"טיפש מי שיחזיק כעת משהו פרט לכסף מזומן", כך טוען דיויד סטוקמן, מי שהיה הארכיטקט של אחת מרפורמות המס הגדולות בהיסטוריה של ארה"ב. "הכלכלה האמריקנית הפכה לספוגה ביותר בחובות והתשואות כיום הם מלאכותית לגמרי".

לדעתו, מאמצי הפדרל ריזרב הם רק ניסיון להקלת הכאב מ'רכישת המינוף הלאומי', המושג בו הוא משתמש לציון עשור של הגדלה חסרת אחריות של החובות שנבעה מהוצאות הממשלה ומחריגה של חברות אמריקניות ושל הציבור האמריקני כולו. מאמצים אלו הם שדחפו לאחרונה את שוק המניות והאג"ח לגבהים מסוכנים. לדעתו, נתוני המאקרו כלכלה בארה"ב לא מעידים על דבר פרט לעתיד כואב של צמיחה איטית.

כשנשאל מדוע הוא כל כך שלילי ביחס לכלכלת ארה"ב טוען סטוקמן, אשר שימש כממונה על התקציב בבית הלבן בימיו של הנשיא רייגן ולאחר פרישתו עשה את הונו מהשתלטות על חברות, כי הכלכלה האמריקנית הפכה לספוגה ביותר בחובות.

"בדרך כלל המגזר הפרטי והציבורי לווה 1.5-1.6 דולר על כל דולר של תוצר מקומי גולמי (GDP) מדי שנה, זה היה כלל הזהב שהיה מקובל במשך 100 שנה, פרט לתקופה קצרה בשיאו של המשבר הכלכלי הגדול. מאז שנות ה-90' לווינו 3 דולר על כל דולר תוצר עד שבשנת 2007 הגענו לשיא ולקחנו הלוואות בסך 6 דולר על כל דולר תוצר", מסביר סטוקמן.

"אנשים לקחו 25,000 ו-50,000 דולר מהבית על מנת לממן את עצמם בפעם הרביעית. זה מה שהוביל להמשך הגידול בפעילות הכלכלית, יצר מקומות עבודה במקומות כמו מסעדות ובמגזר הקמעונאי והכספים האלו תמכו גם בגננים ובמדריכות פילאטיס, אשר לא ניתן היה לתמוך ברכישת השירותים שלהם על ידי הגידול האורגני בהכנסות הציבור - זו היתה תופעה שנמשכה במשך זמן רב ולמעשה זו היתה בועה כלכלית. אפילו הצמיחה השנתית בתוצר האמריקני שעומדת בממוצע על 1.6%, מבטאת את מה שבאמת קורה בכלכלה שלנו".

על השאלה באיזו מהירות יכולה הכלכלה האמריקנית לצמוח טוען סטוקמן "אנשים יאמרו כי הצמיחה הסטנדרטית היא 3-3.5%. אני אפילו לא יודע אם נוכל לצמוח ב-1-2%. כשאתה צריך לעצור נטילת הלוואות בהיקפים שכאלה, ההתרחבות בצמיחת התוצר עוצרת גם כן".

סטוקמן לא אופטימי כאשר הוא מסתכל על הכלכלה וצמיחת החברות ולא מסכים עם הגישה שרמת האבטלה בארה"ב יורדת וחברות ה-S&P 500 מרוויחות יותר מאי-פעם, "זה רק לטווח הקצר מאוד. תסתכלו על הנתונים שבאמת נחשבים - 131.7 מיליון משרות היו בארה"ב כבר בנובמבר 2000, מאז במשך 12 שנה לא התקדמנו לשום מקום".