קרקע למכירה נדל"ן נדלן
צילום: Istock

ביה"מ: רמ"י לא חייבת להקצות קרקע בפטור ממכרז בפרוייקט "האיצטדיון"

קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה נגד רמ"י שלא להקצות קרקע משלימה בפטור ממכרז בפרוייקט באשדוד. מדוע חייבה השופטת את העותרת בהוצאות משפט?
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה פטור ממכרז רמ"י

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה שהוגשה נגד החלטת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שלא להקצות קרקע משלימה בפטור ממכרז בתכנית "האצטדיון" באשדוד.

במסגרת העתירה ביקשה החברה היזמית א.י.ז.י אבו החזקות להורות לרמ"י להקצות לעותרת בפטור ממכרז מקרקעין המצויים בשטח אצטדיון רובע א' באשדוד כמגרשי השלמה, בטענה כי פרויקט הפינוי בינוי אותו מקדמת החברה לא יהיה כדאי כלכלית ללא הקצאת מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז. לטענת החברה, עוד בשנת 2019 התקבלה החלטה לאשר את המלצת הרשות להתחדשות העירונית להקצות לה את מגרשי ההשלמה בפטור, לפיכך התבקש ביהמ"ש להצהיר על ביטול החלטת הנהלת רמ"י שלא להקצות לעותרת מגרש השלמה. ברמ"י טענו כי פרויקט פינוי בינוי הינו "כלכלי גם ללא מגרשי השלמה", כך שלא מתקיים הטעם בהקצאת הקרקע בפטור ממכרז.

עוד טענה, באמצעות עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), כי החלטת הרשות משנת 2019 לא הייתה החלטה להקצאה אלא החלטה לייעוד המגרשים כמגרשי השלמה, שכן נכון לשנת 2019 לא בשלו התנאים לבחינת ההקצאה, מיד ובסמוך לקבלת ההחלטה לייעוד קיבלה החברה הודעה כי שאלת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט והצורך בהקצאה בפטור ממכרז תיבחן בסמוך לקבלת ההחלטה על ההקצאה ובהתאם לשומה עדכנית.

שופטת בית המשפט המחוזי, השופטת חני סלוטקי, דחתה את העתירה במלואה וחייבה את העותרת בהוצאות ביהמ"ש בסך 20,000 שקל. במסגרת החלטתה ציינה השופטת סלוטקי כי: "יש לקבל טענת המשיבה, כי על הרשות להימנע ממתן הטבות מפליגות במקרים שאינם מצדיקים זאת, בוודאי שעה שברירת המחדל בהקצאת מקרקעין היא מכרז ומתן הפטור ממכרז הוא החריג שבחריגים".

עוד נקבע כי, לשונה של החלטת רמ"י בעניין מגרש השלמה ברורה ומלמדת על הבחנה בין הקצאה לייעוד, כאשר אין ספק כי החלטת הרשות משנת 2019 הינה החלטה על יעוד בלבד, ולא החלטה על הקצאה. עוד קבע בית המשפט כי רק בחלוף כשנתיים מהחלטת הרשות משנת 2019 לייעוד המגרש לקרקע משלימה מולאו התנאים לבחינת הקצאה כך שאין ספק כי לא הייתה יכולה להתקבל החלטה על הקצאת המגרשים. למעשה לאחר פניית העותרת לרמ"י לצורך בחינת ההקצאה בפטור ממכרז, הבקשה נדחתה שכן נמצא כי קיימת כדאיות כלכלית לפרויקט אף ללא הקצאת מגרש השלמה ולכן לא התקיים התנאי היסודי להקצאת מגרשי ההשלמה בפטור ממכרז בהתאם להחלטות הרשות התקפות.

ביהמ"ש קיבל את טענת רמ"י כי קיים שיהוי של כ-4 שנים המצדיק דחיית העתירה על הסף - העותרת ידעה היטב כי החלטת הרשות משנת 2019 הינה החלטה לייעוד ולא להקצאה והדבר הובא לידיעתה באמצעות עורכת דינה באותה העת, אם סברה העותרת כי היה על רמ"י לקבל החלטה להקצאה ולא לייעוד, הרי שהיה עליה לעתור עוד בשנת 2019.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.