"העולם רוצה להחרים את ישראל? אז הוא יצטרך לוותר על מעבדי אינטל ו-Waze"

דן הלפרין, מי שלחם בחרם הערבי בעבר, בגל"צ: "לאחר הדברים האנטישמיים של ארדואן, יש גם חרמות שאנחנו כיהודים צריכים לעשות"
לירן סהר | (13)

מבצע צור איתן גרם לגורמים רבים בעולם לדרוש חרם על מוצרים ישראלים, דבר אשר שם חברות בינלאומיות על המוקד כמשתפות פעולה עם ישראל. רשת בתי הקפה סטארבקס פרסמה השבוע הודעה לפיה "השמועות שלפיהן סטארבקס או מנכ"ל החברה הווארד שולץ מספקים תמיכה כספית לממשל ישראל או לצבא הישראלי הן שקריות לחלוטין". דן הלפרין, ציר כלכלי בוושינגטון לשעבר ומי שהיה אמון על המלחמה בחרם הערבי, אמר היום בתוכנית 'מה בוער' בגלי צה"ל: "אני לא חושב שלחרם יש תוצאות מרחיקות לכת, אך אסור שהמצב יחמיר ויש לטפל בו. מול הצרכנים יש לבצע טיפול הסברתי, אי אפשר לפעול אחרת. השאלה היא מה קורה אם חברה אמריקנית בוחרת לא לעבוד עם ישראל או אם חברה אמריקנית מוחרמת בגלל פעילות מול ישראל." לדבריו, פעם חברה שהחרימה את ישראל נתבעה בארצות הברית בגין פגיעה בתחרות "רצוי שמשפטנים יהודים בארצות הברית יתחילו לפעול נגד חברות שמבצעות חרם. כשנלחמנו בעבר בחרם הערבי, יזמנו פעולות חקיקה נגד החרם, אבל נגד אזרחים אפשר לפעול רק באמצעים הסברתיים. אם סטארבקס הייתה אומרת שלא תקנה קפה מתוצרת ישראל זו הייתה שאלה חוקית שאסור היה להתעלם ממנה." הלפרין מסביר כי קשה מאוד להילחם מבחינה הסברתית בנוגע לחרם על מוצרים מההתנחלויות, לגבי מוצרים מתוצרת ישראל זה ממש לא אותו הדבר. "המלחמה הטובה ביותר היא להראות מה יקרה למי שיחרים מוצרים טכנולוגיים ישראלים כמו מעבדים של אינטל, ווייז. אני עדיין תמה על כך שאין עדיין תנועה של יהודי ארצות הברית שיוצאת נגד טורקיה לאחר הדברים האנטישמיים של ארדואן, יש גם חרמות שאנחנו צריכים לעשות."

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    בדבכט 16/08/2014 03:23
    הגב לתגובה זו
    כך הרבה רוסים מטונפים
  • 10.
    משקיע מתוחכם 12/08/2014 15:33
    הגב לתגובה זו
    בחברת algoways אפשר להרוויח משינויים בשערי מטבע חוץ, סחורות ומדדים
  • 9.
    סעו חסרי בושה להכל כלול =טורקיה פחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    אזרח 12/08/2014 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בן אהרון 12/08/2014 12:47
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מפריע לו היחס, שימשיך לנסוע. אבל אין צורך במלחמות מסחר, לא תצמח מזה שום תועלת לאף אחד.
  • 7.
    ארתור 12/08/2014 11:20
    הגב לתגובה זו
    עובדה שאנחנו מחפשים רק תועלת מכל דבר... טורקים נותנים לנו מלון הכל כלול וטיסות מוזלות ועובדה שאנחנו הולכים אל זה. ישאלי לא הוותר על המחיר. אני אישית לא יטוס איתם ולא יקנה מהם כלום שיזד...
  • 6.
    חיים 12/08/2014 10:55
    הגב לתגובה זו
    מחרמות אף אחד לא מרוויח. אנחנו כועסים על כל העולם ואשתו כשעושים חרם נגדנו, אז למה אנו צריכים לעשות משהו לאחרים שאיננו רוצים שיעשו לנו? אגב היצוא לתורכיה הוא גבוהה מאוד, מי שיפסיד על חרם לתורכים זה אנחנו. אז תרדו מהשטויות ותתעסקו בדברים חשובים יותר.
  • 5.
    שפוי 12/08/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
    כדאי להפנים שלמלחמה של ישראל כיום יש מספר אלמנטים צבאי מדיני בינ"ל ופנימי כלכלי חברתי פסיכולוגי לרוב אנחנו מנצחים צבאית ומפסידים בכל השאר לכן מספיק להתלהם ויש לחפש נצחונות בכל שאר האלמנטים במיוחד לזכר הנופלים.וכדי שצעירינו יגדלו כאן בבטחה.
  • 4.
    אכן וטורקיה צריכה להיות ראשונה להסברה בינלאומית (ל"ת)
    בני 12/08/2014 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    2shon 12/08/2014 10:31
    הגב לתגובה זו
    וויז ואינטל הן חברות פרטיות. המדינה לא יזמה,לא השקיע אולי רק הפריע פחות. אז אתה רוצה להעניש את המפתח או היזם שכבר כן הצליח? לגבי אינטל המצב עוד יותר רגיש,זוהי חברה עולמית שרוצה למכור וכמה שיותר.בנוסף לזאת היא גם אמריקאית וככזו,תהיה בטוח שתתנער מאיתנו בשניה,ברגע שמכירותיה בגללנו-יפגעו. כוונתך טובה וברורה, אבל נסחפת בענק ושחכת איפה אתה חי,ומי המדינה הזאת בכלל.
  • 2.
    מתן 12/08/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
    די לברזים ולקרמיקות למגבות ולמוצרי החשמל דוגמא BEKO ושברימאג ישראל יקפצו וימצאו מדינות אחרות לייבא מהם.
  • רז 12/08/2014 12:44
    הגב לתגובה זו
    שהרי טויוטה ויונדאי מייצרות בטורקיה חלק מהרכבים שמגיעים לישראל. תחרים אותם-תצטרך לייבא את הרכבים ממדינות רחוקות ולשלם אקסטרא על השילוח.
  • אזרח 12/08/2014 11:41
    הגב לתגובה זו
    המיוצרות בטורקיה תחת רישיון אמריקאי וכן על רכבים המיוצרים בטורקיה תחת מותגים בין לאומיים.לא להביא טיוטה תוצרת טורקיה ולא דנו תוצרת טורקיה.
  • 1.
    כל הכבוד דן (ל"ת)
    אשר 12/08/2014 10:06
    הגב לתגובה זו
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת

המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק

תמיר חכמוף |

השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים"


השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88%  , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר. 

אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.

למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?

זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.

לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה