זכה במחיר למשתכן לפני שנישא - האם הדירה היא רכוש משותף?

הגבר השתתף בהגרלה כשהיה עדיין רווק, ורק אחרי הזכייה הכיר את מי שנהפכה בהמשך לאשתו. השניים רכשו ביחד את הדירה, שילמו עבורה וגרו בה. כעבור כמה שנים, כשהחליטו להיפרד, טען הבעל שהדירה אינה רכוש משותף מכיוון שהזכייה בהגרלה היתה לפני היכרותם. לדברי האשה, "מדובר בבית שחיינו בו יחד, גידלנו בו ילדים, שילמנו משכנתא מחשבון משותף - זו ליבת השיתוף"

עוזי גרסטמן | (4)

על פניו, מדובר בסיפור פשוט: גבר משתתף בהגרלת מחיר למשתכן, זוכה, קונה דירה בזול, נושא אשה והשניים מקימים יחד בית חם בישראל. ואולם כדרכן של דרמות אנושיות, המציאות מורכבת הרבה יותר. במקרה שהגיע באחרונה לפתחו של בית הדין הרבני בפתח תקווה, המציאות הזו נבחנה לעומק, עם שאלה אחת מהותית שמרחפת מעל: האם עצם הזכייה בהגרלה מעניקה לבעל זכויות בלעדיות בדירה, גם אם הרכישה עצמה והחיים בה נעשו בשותפות עם אשתו?


הגבר, בשנות השלושים לחייו, השתתף לפני נישואיו בהגרלת מחיר למשתכן - תוכנית ממשלתית שמעניקה אפשרות לרכוש דירה חדשה במחיר מופחת לזכאים. הוא זכה. אך באותו הזמן הוא היה רווק. זמן קצר לאחר הזכייה, הוא הכיר את מי שנהפכה לאשתו, השניים נישאו, ובמהלך הנישואים נרכשה הדירה ונבנתה בפועל. בני הזוג עברו אליה, גידלו בה ילדים, חיו בה כמה שנים, עד שהקשר התערער והתפרק. כשהגיעו לבית הדין לצורך הסדרת הגירושים, טענה האשה כי הדירה היא רכוש משותף - הם הרי חיו בה יחד, בנו בה את חייהם, שילמו עליה מתוך תקציב משפחתי משותף. מנגד, טען הגבר שהדירה היא שלו בלבד, מכיוון שהזכייה התקבלה לפני הנישואים, ובזכותו האישית.


במהלך הדיונים, עלו טענות משפטיות ועובדתיות מורכבות משני הצדדים. הבעל טען, באמצעות בא-כוחו, כי הזכייה בהגרלה היא "זכות אישית מוקנית", כלומר מעין קניין פרטי שרכש עוד בהיותו רווק. "המדינה הקצתה לי את הזכות הזו, מתוך בחינה פרטנית של זכאותי האישית, כלכלית ומשפחתית", אמר. לדבריו, האשה לא היתה צד בזכייה, לא תרמה דבר לקבלתה, והזכות לדירה הוענקה לו לבדו. הוא אף ציין כי במסמכי הרכישה מופיע שמו בלבד, ובחוזה המכר מול הקבלן לא מוזכרת אשתו.


ואולם האשה טענה בתוקף אחרת. לדבריה, עצם העובדה שהזכייה קדמה לנישואים אינה שוללת את ההשקעה המשותפת ואת כוונת השיתוף שבפועל מומשה. "לא מדובר באירוע פיננסי בלבד", הסבירה עורכת דינה. "מדובר בבית שחיינו בו יחד, גידלנו בו ילדים, שילמנו משכנתא מחשבון משותף - זו ליבת השיתוף". עוד נטען כי ההליך המשפטי בישראל, כולל הפסיק


פסק הדין, שניתן כאמור בבית הדין הרבני האזורי, בחן לעומק את נסיבות המקרה ולא הסתפק במישור הטכני-רישומי של מועד ההגרלה. "לא ניתן להתעלם מהשאלה - מה נעשה בזכות הזו לאחר הזכייה?", כתבו הדיינים. הם הדגישו בהכרעתם כי, "הזכייה בהגרלה אינה מעניקה, כשלעצמה, בעלות בדירה, אלא רק את האפשרות לרכוש אותה בתנאים מסוימים". מבחינה מהותית, כך קבעו, הזכות מומשה רק לאחר הנישואים, והדירה נרכשה ונבנתה כשהשניים כבר היו נשואים, מתוך משאבים משותפים, לצורך מגורים משפחתיים. עוד נכתב בפסק הדין כי "עצם העובדה שהבעל זכה בהגרלה קודם הנישואין, אין בה כדי לבטל את חזקה השיתוף שנוצרה בדירת המגורים, שעה שהנכס מומש, נרכש והשתכן בו כאשר הצדדים ניהלו משק בית משותף". לפיכך, הדירה תיחשב רכוש משותף, ויש לחלק את שוויה בין הצדדים, גם אם רישום הבעלות על שמה של האשה לא נעשה בפועל.


מה היה שיקול הדעת ההלכתי של הדיינים בהחלטה?

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הם הפעילו את עקרון "כוונת שיתוף" ואת כללי ההשתייכות לרכוש שנרכש בתקופת הנישואים. למרות הרישום הפורמלי, הם בחנו את ההקשר המשפחתי-חברתי והסיקו שכוונת הצדדים היתה לראות בדירה נכס משותף.


האם ייתכן שפסק הדין היה משתנה אם בני הזוג לא היו גרים יחד בדירה?

כן. המגורים המשותפים היוו נדבך משמעותי בהחלטת הדיינים. לו היתה הדירה נותרת ריקה, או מושכרת לצד ג' - ייתכן שההכרעה היתה נוטה לטובת בעלות נפרדת.

קיראו עוד ב"משפט"


האם העובדה שהבעל לא רשם את אשתו כבעלים נחשבת לרלוונטית?

הדיינים ציינו שהיא בעלת משקל, אך לא מכריעה. העובדה שהרישום לא כלל את שמה חיזקה את טענת הבעל, אך לא הצליחה לגבור על ראיות לשיתוף בפועל: תשלום המשכנתא מחשבון משותף, השקעה של האשה בבית, ומגורים משפחתיים לאורך זמן.


כיצד מתייחס הדין האזרחי לסוגיות מסוג זה?

בדין האזרחי קיימת דוקטרינת "חזקת השיתוף". כשבני זוג חיים יחד ומנהלים משק בית משותף, יש להניח ששיתוף כזה חל גם על נכסים - גם אם הם רשומים רק על שם אחד מהם. בית הדין הרבני שילב את ההיגיון הזה בפסיקתו.


מה קורה אם הצד שזכה בהגרלה מוכיח שמימן את כל הרכישה בעצמו?

ייתכן שהתוצאה היתה שונה. אם היה מוכח כי הבעל מימן את רכישת הדירה באופן מלא מכספים אישיים, ללא שימוש בתקציב משפחתי - בית הדין יכול היה לקבוע שמדובר ברכוש אישי.


במקרה שבו אדם חייב למכור את הדירה שבה זכה במסגרת מחיר למשתכן מסיבות שונות, הוא יכול לפנות לוועדת חריגים של המשרד לבינוי והשיכון כדי שזו תבחן את את מכירת הדירה. כל מה שצריך הוא למלא מכתב עם פנייה לוועדה, לצרף מסמכים (אם הסיבה היא כלכלית או רפואית למשל), העתק של חוזה הרכישה, פרטים על הדירה, אישור מסירה במידה והיא מוכנה וכמובן פרטים אישיים. הוועדה רשאית לאשר מכירת דירה ללא קנס בתוך התקופה של חמש שנים מיום קבלת הדירה או שבע שנים מיום ההגרלה. יש מקרים כאלה, אבל הם מעטים יחסית. במשרד השיכון והבינוי, הוועדה מאשרת מהלך כזה במקרים של גירושים, פטירת הזוכה או מקרים חריגים אחרים כמו פשיטת רגל, אבל כל מקרה יידון לגופו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שולתתת 09/05/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
    ומה שאחרי חצי חצי.אם הגבר הביא 50 אחוז מסכום הדירה מרכוש לפני הנישואים ולקחו משכנתא יחד על ה 50 הנותריםהדירה שייכת 75 אחוז לבעל ו 25 לאישה.גם אם גרו בדירה וגם אם לא.כל דבר אחר זה עוול.
  • פצ 12/05/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    הוא הביא רק את הזכייה בהגרלה לא כסף ולא נעליים
  • 2.
    אנונימי 09/05/2025 06:55
    הגב לתגובה זו
    האישה צודקת.
  • 1.
    אנונימי 09/05/2025 04:39
    הגב לתגובה זו
    זכות אישית מוקניתהמדינה הקצתה לי את הזכות הזוסך הכל קיבל הנחה בקומבינה ממשלתית.
ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?

לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד

עוזי גרסטמן |

ביום קיץ חם ביולי 2023 קיבל משה טולדנו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. ההודעה היתה קצרה וברורה: זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מופסקת. הסיבה - רכש רכב ששוויו, לפי מחירון הרכב שבו משתמש המוסד, עלה על התקרה המותרת בחוק. מבחינתו של טולדנו היה זה עוול: הוא שילם 30 אלף שקל בלבד עבור רכב סובארו פורסטר מודל 2014, עם נסועה חריגה של 370 אלף ק"מ, אך המוסד העריך את שוויו ב-72 אלף שקל - הרבה מעל הסף השולל זכאות.

טולדנו פנה למוסד והסביר כי מכר את רכבו הקודם ימים ספורים לפני רכישת החדש, אך תשובת המוסד לא השתנתה. לפי התקנות, בדיקות שווי כלי רכב נערכות פעמיים בשנה - בינואר וביולי - והשווי שנקבע ביולי 2023 חרג מהתקרה שנעמדה באותה עת ב-44,611 שקל. הוא פנה לבית הדין האזורי בחיפה, שם נדחתה תביעתו בהתבסס על הלכת מלכי מ-2021, שקבעה כי הקילומטראז' אינו מובא בחשבון בקביעת שווי רכב לצורך זכאות לגמלה.

ההלכה ההיא, שניתנה בדעת רוב, נועדה לשמור על מנגנון פשוט ואחיד, גם במחיר חוסר דיוק. השופטים במקרה של מלכי קבעו כי הנתון המופיע ברישיון הרכב אינו תמיד עדכני, אינו קיים בכלי רכב חדשים ועלול לעורר קשיים טכניים בבדיקתו. אך לצד עמדת הרוב, הובעה אז גם דעת מיעוט שלפיה יש להביא את הנסועה בחשבון, שכן מדובר בנתון מהותי לקביעת שווי רכב, בדומה לשיקוליו של כל מחירון רכב בשוק.

הערעור של טולדנו הגיע תחילה בפני ערכאה מצומצמת, אך בשל "חשיבותה, קשיותה וחידושה" של השאלה המשפטית, הורה מ"מ הנשיא אילן איטח להרחיב את ההרכב. ההרכב המורחב, שכלל חמישה שופטים ושתי נציגות ציבור, בחן מחדש את הלכת מלכי והכריע להפוך אותה, אך לא באופן גורף כפי שביקש המערער.

בית הדין הארצי ניתח את המסגרת החוקית שהשתנתה בעשור האחרון בעקבות פסק הדין התקדימי בבג"ץ חסן, שבו בוטלה החזקה החלוטה ששללה גמלה מכל מי שבבעלותו רכב. התיקון לחוק והתקנות שנקבעו לאחר מכן קבעו כי השווי יחושב לפי מחירון מקובל בשוק, "תוך התחשבות במשתנים המופיעים ברישיון הרכב בלבד". סעיף זה נחקק ארבע שנים לאחר חוק מכירת רכב משומש, המחייב תחנות בדיקה לציין את הקילומטראז' ברישיון.

מחשבון
צילום: FREEPIK

בוטל חוזה עם חברת גבייה: "הצעה תכסיסנית ומועמדת קש"

פסק דין חריף של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי זכייתה של בי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס במכרז לניהול שירותי הגבייה של מועצת אליכין בוטלה, לאחר שנמצא כי הצעתה כללה מצג כוזב בדמות מועמדת לתפקיד מנהלת הגבייה - בידיעה שהיא לא תכהן בפועל לאורך זמן. השופט מיכאל קרשן קבע כי מדובר ב"הצעה תכסיסנית", שפגעה בשוויון ובתחרות ההוגנת, והורה על הפסקת ההתקשרות בתוך 90 יום

עוזי גרסטמן |

במרץ 2024 פרסמה המועצה המקומית אליכין מכרז למתן שירותי עזר לגבייה. המכרז משך אליו שתי מתמודדות בלבד - מ.ג.ע.ר מצד אחד, ובי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס מהצד השני. בסופו של ההליך, ועדת המכרזים של המועצה הודיעה במאי כי ההצעה הזוכה היא זו של ברזיק פיי סולושנס. ההכרזה הזו לא עברה בשקט. ימים ספורים לאחר ההודעה, פנתה מ.ג.ע.ר למועצה במכתב השגה חריף, שבו טענה כי החברה הזוכה אינה עומדת בתנאי סף מסוימים, וכי מועמדת החברה לתפקיד מנהלת הגבייה, ורדית מרימי, חסרה את הניסיון הנדרש ואינה עומדת בתנאים נוספים שנקבעו במכרז. ואולם מעבר לכך, העלתה העותרת טענה חריגה במיוחד: שלפיה מרימי היא למעשה "מועמדת קש", שאין כוונה אמיתית להעסיקה לאורך זמן, ובפועל צפויה להיות מוחלפת במנהלת גבייה אחרת, מיטל גלעד, ששימשה מנהלת הגבייה המוצעת מטעם העותרת והתפטרה מתפקידה לאחר הפסדה במכרז.

המועצה דחתה את הטענות, וכינתה אותן "ספקולציות". בתשובתה ציינה כי החברה הזוכה התחייבה להעמיד את המועמדת לתפקיד, וכי ההסכם מחייב אותה לעשות כן. העותרת מצדה לא ויתרה, אך בעתירה קודמת שהגישה התמקדו טענותיה בעניינים אחרים, ללא אזכור הטענה בדבר "הצעה תכסיסנית". הליך זה הסתיים במחיקת העתירה.

הפרשה חזרה לאולמות בית המשפט בדצמבר 2024, כשמ.ג.ע.ר פנתה שוב למועצה בדרישה לבטל את ההתקשרות עם החברה הזוכה. הסיבה: לטענתה, בפועל מכהנת כיום בתפקיד מנהלת הגבייה לא מרימי, אלא גלעד - בדיוק כפי שהזהירה מלכתחילה. בתשובתה, טענה המועצה כי מרימי אכן שימשה מנהלת במשך כמה חודשים, אך הוחלפה בגלעד בהסכמת המועצה ואף לבקשתה, בהתאם לצרכים התפעוליים והרשותיים.


מצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה


בעתירה החדשה, שהוגשה בפברואר 2025, התמקדה מ.ג.ע.ר אך ורק בטענה המרכזית: הצעת החברה הזוכה היתה הצעה תכסיסנית. "המשיבה 2 כללה בהצעתה את גב' מרימי מתוך ידיעה שבפועל לא תשמש כמנהלת הגבייה", טענה העותרת. לדבריה, מדובר במצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה במדד האיכות, שכן מרימי קיבלה 19 נקודות מתוך 20, בעוד שגלעד, המועמדת מטעמה, קיבלה 14 בלבד.

השופט מיכאל קרשן בחן בפסק הדין את מהות המונח "הצעה תכסיסנית", כפי שהוגדר בפסיקה: "המונח... מאגד בתוכו מגוון של טקטיקות מכרז פסולות... המציע התכסיסן מגיש הצעה המסתירה את מהותה האמיתית ומציגה בערמה כהצעה אטרקטיבית - מצג אשר עשוי להביא לזכייתו... תכסיסנות כאמור עלולה להטעות את בעל המכרז ולהביאו לקבלת הצעה שאינה אופטימלית מבחינתו... ולפגוע בתחרות שוויונית והוגנת". השופט הדגיש את מרכזיות תפקיד מנהל הגבייה במכרז, שלו הוקדשו 20 נקודות מתוך 40 במדד האיכות, כשיתר הניקוד הוענק להצעה הכספית. בנוסף, קבע המכרז במפורש כי המועמד לתפקיד חייב לעמוד בתנאי כשירות נוקשים, וכי עליו לכהן לאורך זמן.