גבול היכולת הכלכלית שלהם - וייקור עלות החיים עלולה להיות עבורם בעיה קשה. אני חושש שכמות האנשים שחיים מעבר ליכולות שלהם או ממש בקצה גבול היכולת שלהם היא גדולה יותר ממה שאנחנו מדמיינים ובכלל יכולים לקלוט, וזה עלול להיות בעיה במצב של ריבית גבוהה יותר. קראתי לאחרונה סקר לפיו יותר מ-50% מהאמריקנים לא מסוגלים לשלם 1,000 דולר באופן לא מתוכנן אם הרכב שלהם למשל נתקע וצריך טיפול. אז אתה מבין את המצב הכלכלי של האמריקני הממוצע כיום."
מי המניות המומלצות מבחינתך כיום?
"אנחנו אומרים למשקיעים לקנות את סקטור הפיננסים. התימחור בסקטור עדיין אטרקטיבי ולדעתנו הרגולציה תהיה פחות אגרסיבית מכפי שראינו בתקופת אובמה. גם את הסקטור התעשייתי אנחנו אוהבים ובעיקר בגלל הצפי להשקעות וגם את תחום הציוד הרפואי ואפילו את סקטור האנרגיה (התחזית של סיטי היא למחיר נפט של 60 דולר עד סוף השנה, קפיצה של 30%). אנחנו לא מתעניינים בסקטור הפארמה כיום ('תשואת חסר') וגם לא בסקטור הטכנולוגיה ששם אנחנו רואים איבוד מומנטום. באופן כללי אפשר להגיד שמדד ה-S&P500 אולי לא יזוז הרבה בשנה הקרובה, אבל בתוך המדד יכולות להיות תזוזות משמעותיות, והכוונה היא למעבר של המשקיעים ממניות צמיחה למניות ערך. הנה ריכוז ההמלצות:
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 5.משקיע וותיק ולא גאון 16/07/2017 15:51הגב לתגובה זובשנות האלפיים לפני המפולת כולם דיברו על פארדיגמה חדשה שלפיה המחזוריות נגמרה עקב שכלול השווקים והטכנולוגיות החדשות ואז באה שנת 2008 .
- 4.כבדהו וחשדהו (ל"ת)hu 09/07/2017 15:02הגב לתגובה זו
- 3.חי 08/07/2017 20:23הגב לתגובה זווכנראה יפסידו גם את 2018
- 2.אחד 05/07/2017 15:54הגב לתגובה זוהשווקים עולים כי בנקים מרכזיים קונים מניות של המדדים. ראו בנק המרכזי שווצרי ובעלי מניות קונים את מניות של עצמם.
- 1.tnbo = אמנם (ל"ת)למי שתוהה 05/07/2017 14:55הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?