על פניו, מדובר בסיפור פשוט: גבר משתתף בהגרלת מחיר למשתכן, זוכה, קונה דירה בזול, נושא אשה והשניים מקימים יחד בית חם בישראל. ואולם כדרכן של דרמות אנושיות, המציאות מורכבת הרבה יותר. במקרה שהגיע באחרונה לפתחו של בית הדין הרבני בפתח תקווה, המציאות הזו נבחנה לעומק, עם שאלה אחת מהותית שמרחפת מעל: האם עצם הזכייה בהגרלה מעניקה לבעל זכויות בלעדיות בדירה, גם אם הרכישה עצמה והחיים בה נעשו בשותפות עם אשתו?

הגבר, בשנות השלושים לחייו, השתתף לפני נישואיו בהגרלת מחיר למשתכן - תוכנית ממשלתית שמעניקה אפשרות לרכוש דירה חדשה במחיר מופחת לזכאים. הוא זכה. אך באותו הזמן הוא היה רווק. זמן קצר לאחר הזכייה, הוא הכיר את מי שנהפכה לאשתו, השניים נישאו, ובמהלך הנישואים נרכשה הדירה ונבנתה בפועל. בני הזוג עברו אליה, גידלו בה ילדים, חיו בה כמה שנים, עד שהקשר התערער והתפרק. כשהגיעו לבית הדין לצורך הסדרת הגירושים, טענה האשה כי הדירה היא רכוש משותף - הם הרי חיו בה יחד, בנו בה את חייהם, שילמו עליה מתוך תקציב משפחתי משותף. מנגד, טען הגבר שהדירה היא שלו בלבד, מכיוון שהזכייה התקבלה לפני הנישואים, ובזכותו האישית.

במהלך הדיונים, עלו טענות משפטיות ועובדתיות מורכבות משני הצדדים. הבעל טען, באמצעות בא-כוחו, כי הזכייה בהגרלה היא "זכות אישית מוקנית", כלומר מעין קניין פרטי שרכש עוד בהיותו רווק. "המדינה הקצתה לי את הזכות הזו, מתוך בחינה פרטנית של זכאותי האישית, כלכלית ומשפחתית", אמר. לדבריו, האשה לא היתה צד בזכייה, לא תרמה דבר לקבלתה, והזכות לדירה הוענקה לו לבדו. הוא אף ציין כי במסמכי הרכישה מופיע שמו בלבד, ובחוזה המכר מול הקבלן לא מוזכרת אשתו.

ואולם האשה טענה בתוקף אחרת. לדבריה, עצם העובדה שהזכייה קדמה לנישואים אינה שוללת את ההשקעה המשותפת ואת כוונת השיתוף שבפועל מומשה. "לא מדובר באירוע פיננסי בלבד", הסבירה עורכת דינה. "מדובר בבית שחיינו בו יחד, גידלנו בו ילדים, שילמנו משכנתא מחשבון משותף - זו ליבת השיתוף". עוד נטען כי ההליך המשפטי בישראל, כולל הפסיק

• היצע דירות גדול בדרך - סיום תקופת החסימה מתקרב
• ראשון לציון: מאות דירות "מחיר למשתכן" משתחררות לשוק - והמחירים בירידה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פסק הדין, שניתן כאמור בבית הדין הרבני האזורי, בחן לעומק את נסיבות המקרה ולא הסתפק במישור הטכני-רישומי של מועד ההגרלה. "לא ניתן להתעלם מהשאלה - מה נעשה בזכות הזו לאחר הזכייה?", כתבו הדיינים. הם הדגישו בהכרעתם כי, "הזכייה בהגרלה אינה מעניקה, כשלעצמה, בעלות בדירה, אלא רק את האפשרות לרכוש אותה בתנאים מסוימים". מבחינה מהותית, כך קבעו, הזכות מומשה רק לאחר הנישואים, והדירה נרכשה ונבנתה כשהשניים כבר היו נשואים, מתוך משאבים משותפים, לצורך מגורים משפחתיים. עוד נכתב בפסק הדין כי "עצם העובדה שהבעל זכה בהגרלה קודם הנישואין, אין בה כדי לבטל את חזקה השיתוף שנוצרה בדירת המגורים, שעה שהנכס מומש, נרכש והשתכן בו כאשר הצדדים ניהלו משק בית משותף". לפיכך, הדירה תיחשב רכוש משותף, ויש לחלק את שוויה בין הצדדים, גם אם רישום הבעלות על שמה של האשה לא נעשה בפועל.

מה היה שיקול הדעת ההלכתי של הדיינים בהחלטה?

הם הפעילו את עקרון "כוונת שיתוף" ואת כללי ההשתייכות לרכוש שנרכש בתקופת הנישואים. למרות הרישום הפורמלי, הם בחנו את ההקשר המשפחתי-חברתי והסיקו שכוונת הצדדים היתה לראות בדירה נכס משותף.

האם ייתכן שפסק הדין היה משתנה אם בני הזוג לא היו גרים יחד בדירה?

כן. המגורים המשותפים היוו נדבך משמעותי בהחלטת הדיינים. לו היתה הדירה נותרת ריקה, או מושכרת לצד ג' - ייתכן שההכרעה היתה נוטה לטובת בעלות נפרדת.

• ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
• כך נהפכה נחלה עם זכויות בנייה למבחן על פטור ממס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

האם העובדה שהבעל לא רשם את אשתו כבעלים נחשבת לרלוונטית?

הדיינים ציינו שהיא בעלת משקל, אך לא מכריעה. העובדה שהרישום לא כלל את שמה חיזקה את טענת הבעל, אך לא הצליחה לגבור על ראיות לשיתוף בפועל: תשלום המשכנתא מחשבון משותף, השקעה של האשה בבית, ומגורים משפחתיים לאורך זמן.

כיצד מתייחס הדין האזרחי לסוגיות מסוג זה?

בדין האזרחי קיימת דוקטרינת "חזקת השיתוף". כשבני זוג חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יש להניח ששיתוף כזה חל גם על נכסים - גם אם הם רשומים רק על שם אחד מהם. בית הדין הרבני שילב את ההיגיון הזה בפסיקתו.

מה קורה אם הצד שזכה בהגרלה מוכיח שמימן את כל הרכישה בעצמו?

ייתכן שהתוצאה היתה שונה. אם היה מוכח כי הבעל מימן את רכישת הדירה באופן מלא מכספים אישיים, ללא שימוש בתקציב משפחתי - בית הדין יכול היה לקבוע שמדובר ברכוש אישי.

במקרה שבו אדם חייב למכור את הדירה שבה זכה במסגרת מחיר למשתכן מסיבות שונות, הוא יכול לפנות לוועדת חריגים של המשרד לבינוי והשיכון כדי שזו תבחן את את מכירת הדירה. כל מה שצריך הוא למלא מכתב עם פנייה לוועדה, לצרף מסמכים (אם הסיבה היא כלכלית או רפואית למשל), העתק של חוזה הרכישה, פרטים על הדירה, אישור מסירה במידה והיא מוכנה וכמובן פרטים אישיים. הוועדה רשאית לאשר מכירת דירה ללא קנס בתוך התקופה של חמש שנים מיום קבלת הדירה או שבע שנים מיום ההגרלה. יש מקרים כאלה, אבל הם מעטים יחסית. במשרד השיכון והבינוי, הוועדה מאשרת מהלך כזה במקרים של גירושים, פטירת הזוכה או מקרים חריגים אחרים כמו פשיטת רגל, אבל כל מקרה יידון לגופו.