בדיקה של חולה אחר השתרבבה לתיקון הרפואי - וזה מה שקרה למטופל
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה, השופט אחסאן כנעאן פסק לטובת תובע שהגיש תביעה נגד משרד הבריאות ובית החולים שבו היה מאושפז, בעקבות טעות חמורה בתיק הרפואי שלו. המקרה עוסק בטעות רשלנית של בית החולים הממשלתי בנהריה, שבו שולב לתוך התיק הרפואי של התובע אבחון מוטעה שלפיו הוא חולה בסרטן בלוטות הלימפה (לימפומה). טעות זו הובילה את התובע לחודשים ארוכים של חרדות, דיכאון ותחושת אובדן מוחלט, כשהוא משוכנע שהוא חולה במחלה קטלנית.
המקרה התרחש באוגוסט 2017, כשהתובע אושפז בבית החולים בנהריה עקב כאבי ראש, חולשה וכאבים מפושטים בגופו. לאחר האשפוז, הוא קיבל לידיו את סיכום האשפוז, שבו נכתב בטעות כי הוא חולה בלימפומה, מחלה סרטנית אגרסיבית. רק לאחר כמה חודשים גילה כי מדובר בטעות רפואית חמורה – האבחנה שהופיעה בסיכום האשפוז היתה שייכת לחולה אחר. במשך התקופה הזו, עבר התובע בדיקות נוספות והגיע לעתים קרובות לבתי חולים שונים, ואף נשלח למחלקת כימותרפיה לצורך טיפול בסרטן שלמעשה כלל לא היה לו.
התובע נערך נפשית ופיזית לטיפולים קשים צילום: halfpoint
התובע תיאר כיצד בעקבות האבחנה השגויה הוא חווה הלם קשה, החל להיפרד מיקיריו ונערך נפשית ופיזית לטיפולים קשים כמו כימותרפיה והקרנות. הוא תיאר את רגעי החרדה והבהלה שתקפו אותו לאחר שהבין כי מדובר במחלה קשה, ולאחר שביקש את עזרתו של רופאו המטפל, שהופתע בעצמו מתוצאות הבדיקות.
בית החולים טען שאין קשר בין האבחנה השגויה לנזק הנפשי
בית החולים בנהריה מצדו טען כי לא נגרם לתובע כל נזק, וכי אין כל קשר סיבתי בין האבחנה השגויה לנזק הנפשי הנטען. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות ההגנה והדגיש את חומרת הרשלנות. השופט כנעאן קבע כי "אין ספק כי במקרה זה בית החולים הפר את חובת הזהירות כלפי התובע", והוסיף כי העובדה שבית החולים לא נקט באמצעי זהירות מספקים למניעת טעויות מסוג זה היא רשלנות חמורה.
השופט אף הדגיש את הפגיעה הנפשית הקשה שנגרמה לתובע בעקבות המקרה, והוסיף כי תביעות בנושא טעויות ברישומים רפואיים נהפכו שכיחות יותר ויותר בשנים האחרונות, בייחוד לאור העובדה שבתי החולים מסתמכים יותר ויותר על מערכות ממוחשבות לניהול תיקי החולים. במקרה הזה, לא היתה מערכת שתאפשר למנוע את הטעות - דבר שהוביל לתוצאה טראומטית עבור התובע.
השופט קבע כי התובע הוכיח את טענותיו בדבר הנזק הנפשי שנגרם לו כתוצאה מהאבחנה השגויה, והצביע על כך שהוא נותר עם נכות נפשית בשיעור של 5%, על פי קביעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בנוסף, השופט ציין כי העובדה שהתובע לא הצליח להמשיך לעבוד בעקבות המקרה תומכת בטענותיו על ההשפעות הקשות של האירועים על חייו האישיים והתעסוקתיים.
למרות טענות ההגנה, שלפיהן מצב הנפשי של התובע היה קיים עוד לפני המקרה הנדון, קיבל השופט את קביעת המומחים וקבע כי הפגיעה הנפשית העיקרית נובעת מהאירוע שבו נמסר לתובע בטעות שהוא חולה במחלה קשה. השופט הוסיף כי "הידיעה שאדם חולה במחלה ממארת קשה היא ידיעה לא פשוטה", ופסק כי הפיצוי שיינתן לתובע עבור הכאב והסבל שהוא חווה יהיה מוגדל מהמקובל במקרים דומים.
בנוסף לפיצוי בעקבות הכאב והסבל, השופט פסק גם פיצוי בגין הפסדי שכר והוצאות רפואיות עתידיות. התובע טען כי בעקבות הפגיעה הנפשית הוא איבד את מקום עבודתו ונאלץ להפסיק לעבוד לחלוטין. אמנם התובע לא הביא הוכחות מלאות לכך, אך השופט הכיר בפגיעה התפקודית שנגרמה לו ופסק לו פיצוי על דרך האומדנא (הערכה עובדתית או פירוש כוונה של אדם - אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך) עבור הפסד כושר השתכרות לעתיד.
השופט: בית החולים לא נתן מענה הולם לפניות התובע
בסופו של דבר, השופט פסק לתובע פיצוי בסכום כולל של 80 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 16 אלף שקל. השופט גם מתח ביקורת על כך שבית החולים לא נתן מענה הולם לפניות התובע ולפניות הרופא המטפל, והצורך של התובע לפנות לעורך דין כדי לתקן את הרישום המוטעה במערכת הרפואית רק הוסיף לתחושת המצוקה והחוסר אונים שחש.
הפסיקה הזו היא דוגמה נוספת לחשיבות של דיוק וזהירות בטיפול רפואי, במיוחד בנוגע לניהול הרשומות הרפואיות של המטופלים. טעויות ברישומים רפואיים עלולות לגרום לנזק עצום, כפי שניתן לראות במקרה זה, והן עלולות להוביל לחוסר אמון מצד המטופלים כלפי המערכת הרפואית.
מערכת הבריאות בישראל התמודדה בשנים האחרונות עם שינויים רבים, כולל מעבר למערכות ממוחשבות לניהול רשומות חולים. מערכות אלה, שהיו אמורות להפוך את ניהול המידע הרפואי ליעיל ומדויק יותר, עלולות גם להוביל לטעויות אנוש במקרה שהן לא מתוחזקות כראוי, כפי שהתרחש במקרה הנ"ל. אף שהטכנולוגיה יכולה לעזור לשפר את איכות הטיפול, היא מחייבת אמצעי זהירות רבים כדי למנוע טעויות מסוג זה.
פסק דין זה משקף את החשיבות הרבה שבתי החולים והמערכת הרפואית צריכים לייחס לניהול תקין ואחראי של הרשומות הרפואיות, ואת הצורך במעקב צמוד ובאחריות כלפי המטופלים.
בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל
השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית
המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה
הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.
האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.
בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.
האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?
הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- שבו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תירש אותו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.
בתמונה: יונתן אלטמן, גד בנט, דורון לוי, אבי אביטל, רחלי גוז לביא ויואב עציון. צילום איל מרילוסמשרד עמית פולק מטלון ממזג לשורותיו את משרד הפטנטים פאולינה בן-עמי
פחות משנה לאחר שהודיע על מיזוג עם משרד ד"ר אייל ברסלר, הודיע משרד עמית פולק מטלון כי הוא ממזג לשורותיו משרד נוסף בתחום הקניין הרוחני. יו"ר APM, יונתן אלטמן: "זהו מהלך אסטרטגי שיחזק משמעותית את מחלקת הפטנטים והקניין
הרוחני שלנו וירחיב את מגוון הפתרונות שלנו בתחום זה"
פחות משנה לאחר שמיזג לשורותיו את משרד ד"ר אייל ברסלר המתמחה בפטנטים וקניין רוחני, הודיע משרד עמית פולק מטלון (APM), על מיזוג נוסף עם משרד באותו תחום: פאולינה בן-עמי. משרד פאולינה בן-עמי, שכולל צוות מקצועי של 14 אנשים, כולל עורכי פטנטים, עורכי דין ופרהליגל, הוקם ב-2001 על ידי פאולינה ויששכר בן-עמי. פאולינה היתה האשה הראשונה בישראל שהוסמכה כעורכת פטנטים. היא שימשה בין היתר ראש מחלקה ברשות הפטנטים, יועצת מומחית מטעם WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני - סוכנות של האו"ם) בכמה שליחויות בדרום אמריקה, וכסגנית נשיא ומנהלת תחום הפטנטים והקניין הרוחני בזרוע המסחור של מכון ויצמן.
כיום השותפים המובילים במשרד הם בנה של פאולינה בן-עמי, גד בנט, שהצטרף למשרד ב-2004 לאחר קריירה ענפה בהייטק בתפקידי ניהול מוצר ופיתוח עסקי בארה"ב ובאירופה; ואבי אביטל, שהצטרף למשרד ב-2005 לאחר שירות ממושך בצה"ל, כשבתפקידו האחרון הוביל את כלל המחקר המודיעיני בתחומי הכימיה והביולוגיה באמ"ן מחקר. שותפים נוספים במשרד הם ד"ר זאב שמלצר; ד"ר ולאד פפר ועו"ד מרים מרקס. המשרד מתמחה בתחומי קניין רוחני רשום בעולמות הכימיה, פארמה, ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, ציוד רפואי, תוכנה ובינה מלאכותית, חשמל, מכניקה ועוד.
משרד עמית, פולק, מטלון ושות' נחשב אחד המשרדים המובילים בישראל, ומייצג גורמים בולטים בשוק הישראלי וחברות רב לאומיות. תחומי הליבה של המשרד הם משפט אזרחי-מסחרי, היי-טק וטכנולוגיה, נדל"ן, קניין רוחני, רישום פטנטים, מיסוי, ליטיגציה מסחרית, שוק ההון, חדלות פירעון, דיני עבודה ועוד. המשרד מנוהל כיום על ידי עורכי הדין יונתן אלטמן, יואב עציון ורחלי גוז-לביא, ומדורג בעקביות במדריכי דירוג ישראליים ובינלאומיים כמוביל בתחומי התמחות רבים.
יו"ר עמית פולק מטלון, עו"ד אלטמן, מסר כי, "המיזוג עם משרד פאולינה בן-עמי מהווה עבורנו צעד אסטרטגי שיחזק משמעותית את תחום הקניין הרוחני של APM ובפרט את מחלקת רישום הפטנטים. בעידן שבו חדשנות וטכנולוגיה מניעים את העולם, לפטנטים יש תפקיד מרכזי בהגנה על רעיונות, טכנולוגיות ופתרונות פורצי דרך. צירופו של משרד ד"ר אייל ברסלר בתחילת השנה היה צעד משמעותי באסטרטגיה ברורה של יצירת מרכז כובד מקצועי בתחום זה, והצירוף הנוכחי הוא צעד נוסף ובעל חשיבות רבה במימוש אסטרטגיה זו".
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- "אין סיכוי שהמדינה תצליח לבצע פינוי בינוי, נכנעה ללחץ ציבורי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנט הוסיף כי, "החיבור בין הידע הרחב שאנו מביאים לבין הידע, הניסיון והמצוינות של APMבכלל - ושל מחלקת הפטנטים והקניין הרוחני בפרט - יוצר יחד יכולת מקצועית חזקה ומעמיקה. שילוב הכוחות יאפשר לנו להציע ללקוחותינו ערך משמעותי בתחומי ההייטק ומדעי החיים, החדשנות וההגנה על קניין רוחני."
