משלוש בן עמי נהריה
צילום: א.ג. איזן אדריכלים

הופקד להתנגדויות: פרויקט מגורים ותעסוקה מסביב למרכז הרפואי גליל

התוכנית כוללת 1,770 יחידות דיור שייבנו במבנים שישלבו מגורים תעסוקה ומסחר בגובה של 11-24 קומות; בנוסף, התוכנית כוללת 500 דירות שיוקצו עבור דיור מוגן, כ-200 יחידות מלונאות שישמשו את בית החולים וכ-200 דירות שיוקצו עבור דירות קטנות וישמשו למגורי סגל וסטודנטים
 
סתיו קורן | (3)

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז צפון, הפקידה את התוכנית להקמת רובע עירוני חדש שישלב מגורים ותעסוקה מסביב למרכז הרפואי לגליל. כמו כן, במסגרת התוכנית יורחב השטח הבנוי של המרכז הרפואי לגליל ויוגדלו זכויות הבניה פי 4 מהקיים.

 

התוכנית, "משולש בן עמי" הינה על שטח כולל של כ-1,000 דונם, והיא ממוקמת במזרח העיר, בין כביש 89 הישן לכביש 89 החדש, בסמוך למרכז הרפואי לגליל. מדובר בשטח שהוא מעתודות הקרקע האחרונות לפיתוח שנותרו בנהריה.

 

התוכנית כוללת כ-1,770 יחידות דיור שייבנו במבנים שישלבו מגורים תעסוקה ומסחר בגובה של 11-24 קומות תוך יצירת מרקם עירוני שישלב לתוכו את המרכז הרפואי. בנוסף, התוכנית כוללת כ-500 דירות שיוקצו עבור דיור מוגן, כ-200 יחידות מלונאות שישמשו את בית החולים וכ-200 דירות שיוקצו עבור דירות קטנות וישמשו למגורי סגל וסטודנטים.

 

בנוסף ליחידות דיור, התוכנית כוללת למעלה מ-500,000 מ"ר לטובת שטחי תעסוקה (ביו רפואית) ומסחר שיהוו עוגן כלכלי לעיר נהריה, לתושבי הסביבה וישמשו גם את צרכי המרכז הרפואי. כמו כן, התוכנית כוללת את הרחבתו של המרכז הרפואי לגליל, בכ-60 דונם וכ-480,000 מ"ר בינוי חדש. מדובר בהגדלת שטח הבינוי פי 4 מהשטח הבנוי הקיים במרכז הרפואי שכיום עומד על כ-105,000 מ"ר. המרכז הרפואי החדש צפוי לכלול מבני אשפוז חדשים בגובה של 24 קומות כל אחד.

 

בהיבט התחבורתי, התוכנית כוללת שדרוג משמעותי של התחבורה הציבורית ע"י חיבור בין המתחם לכביש 89. זאת, באמצעות הקמת ציר מטרונית על כביש 89 והקמת מסוף תחבורה ציבורית שישרת את כלל הגליל המערבי, כך שיהיה ניתן להימנע מכניסה למרכז נהריה ברכב הפרטי.

 

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון, אוֺרי אילן: "תוכנית 'משולש בן עמי' היא נדבך עירוני משמעותי במרקם המחבר בין נהריה למרחב הכפרי הסובב והיא אחת התכניות החשובות  שתוכננו בשנים האחרונות במחוז הצפון.  הרובע החדש חובק את המרכז הרפואי לגליל ומאפשר לו לגדול ולהתרחב בצורה משמעותית ובה בעת, מציע את כל מגוון השימושים העירוניים - מגורים, מוסדות, תעסוקה בילוי, נופש ופנאי שישלימו את הפיתוח המואץ המתוכנן לנהריה  לקראת הכפלתה. התכנית הזו היא עדות חיה ליכולת המופלאה של המרחב הכפרי והמרחב העירוני להתאחד ולשתף פעולה, למצוא שפה משותפת ולייצר יחד צמיחה כלכלית וחברתית. לטובת כל תושבי האזור. תוכנית 'משולש בן עמי' מקדימה את התוכנית להקמת אזור תעשייה חדש בצומת כברי, שעם השלמת התכנון והביצוע  של כביש 6 צפון ומסילת הברזל המתוכננת לאורכו והשלמת קווי המטרונית מחיפה לצומת כברי, ישנו את המציאות ויכינו את הגליל המערבי להיות אחד האזורים המבוקשים והמצליחים ביותר בישראל".

 

התוכנית ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, ובשיתוף פעולה עם עיריית נהריה, לשכת התכנון מחוז צפון והרשויות הגובלות ונערכה ע"י צוות תכנון בראשות אדר' אילן איזן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עופר 23/01/2022 23:30
    הגב לתגובה זו
    תקציב להגדלת כוח אדם כגון אחים אחיות לזה לביה"ח אין כסף ואנשים מהאזור צריכים לנסוע עד חיפה ואפילו לתל אביב בשביל עבודה בתחום. אבל כסף לעוד בניין עוד מלונות לזה ברוך השם כסף לא חסר
  • 2.
    מעולה טוב לראות גליל עליון חזק,יוזמה מבורכת (ל"ת)
    רונן 22/01/2022 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טלאל 19/01/2022 13:54
    הגב לתגובה זו
    כך אט אט ובשקט הופכים צפת והסביבה למרכז המתים של הגליל !!מהבטחה גדולה של מרכז רפואי ובליבו ביהס לרפואה בר אילן בצפת נוחרו אלו האחרונים מסכנים מרוששים כעניים בפתח !!מרכז הכח עבר לנהריה !!!צפת תמשיך לקלוט את מסכני בני ברק ודומיה !!אוכלוסיות חזקות ?!מה פתאום !!!!
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.