מומחה לחברות מדיה חברתית: "אני מזהה אפסייד של מעל 50% בפייסבוק"

ג'וזף גרינקורן, האיש שעשה מיליונים ממסחר בפייסבוק עוד לפני שהונפקה מספר בראיון ל-Bizportal: "צוקרברג מסתכל 5 שנים קדימה"
עוז מוכתר | (4)

ג'וזף גרינקורן הוא מנכ"ל חברת מוריס גרופ, ברוקר ניו יורקי ואחד שעשה כבר מיליוני דולרים ממסחר במניית פייסבוק (סימול: FB) עוד לפני שזו הונפקה לציבור ב-2012. כן, עוד לפני ההנפקה לציבור חצי ממניותיה החליפו ידיים בשוק הפרטי, מסחר שהתאפשר במקרה של חבילות גדולות ובסכומי כסף גדולים. ב-2011, אתר המסחר SecondMarket דיווח על נפח מסחר של 558 מיליארד דולר, כאשר שליש מתוך העסקאות באתר היו במניות פייסבוק. בראיון ל-Bizportal הוא חושף את הסיבות לתחזית המאוד אופטימית שלו לגבי המניה של צוקרברג.

לגרינקורן יש ניסיון של עשרות שנים בהשקעות בנדל"ן ובחברות טכנולוגיה ורשתות חברתיות. אחרי שחזה את הנפילה בשווי המניה בחודשים הראשונים שלאחר ההנפקה וגם את ההתאוששות המרשימה שלה ב-2013, הוא עוד מזהה בה פוטנציאל עצום. מה שמוביל את גרינקורן למסקנה הזו הוא אותו מהלך שמוביל את המניה לקפוץ היום מעל 4% - מינויו של נשיא פייפאל (PayPal), דיוויד מרקוס, למנהל חטיבת ההודעות שלה (Messaging).

אז מה כל כך מיוחד במינוי הזה? "להערכתי, מדובר בטריגר ברור לכך שפייסבוק תעבוד על הקמת מערך תשלומים אלקטרוני בדומה לזה של פייפאל עבור למעלה ממיליארד המשתמשים שלה. מדובר במהלך המבשר על פוטנציאל ענק עבור החברה ויאפשר לה להפיק רווחים משירותי ההודעות שלה. אני ממליץ לקנות את המניה, להערכתי היא תגיע למחיר של 100 דולר עד תחילת 2015".

אחרי שמניות רבות מסקטור הטכנולוגיה ופייסבוק ביניהן ספגו מהלומה קשה בתחילת מארס בגלל "פחד גבהים" וחשש אמיתי משווי מנופח שאין לו אחיזה בקרקע, שאלנו את גרינקורן, האם מדובר בבועה שמתנפחת? "לטעמי זו בכלל לא בועה. העתיד הוא במדיה החברתית והיא כאן כדי להישאר. הרכישות האחרונות של פייסבוק תמורת מיליארדי דולרים לא עושות הרבה שכל למשקיע הממוצע אבל זה תהליך אסטרטגי מושלם".

גרינקורן הוסיף: "צוקרברג מסתכל חמש שנים קדימה ואפילו רחוק יותר. לטעמי, אינסטגרם שנקנתה תמורת מיליארד דולר שווה היום מעל 30 מיליארד. גם ווטסאפ שנקנתה בסכום אדיר של 19 מיליארד דולר, שווה הרבה יותר היום. אני מעריך שבתוך שנה עד שנה וחצי, ווטסאפ תציע גם שירותי שיחות וידאו ושיחות וועידה במנוי שיעלה דולרים בודדים בשנה. יש להם מעל מיליארד משתמשים וזה כוח עצום".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פייסבוק אם כל הבועות...חברה שווה אויר לא יותר..... (ל"ת)
    יעקב 11/06/2014 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האמיתי 11/06/2014 05:39
    הגב לתגובה זו
    גם אני מזהה בועה ענקיתתתתתת מטורפים תפסיקו להדפיס לאמריקה חוב של 43 טרליון מאיפה יחזירו פעם. לא יחזירו כי הם בעצם כבר פשטו רגל מזהה עלק
  • הם לא יחזירו ואין כח שיכול להכריח אותם להחזיר אז די (ל"ת)
    יעקב 11/06/2014 09:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גם אני מזהה (ל"ת)
    שכן של הררי 10/06/2014 23:43
    הגב לתגובה זו
דולר
צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
עמית נעם טל |
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.  החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.   ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).  המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.  הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק