סוף הסאגה: לוקסי ולפידות מחסלים את אחזקותיהם ב-ADO

הרוכשת, חברת EPF, תשלם ללוקסי 14 מיליון שקל על אחזקותיו ב-ADO, ובסה"כ כ-177 מיליון שקל עבור כל האחזקות של בעלי השליטה בלפידות, לפי מחיר של 88.5 שקל למניה
נועם בראל | (2)

שותפות לפידות מחסלת את החזקותיה ב-ADO ותמכור את מניותיה לחברת EPF בתמורה לכ-54 מיליון שקל. העסקה תושלם תוך 5 ימים, ובעקבותיה לפידות תרשום רווח לפני מס של כ-3 מיליון שקל בדו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי.

במסגרת ההסכם, חברת EPF תרכוש במחיר של 88.5 שקל למניה את מלוא החזקותיהם של שותפות לפידות המהוות כ-2.2% מהון המניות של איידיאו, כמו גם את החזקותיהם של בעלי השליטה בשותפות לפידות, המהוות כ-4.48% מהון המניות של איידיאו תמורת 109 מיליון שקל, ואת החזקותיו של יעקב לוקסנבורג (לוקסי) המהוות כ-0.58% מהון המניות של איידיאו תמורת כ-14 מיליון שקל. בסה"כ, תשלם EPF כ-177 מיליון שקל על כל החזקותיה של שותפות לפידות ב-ADO.

נזכיר כי בין לפידות וקבוצת אפולו התנהל מאבק שליטה ארוך על איידיאו, כאשר בחודש פברואר האחרון לפידות פנתה לבית המשפט ונסמכה על חוות דעת אשר הזמינה מפרופ' אוריאל פרוקצ'יה כדי לבסס את טענותיה, לפיהם, הסכם בעלי המניות ב-ADO יצר לראשונה החזקה של למעלה מ-45% מזכויות ההצבעה בחברה, פעולה האסורה שלא על דרך הצעת רכש מיוחדת.

מאבק השליטה ב-ADO התחיל באוגוסט האחרון, אז הגישה שיכון ובינוי הצעת רכש לרכישת מניות ADO בתמורה ל-56 שקל למניה, כאשר באותו יום פירסמה ADO מצגת לפיה השווי הנכסי של החברה מייצג מחיר מניה של 67.4 שקל. שיכון ובינוי נרדמה בשמירה ואפשרה לקבוצת אפולו ודיין לנצל את העובדה כי היתה מנועה מלרכוש מניות בזמן שהצעת הרכש פתוחה, וכך אפולו ודיין רכשו כ-37% מ-ADO מידי המוסדיים שנפגעו מההצעה של שיכון ובינוי.

שיכון ובינוי, דיון ואפולו הגיעו תוך זמן קצר להסכם שליטה משותפת, אלא שהסכם השליטה, לטענת המיעוט  מקפח אותם . הנכס העיקרי של החברה, לגישתם,  הוא שליטה ב-ADP שבאה לידי ביטוי בזכות למינוי דירקטורים. יכולת שליטה זו היא בעלת ערך רב לבעלי המניות ב-ADO בכלל ולבעלי מניות המיעוט בפרט, ולכן הם התנגדו למינוי הדירקטורים כאמור.

לטענת המיעוט - הלכה למעשה, שיכון ובינוי, דיון ואפולו הפכו לבעלי שליטה ב-ADO וגם ב-ADOP וזאת מבלי לפרסם הצעת רכש ללפחות 5% מהמניות כנדרש ע"פ חוק. לפידות אף פנתה לדירקטוריון ADO במטרה לקבל את התייחסותו להסכם בעלי מניות שנחתם בין שיכון ובינוי, דיון ואפולו ולחשש העולה מהסכם זה לטובת החברה, אך קיבלה תשובות מתחמקות ועקרות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    למה אתם לא מגיבים. מי הקונה? (ל"ת)
    אנונימי 09/10/2018 22:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא הבנתי מי הרוכש (ל"ת)
    Dfgh 09/10/2018 21:19
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.37%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.