יהודה מורגנשטרן
צילום: מיכאל דימנשטיין לעמ
ראיון

מנכ"ל משרד השיכון: "מחירי הדיור עולים? בלון מקומי מהמלחמה"

מפלה לטובה חרדים? "לא רלוונטי לשולחן העבודה שלי", משה כחלון? "המחיר של ההצלחה היה עלייה במחירי הדיור", הבעיה של מדינת ישראל? "מחירי הפיתוח". הנגיד, שוק השכירות, מבצעי 10/90 ועובדים זרים - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, עונה על הכל
איציק יצחקי | (34)

​הריבית הגבוה, מחירי הדירות המאמירים והמצוקה בכוח האדם, הם רק חלק מסוגיות שנמצאות על שולחנו של יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. בראיון מיוחד לביזפורטל, הוא מסביר מה עומד מאחורי העלייה במחיר הדירות, מזהיר מפני מבצעי 10/90 והודף את הטענות המושמעות חדשות לבקרים בנוגע להעדפת המגזר החרדי, ממנו הוא והשר הממונה מגיעים.

מחירי הדיור שוב חוזרים לעלות, למה?

"בוא נחזור קצת אחורה, לימי משה כחלון. אז הכוח היה מרוכז במקום אחר, משרד האוצר ומנהל התכנון, יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי, משרד הבינוי והשיכון - הכל היה תחת כחלון. מאז, פס הייצור שנקרא לזה של דיור, עלה על גלגל אחר. ניקח רגע אחד את 2010-2015, שבהם נמסרו 30 אלף יחידות דרך הטבות, את 2015-2020, שנת השיא של כחלון, שבה שיווקו 54 אלף יחידות דיור והיו פחות עסקאות משיווקים. ולבסוף, את 2020 עד 2024, פרט לשנת 2022 שהיו בה 83-84 אלף וזו שנה חריגה ועוד רגע נדבר על המחיר של זה, אבל בגדול - יש 60 אלף עסקאות, מתוך 80 אלף שיווקים. בשורה התחתונה - המחיר של אותה 'הצלחה' של השיווקים הייתה עלייה של 30% במחיר הדיור".

כלומר, כחלון הביא לעליית מחירים?

"מה שקרה אז הוא שכל מכרז קפא. כשנכנסתי לתפקיד, בשמיני בינואר, ובטח במאי כשהריבית ציננה את השוק, לא מעט יזמים אמרו לנו 'מה זה? קנינו בשיא, עכשיו יורדים מחירים'. פתאום ראינו עצירה ב-2023, חלקה תורגמה דרך פטור ממדד, מבצעים והטבות של קבלנים. גם מבצעי מימון. זה שווה הרבה כסף. וזו ירידה שמצננת את מחירי השוק".

עם השר ומנהל רמ

"תקופה לא פשוטה". עם השר ומנהל רמ"י יעקב קוינט בביקור באזור הטבח בבארי

מצד שני, הלמ"ס מפרסם נתונים שמטעים, וכפי שחשפנו - עכשיו רוצה לשנות את זה יחד אתכם. מבצעי המימון וההטבות לא נכללות. אולי הנתונים שלהם לא מדויקים?

"לפני שבועות ספורים פגשתי את הסטטיסטיקאי הראשי של הלמ"ס, חשבנו יחד איך אנחנו מצליחים לייצר את המדד הזה, לשקף אותו לציבור. אני מאמין שבקרוב החישוב ישתנה וההטבות ייכנסו פנימה. אני רוצה לחזור לחוקי הכלכלה, לשיעור ראשון במאקרו, לנקודת שיווי משקל - ביקוש והיצע. היום בתכנון, אנחנו מצליחים יחד עם מנהל התכנון, רמ"י, הרשות להתחדשות עירונית, דירה להשכיר ועוד ועוד - לייצר מאות אלפי יחידות בתבע"ות מאושרות. המטרה - להגדיל את ההיצע. הבעיה: חלק הן צריכות תשתיות, חלק סובלות מבלאי תכנוני, אבל מעל הכל, יש בעיה ביכולת להוציא היתרים מהר. יזם שמגיש בקשה להיתר, לבניין של 30 קומות, לוקח לו פי 2 מהזמן הרצוי במקרה הטוב. זה אירוע שבין השלטון המרכזי למקומי, איך מוציאים התרים ועומדים על האינטרס הציבורי? בחוק ההסדרים בשנים האחרונות ניסינו להכניס את נושא הרישוי העצמי. מאוד היינו רוצים לראות את הדבר הזה קורה ולקצר תהליכים. אנחנו עובדים בצורה צמודה כדי לראות איך פותרים את זה".

רמ"י משווק מספיק?

"זיהינו בתחילת 2023 את הבעיה, עם עליית הריבית, היו כמה חסמים לנושא הזה, בראש ובראשונה עלויות הפיתוח לאורך השנים שהכפילו ושילשו את עצמן. אם פעם קנית דירה בדימונה, או בני ברק או לוד, או אפילו תל אביב, שילמת על הדירה מחיר נמוך כי מכרו את הקרקע ועלויות הפיתוח היו מינוריות, אבל מאז עלויות הפיתוח עלו פי שלושה והמחיר - בהתאם. הסכמי הגג באו ואמרו 'בואו נעמיס את עלויות הפיתוח'".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כלומר, עלויות הפיתוח זו הבעיה כי העלות קשיחה?

"בדיוק, זו הבעיה כשיש עלות קשיחה. קח קרקע במרכז הארץ, בנס ציונה כמו בפרויקט שעכשיו אישרנו, המחיר לקרקע הוא 950 אלף שקל, כולל פיתוח. זה קל, כי כאזרח נמכרה הקרקע במיליון שקל ולא מעניין אותך ש-700 אלף הלך לקופת רמ"י ו-300 אלף לפיתוח. איפה הבעיה? בקריית גת, קריית אתא או מגדל העמק, שם הערך של הקרקע הוא 250 אלף שקל, אבל הפיתוח 320. פה הבעיה. בהקשר הזה עשינו 4 דברים: ראשית, אזורי עדיפות לאומית - 50% מעלויות הפיתוח מסובסדות, שמנו 4 מיליארד שקל. זה היה קיים אבל הרחבנו. 2. בשנת 2023 הבאנו למעלה מ-600 מיליון שקל, דרך מכרזים שנכשלו.  דימונה, באר שבע, מגדל העמק - הכל הצליח. במקום 100 אלף שקל, עלויות הפיתוח יורדות ל-15 אלף וככה אתה מוכר. 3. לדירות בהנחה נתנו 85 אלף שקל סבסוד. השבוע נסגר מכרז בבית שאן, עם מחיר נמוך ליחידה, כך שיוכלו לקנות דירה בהנחה, במחיר של 650-800 אלף שקל. 4. החלטת הממשלה על הזרמת 2 מיליארד שקל, כדי להגדיל את ההצע על ידי זה שמורידים את עלויות הפיתוח".

ובכל זאת, קשה להתעלם מכך שהמחירים עולים. כנראה שההיצע לא מספיק.

"צריך לבחון את הדירות במונחים ריאלים ונומינלים. ברבעון האחרון של 2023 היינו במצב רע כמדינה, הורדנו אבק מהברכיים והרבה מאוד היבטים נכנסנו לסטגנציה. ברבעון ראשון של 2024, הייתה החלטת ממשלה על סבסוד שעברה בפברואר, וההתחלה של המכרזים הייתה באפריל. אנחנו עם למעלה מ-20 אלף שיווקים, בתחזיות - נסיים את השנה עם יותר עסקאות משנה שעברה. עוד נקודה שלא בשליטה שלנו - עסקה בפטור, בשנת 2022 קרוב ל-20 אלף עסקאות היו בפטור ממכרז. יחד עם הריבית והפועלים, לא היה פשוט".

הרחבתם הסכמי גג. איך זה ישפיע?

"הפעולה שאנחנו עושים עכשיו והיא בעיניי אחת החשובות - הסכמי גג חדשים והרחבה של הקיימים, יותר מ-10 רשויות שיכולים לשווק ב-2024 מעל 3,000 יח"ד. אשקלון, באר שבע, דימונה, נוף הגליל, נתיבות אופקים - כולן יכולות לעמוד במספרים האלה. השנה נגיע ל-60-70 אלף דירות, נגיע ל-80-90 אלף שיווקים בזמן מלחמה וריבית גבוהה. המספרים שלנו גבוהים. בנוסף, יש התחדשות עירונית. לכן, בסוף, בנקודת שיווי משקל, אני לא צופה עלייה במחירי הדיור".

אז מה קורה עכשיו?

"אנחנו רואים בלון מקומי של המלחמה, השפעה נקודתית. אנחנו, בעזרת השותפים, נביא את הפתרון לרשויות. אחרי עשור של עלייה, ראינו עצירה בשנה האחרונה".

לדבריך, תצליחו להדביק את הפער של 60 אלף יחידות בשנה.

"אם מוציאים למכרזים 80 אלף ובסוף רק 60 אלף נסגרים, זה אומר משהו על הביקוש".

אולי המחיר לא משתלם.

"אם המכרזים לא כלכליים, אז הנה, הבאנו סבסוד לפיתוח והורדתי את מחיר המינימום. מצד אחד, תזכור שבסוף אנחנו רוצים כלכלה חופשית. מצד שני, אנחנו צריכים לדאוג שהביקוש לא יעלה על ההיצע".

יש לך טענות לנגיד על כך שהוא לא מוריד את הריבית?

"ההשפעה שלי על הריבית והמנדט שיש לי הוא אפסי. צריך לזכור את האקלים העולמי בעניין הזה. ההשפעה של הריבית חיוביות על שוק הדיור: שים לב שלא ראינו יזמים וקבלני ביצוע שפושטים רגל. בדקתי עם הבנקים, הם אמרו לי שאין החזרות של משכנתאות".

החזרות אין, הקפאות יש. במספרים גבוהים.

"מערכת הבנקאות שמרנית מספיק כדי לבדוק את יכולת ההחזר. היום, מבצעי המכר מאפשרים ליזמים למכור דירות. שים לב שאין עלייה בעסקאות יד שנייה, רק בחדשות, בגלל הטבות המימון. יש 8,000 דירות נמכרות בחודש, אבל 80% יד ראשונה ולא יד שנייה".

לא נופל לסטריאוטיפים

יהודה מורגנשטרן רק בן 41, אבל כיאה למגזר ממנו הוא מגיע, הוא אב לששה ילדים. הוא נכנס למשרד הבינוי והשיכון בה הוא מכהן כמנכ"ל, בתקופה הכי עמוסה וקשה שאפשר לדמיין: ריבית גבוהה ותקופת מלחמה, שהאטו את קצב הביקושים שמתחילים להשתחרר רק לאחרונה, אחרי זמן רב.

בשנה האחרונה הוא לא מפסיק להתרוצץ בין מסדרונות הכנסת. הוא נחשב ליד ימינו של השר יצחק גולדקנופף ולפי השמועות, הוא הגיע אחרי שהשר הבהיר באופן חד משמעית, שהוא רוצה מנכ"ל מוכשר מחסידות גור. אל תתנו לחזות להטעות אתכם, למורגנשטרן יש רזומה מרשים: בעבר הוא שימש כסמנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, היה מייסד ומנכ"ל חברת תל"ם (עוסקת בשילוב החברה החרדית בחברה), יש לו תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון ותואר שני בהיסטוריה של מדינת ישראל מאוניברסיטת חיפה. בקיצור - הוא עובר.

גם נוף ילדותו של מורגנשטרן  עשוי להפתיע. הוא נולד ברחוב דוד המלך, פינת אבן גבירול, הלב של תל אביב ("זוכר את הסיפורים מבית סבא, הוא גר שם עד לפני 17 שנה, ועוד ברוטשילד. המעבר בשדרה וריח הבירה - נוף הילדות שלי", הוא מתגאה), ולמרות זאת - הוא נאלץ להתגונן פעם אחר פעם, כשבעיתונות טוענים שהוא דואג בעיקר לחרדים ומפלה לרעה את שאר הסקטורים. הוא מתגורר היום בבני ברק, המקום אליו הוריו עברו מתל אביב כשהיה בן שנה וחצי. אחרי שנכנס לישיבה כילד, זכה לשידוך תוצרת חיפה ואף התגורר בה במשך 18 שנה, עד שהחליט לחזור לבני ברק לפני כשנתיים וחצי. בחיפה, הוא התגורר בשכונה שהכילה גם ערבים וחילונים. בעזרת עובדות החיים, הוא הודף את הטענות נגדו.

"בתואר הראשון, היה שיעור בכלכלת ישראל. ישבתי בשורה האחרונה ומישהו הסתובב אליי וצעק 'הכל בגללכם, הפריון נמוך כי אתם לא עובדים'. שתקתי. הגעתי לבית הכנסת בשבת, מישהו הסתובב לעברי ואמר לי 'אתם, הממשלה, אתם עושים גזרות על החרדים'", הוא מסביר. "באותו רגע שאלתי את עצמי מי אני, החרדי שאשם בבעיות במדינה או הבעייתי מהטכניון שמטיל גזרות על החרדים? הבטחתי שלא אהיה מנהיג של חרדים, אלא מנהיג חרדי. אני מביא ערכים, אבל זה לא רלוונטי לשולחן העבודה שלי. המספרים מוכיחים מה האמת".

מורגנשטרן נתניהו וגולדנקופף (משרד הבינוי והשיכון)

מורגנשטרן (משמאל), נתניהו וגולדנקופף (משרד הבינוי והשיכון)

"מבצעי 10/90 - קורץ אך מסוכן"

בוא נדבר רגע על שוק השכירות. הדיירים ספגו מכה כואבת. איך אתם מקדמים את נושא הדיור להשכרה לטווח ארוך? בסוף, הזימים בורחים בגלל הריבית.

"עשינו 3 דברים: קודם כל, דחינו תשלומים עד שנתיים או עד קבלת היתר מהמכרז, עבור יזמים שקונים מגרש של דירה להשכיר. תוך שנתיים או עד קבלת היתר, נעזור מימונית. בנוסף, הם לא ישלמו מע"מ היום אלא רק בתום התקופה. פעם שלישית, הקמנו צוות של מנכ"ל הבינוי והשיכון, יחד עם מנכל רמי ומתן יגל (סגן הממונה על התקציבים), וקיבלנו החלטה לפיה יזמים יוכלו למכור 40% מהדירות למשקיעים, שימשיכו להשאיר אותן אצלם. זה יכול להכניס להם 3% תשואה. למה זה טוב? גם היום יש לא מעט שעושים השקעות, אנשים רוצים שיהיה להם דירה, הם מאמינים של-20 שנה קדימה זו השקעה טובה. הישראלים, לא ידוע על מה זה יושב, מעדיפים נדל"ן על שוק ההון. הם רואים רווח שאפשר לממש מהר. כך, נגדיל את היצע הדיור מצד אחד ומצד שני נכניס עוד גורם מממן לשוק. עובדתית, סגרנו מכרז במגדל העמק, 196 דירות של דירה להשכיר, אחרי שנכשל בעבר. למה? כי נתנו 50 אלף שקל סבסוד מחוץ לאזורי הביקוש והמכרז תפס, למרות עם ריבית גבוהה".

 

היכן תקועים עשרות אלפי העובדים שהובטחו לענף הבנייה? דיברו על 100 אלף, בפועל המספר אפילו לא קרוב.

"בניגוד למה שפורסם, נכנסו כבר למעלה מ-20 אלף מהשביעי לאוקטובר. נעלה השבוע קול קורא לעוד 10,000 פועלים זרים דרך חברות ביצוע נוספות. אנחנו רואים את קצב הכניסה, אבל בסוף יש עובדים זה לא שישיית מים, זה תהליך, הם בני אדם. למרות הכטב"מים, עוד לא הוציאו אזהרת מסע. 20 אלף זה לא מספר שראינו קודם. יש קצב מיונים גבוה בהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן. הגופים צריכים רק לאשר".

לסיום, דיברנו קודם על מבצעי הקבלנים. מה דעתך על מבצעי 10/90?

תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    שי 05/07/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    הם ברובם אנשים תמימים וטובי לב. הבעייה היא בהנהגה החרדית הארורה, שאני בוש ונכלם בהתנהגותה.
  • מריה 06/07/2024 00:09
    הגב לתגובה זו
    יש לכפות על המתועבים
  • 22.
    חליל 05/07/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
    חסידי גור אנוכי ולא יהיה לך
  • 21.
    איתי 05/07/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    חרדי מטומטם חסר יכולת ראית פעם מחיר למטר בעולם ??? או שאתה רק יודע לדבר על קצבאות משיעח ודף גמרא שאכן גמר עלינו
  • 20.
    זואי 04/07/2024 19:14
    הגב לתגובה זו
    זה לא קשור למלחמה שר השיכון לא מבין חצי דבר במשרד השיכון. ראש הממשלה שם שרים שאף אחד אבל אף אחד. לא מתאים לתפקיד שלו. מדינת ישראל. הכי יקרה בעולם במכוניות והדירות. מדינה אוכלת אזרחיה
  • אנג'לה 05/07/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    הנוכל החרדי
  • הוא צודק 05/07/2024 16:53
    חישב 2+2 =3.333
  • 19.
    88 04/07/2024 17:27
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו קודמיו-יוצא בהצהרות מנותקות מהמציאות עד שיקפוץ לג׳וב הבא..
  • 18.
    זוהר 04/07/2024 13:10
    הגב לתגובה זו
    מלחמה בדרום!@ מלחמה בצפון!@ כבר 9 חודש שכל המדינה בטרוף מערכות כולם מדווחים על מצב קשה! ורק כאן בדירות כאילו כלום ושום דבר! איך זה יכול להיות??
  • 17.
    קונילמל 04/07/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
    זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.
  • 16.
    דריה 04/07/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    צרה נפלה על עם ישראל, חרדים הבוזזים את הקופה הציבורית בעת מלחמה.
  • 15.
    אנג'לה 04/07/2024 09:48
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא מתחמק
  • כוכבי 07/07/2024 16:21
    הגב לתגובה זו
    חוץ מכמובן מלפיד וליברמן ?????
  • 14.
    אביתר 03/07/2024 20:58
    הגב לתגובה זו
    זך הכל נשמע כמו אדם ישר שלא מחפש בטובת המגזר שלו ומאוד מודע לפרטים מה יש? מה קאה הקנאה גמרה אתכם
  • דוד 06/07/2024 22:20
    הגב לתגובה זו
    ולפחות תבואו ותסבירו למה לדעתכם הבנאדם טועה במקום להפיץ שנאה.
  • 13.
    לזרוק אץ כל השרים ולמנות רק שרים מקצועיים ולא אפסים (ל"ת)
    יואל 03/07/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    יותם 03/07/2024 18:49
    הגב לתגובה זו
    עד מתי ניתן לעמלקים לבזוז את הקופה
  • למה ככה נשמע הכי ישר שיש! (ל"ת)
    אודי 03/07/2024 20:57
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מריה 03/07/2024 18:31
    הגב לתגובה זו
    די לביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופה הציבורית. לגייס את כל הפרזיטים לצבא.
  • בזכותם אתה קיים תאמין לי!!! (ל"ת)
    שוני 03/07/2024 20:57
    הגב לתגובה זו
  • שמואל 04/07/2024 18:24
    תפסיק לדבר שטויות
  • 10.
    המחירים עולים וזו עובדה (ל"ת)
    אנדריי 03/07/2024 17:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אלעדי 03/07/2024 17:07
    הגב לתגובה זו
    יפה יישר כוח
  • 8.
    מקווה שזה לא בועה זה לא בועה זה האם אם אמא של הבועות (ל"ת)
    רועי 03/07/2024 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    א.י 03/07/2024 14:50
    הגב לתגובה זו
    על פי בנק ישראל, יש עלייה של 0.5% בכמות המשכנתאות, באיחור של מעל ל 90 יום(!) נתון זה מגיע בנוסף לכ 38 מיליארד שח של הלוואות מוקפאות, מאז פרוץ המלחמה.
  • וואו (ל"ת)
    זוהר 07/07/2024 10:35
    הגב לתגובה זו
  • זוהר 04/07/2024 13:06
    הגב לתגובה זו
    את הבית שלהן!!!
  • 6.
    דוד 03/07/2024 14:47
    הגב לתגובה זו
    הוא דואג לכולם אבל המשרד שלו דואג בעיקר לחרדים וליו"ש.
  • 5.
    ירושלמי , 03/07/2024 14:45
    הגב לתגובה זו
    באקלים הקיים של שנאת החרדים אצל הסמולנים ושותפיהם הערבים כנראה זה לא יעזור לו הרבה.
  • אאא 06/07/2024 03:43
    הגב לתגובה זו
    בפועל, כמות השיווקים קרסה לאומת משלת השינוי. והשיווקים הקיימים מוטים משמעותית לטובת הציבור החרדי.
  • 4.
    יכול להיות...כרגע המחירים יורדים (ל"ת)
    Y 03/07/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רוני 03/07/2024 13:51
    הגב לתגובה זו
    ממה שהם היום.
  • 2.
    אייל 03/07/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
    לצערי זה אבוד למי שאין לו דירה המחירים בכיוון אחד מעלה מעלה מעלה מאחר שידידי ואהוב ליבי חסן נסראלה לא מעוניין כרגע בשהמדת המדינה הציוניו,חסן איכזבתה אותי ציפיתי ליותר.
  • 1.
    העומד בשער 03/07/2024 13:11
    הגב לתגובה זו
    הסובסידיות של המדינה מגיעות מאן שהוא, לא יורדות מהשמיים כמו שכמה חרדים חושבים
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.