מדד הבנקים נשאר חלש אך מה קורה בטווח הקצר?

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את מדד הבנקים ותוהה האם אנו עומדים בפני תקופת עליות חדשה?
אייל גורביץ | (9)

מטבע הדברים, שכל עלייה המגיעה לאחר ירידות חדות נוטעת תקווה לתחילתו של עידן חדש. עידן בו השמיים הם הגבול ורמות התנגדות הן בבחינת נקודה בלתי נראית על הגרף. בסקירות האחרונות, למעשה מזה תקופה, עת נשק מדד המעו"ף לאזור 1,345 אני מעריך שסימני החולשה הופכים להיות דומיננטיים יותר ויותר וכי אין מה לחפש ברכישת מניות חדשות, אלא לצמצם חשיפה באופן עקבי ומתמיד. גם העליות האחרונות לא ממש הזיזו אותי מדעתי ארוכת הטווח אלא גרמו לי לבצע את ההתאמות הנדרשות בפרק הזמן הקצר ותו לא.

המגמה המשנית

בגרף השבועי אפשר את המרכיבים הבאים:

1. המגמה המשנית אינה עוד מגמת עלייה. אפשר לראות שמדד הבנקים מדשדש בין 1,250 הנקודות המשמשת כרמת תמיכה ואכן משם החלו העליות, לבין 1,450 הנקודות המשמשת כרמת התנגדות.

2. הדשדוש במדד הבנקים מתפתח לתבנית "משולש יורד". כלומר, נקודות שיא הולכות ויורדות המבטאות את נכונותם של המוכרים להגיע במחירים הולכים ויורדים, לעומת הקונים המצויים ברמת 1,250 הנקודות.

3. תבניות אלו נשברות בדרך כלל מטה ומטבע הדברים הן מייצגות סיכון גבוה לכל מי שמסתובב ובראשו הרעיון לרכוש את מניות הבנקים.

4. בתחתית הגרף אפשר לראות את שני מדדי העוצמה בהם אני עושה שימוש מדי פעם: מדד העוצמה היחסית - RSI ומדד החפיפה סטייה - MACD. כפי שאפשר לראות שני המדדים מצביעים על סטייה שלילית חריפה כאשר מדד RSI מצוי מתחת לרמת 50% המייצגת טריטוריה של מגמות ירידה.

אז מה היה לנו שם?

מגמת עלייה ראשית שאיבדה מומנטום ומתקשה לצלוח רמות התנגדות משמעותיות. מגמה משנית שאינה עוד מגמת עלייה אלא דשדוש המעיד על חילוקי דעות מהותיים לגבי המשך הדרך עם נטייה ברורה לשבירה מטה. מדדי עוצמה חלשים ורמות התנגדות היסטוריות שמסרבות להיכנע. כל זה שם את מדד הבנקים במקום בו רמת הסיכון עדיין גבוהה.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משקיע בתקשורת 22/07/2011 07:37
    הגב לתגובה זו
    מה קורה באינטרנט נראה כאילו אלוביץ רוצה למחוק אותה . הוא גורם לשערים נמוכים כדי לאסוף ואז לתת הצעת רכש נמוכה .מה דעתך
  • 7.
    דודו גבאי 14/07/2011 08:40
    הגב לתגובה זו
    קשקשן מפרסם באתר שלכם את המשפט הבא " אם אני יכול אז כל אחד יכול" השאלה היא מה אתה יכול??? חוץ מלקשקש כל היום ולהטעות את המשקיעים. ניתוח טכני זה בלוף אחד גדול. אנחנו מושפעים מהעולם ולא מהגרפים!!!!!!
  • 6.
    מנתח טכני 13/07/2011 20:06
    הגב לתגובה זו
    לא רואה שהשוק לונג הכל תומך כל הברבור מתו שנה פוזיציה חבר תיצטרף
  • 5.
    לא קונה מניות 13/07/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    חחח
  • 4.
    אכן בטח הוא רוצה לקנות בזול (ל"ת)
    זה בטח הזמן לבנקים 13/07/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורי 13/07/2011 01:24
    הגב לתגובה זו
    = גרמו למי שעבד לפי הניתוח למחוק חלק מהתיק ! אייל, אתה מסקר את זה כאילו סיקרת מסחק פוטבול ביבשת רחוקה. => אולי צריך לבצע התאמות בשיטה שהישתנתה בעשור האחרון עקב שיכלול אפשרויות וטכניקות המסחר ? ץץץ חומר למחשבה, אם אפשר תשובה סוף סוף בעניין ?
  • 2.
    גורביץ-גרופ 12/07/2011 18:07
    הגב לתגובה זו
    אם אייל ממליץ למכור, כנראה זה הזמן לקנות. כמובן למשקעים שלא נבהלים מירידה של 2-3 אחוז.
  • 1.
    ברוקר 12/07/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
    בעוד מספר חודשים מועט תאלץ להסביר גם אותם.. ואיפה טעית.. כמו תמיד.
  • z 14/07/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    הבנקים במצב מסוכן.(3 נקודות)סיבות:מיתון בחו" ל,מחירי נדל" ן יורדים ואין להם לאן לצמוח כיהם צמחו הרבה על חשבוננו והציבור לא מוכן לעודד שרותים יקרים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.