יעקב ליצמן
צילום: דוברות ועדת הכספים

חזק בפריפריה? התכנית של ליצמן להחזרת המשקיעים לשוק הדיור

מעבר לכוונתו להביא לסיומה של תכנית מחיר למשתכן לטובת תכנית מענקים, הוא גם מוביל מהלך להפחתת מס הרכישה בפריפריה ומקווה בין השאר לבלום את עליית מחירי הדיור. תכניות לחוד ומציאות לחוד
מורן ישעיהו | (7)

בחקיקת בזק לפני 5 שנים אושרה הצעת שר האוצר לשעבר, משה כחלון, להעלאת מס הרכישה למשקיעים ל-8-10% במטרה למתן את הביקוש לדירות להשקעה ולשפר את הסיכוי של זוג צעיר לרכוש דירה ראשונה. זאת לצד תכנית להגדלת היצע הדיור במסגרת מחיר למשתכן. וזה עבד, ההתנפלות שנראתה מצד המשקיעים טרם כניסת ההוראה לתוקף התחלפה במהלך השנים עם יציאה הדרגתית ומשמעותית מצדם כשבמקביל היקף העסקאות של הזוגות הצעירים האמיר עד כדי למעלה ממחצית מכלל העסקאות בשוק הנדל"ן בשנה האחרונה. 

עתה מבקש שר הבינוי והשיכון הנכנס, יעקב ליצמן, להפוך צעדים אלו לטובת תכניות חדשות לקידום הפריפריה. כך, לצד כוונתו לסיים את תכנית מחיר למשתכן שצפויה להתחלף בתכנית מענקים באזורים אלו לאחר עיוות מסוים שנגרם בהם בשל פערי ההנחות שניתנו ברכישת דירה מוזלת, הוא גם מוביל מהלך להפחתת שיעור מס הרכישה באזורי הפריפריה בלבד. "אין לי ספק כי שיעור המס הנוכחי השפיע לטובה על ריסון הביקוש בהשקעה בדירות, בעיקר במרכז הארץ", ציין ליצמן במכתבו לשר האוצר הנוכחי, ישראל כץ.

מדריך ומחשבון מס רכישה 

"אולם, נראה כי באזורי הפריפריה – לאור ההיצע הגדול של יחידות דיור ששווקו בשנים האחרונות לא יהיה זה נכון להמשיך ולרסן את הביקוש לדירות להשקעה וכי יש מקום להפחית את שיעור מס הרכישה באזורים אלו", הוסיף. לפי ליצמן, הסטת המשקיעים מהמרכז בשל הפרשי המיסוי שיווצרו, תתרום לשינוי מגמת העלייה במחירי הדיור. עוד ציין כי "צעד זה ייתן מענה למשקי בית המעדיפים שכירות על פני בעלות".

על פניו, מטרה ראויה לחיזוק הפריפריה אך עד כמה היא ישימה בהיעדר פתרונות נלווים כגון תעסוקה ותחבורה על מנת להביא לשינוי של ממש? וגם, עד כמה מופרך תרחיש שבו המשקיעים שצפויים לחזור לשוק הנדל"ן, יעדיפו להמתין ליישור קו בהקלות המיסוי באזור המרכז? במצב כזה לפחות בכל הקשור לשוק השכירות האפקט יכול להיות הפוך ולהתבטא דווקא בעליות מחירים נוכח עלייה בביקוש.

ובכלל, עד כמה אטרקטיבית היום דירה להשקעה? אם בעבר זה נחשב כדאי עם תשואות שנעו סביב 4% באזור המרכז וכפול מכך בפריפריה, היום התמונה השתנתה בעקבות מגמת העלייה במחירי הדיור. לפי נתוני הלמ"ס, השיא בתשואה ממוצעת על דירה שהגיע ליותר מ-4.5% בתחילת שנות האלפיים, התחלף עם ירידה מתמשכת בתשואות: במשבר הכלכלי של 2008 המשקיעים ברחו לנדל"ן ומחירי הדירות טסו כשהתשואה הממוצעת מדירות להשקעה כבר ירדה לפחות מ-3.5% וב-2016 נרשם שפל היסטורי של פחות מ-3%. בשנתיים האחרונות נרשם דשדוש סביב התשואה הזו. גורמים בשוק מעריכים כי מעבר לסביבה הכלכלית השונה היום, הנושא קשור גם במחויבות גדולה יותר שנדרשת מהמשקיעים ללמוד את התחום.

אם כן, כוונות לחוד ומציאות לחוד. נדרשת תכנית רחבה יותר מהחזרת המשקיעים כדי לאושש את שוק הדיור, בייחוד עתה, לאור הפגיעה בתקופת הקורונה ביכולתם של רוב רוכשי הדירות לבצע עסקה - ולא רק בפריפריה.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    להוריד מיסים בכל הארץ רק זה יעשה שינוי. (ל"ת)
    י 28/06/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוסי 23/06/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    ליצמן.כל הכבוד על האיזון והבלמים...
  • 5.
    יוסי 23/06/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    ליצמן.כל הכבוד על האיזון והבלמים...
  • 4.
    אבנר 23/06/2020 13:59
    הגב לתגובה זו
    הצפת הקריות בדירות הפכה צעירים לא בני המקום למשקיעים חדשים.רבים כמוני עם דירה שלא תואמת את הצרכים תקועים.יש להוזיל מס רכישה רק לבני המקום ולמשפרי דיור בני מקום בלבד!!!!אם כך אהיה אני מחזיק מליצמן ובוחר בו!!!
  • 3.
    רק מקומות עבודה ימשכו צעירים לפריפריה! לא שום דבר אחר. (ל"ת)
    יובל 23/06/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא צריך משקיעים שיעלו מחירים - מדינה עקומה (ל"ת)
    זוג צעיר 23/06/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    TEDDY 23/06/2020 12:05
    הגב לתגובה זו
    ובנתיים אני בן 50 גר עם ההורים :))))
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן

עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד

המגרשים בפרויקט הם בשטח כולל של כ-29 דונם, 65% במסגרת מחיר למשתכן ו-35% בשוק החופשי

רן קידר |

חברת עמרם אברהם עמרם 0.66%   הודיעה היום כי זכתה בשלושה מכרזים במעלה אדומים בשטח כולל של למעלה מ-29 דונם, עליהם ניתן להקים סה"כ כ-637 יח"ד מתוכן כ- 65 אחוז במסגרת התכנית הממשלתית מחיר למשתכן וכ-35 אחוז במסגרת השוק החופשי, בתמורה כוללת של כ-15 מיליון שקל והוצאות פיתוח של כ-222 מיליון שקל. נתוני המרכז מראים כי במגרש מספר 311 בו יש זכויות להקמת 111 יח"ד זכתה החברה כאשר המחיר הקרקע ליחידה עמד בממוצע על כ- 16 שקל בלבד.

לדברי נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם, "הזכייה במכרזים הנוספים מהווה בשורה עבור החברה ותאפשר לנו להמשיך באסטרטגיית הצמיחה אותה אנו מובילים. החברה סיכמה את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של השנה עם תנופת פעילות משמעותית הכולל מכירת למעלה מ-1000 דירות מתחילת השנה, הכנסות הקבוצה טיפסו בכ-56% לכ-1.07 מיליארד שקל והרווח הנקי לבעלי המניות גדל בכ-17% לכ-72 מיליון שקל באותה תקופה. אנו מאמינים באוד בענף הנדל"ן למגורים וממשיכים להוביל בכל הכח להעצמת המלאי של החברה".

"עמרם אברהם" היא מהמובילות מבין חברות הבנייה בבורסה עם שווי של כ-3 מיליארד שקל חייבת את ההצלחה שלה למשה כחלון, שר האוצר שיזם את מחיר למשתכן. מחברה קבלנית קטנה, היא הפכה תוך מספר שנים לחברה גדולה בזכות פרויקטים רבים במחיר למשתכן. פרויקטים שלכאורה הרווחיות בהן שולית יחסית - אבל עמרם הצליחה לעשות רווחיות של הייטק. כשפותחים את הדוחות הכספיים שלה רואים רווחיות גולמית של 45% ו-50% בפרויקטים של מחיר למשתכן. איך זה ייתכן?

נחזור לבסיס. מחיר למשתכן היא תוכנית שבה המדינה נותנת קרקעות במחיר מאוד מסובסד לקבלנים שמוכרים את הדירות לזכאי מחיר למשתכן לפי מחיר ידוע מראש. ההסתערות של הזכאים היתה ברורה כי מדובר בדירות בהנחה של 25% ומעלה והדוחות של עמרם חושפים שבמקרים לא מעטים זה גם היה בהנחה של 50% על מחיר השוק האמיתי. הביקושים העצומים ייתרו את הצורך של החברות האלו במערך של שיווק ומכירות. זה חיסכון גדול של הוצאות תפעול גדולות ובהינתן החיסכון הזה, בשוק חופשי היה צפוי שהחברות יגשו למכרזים ויסתפקו בשיעורי רווחיות נמוכים.

וזה מה שקרה, אבל בהדרגה, החלו החברות להיות גרידיות. יד נעלמה העלתה את התמחור על הקרקעות, הוסיפה חלק משמעותי בפרויקטים שהוא מכירה בשוק החופשי וגרמה לחברות קטנות ובינוניות להתנפח למאות מיליונים ואפילו מיליארדים. חברות הבנייה בבורסה היו עד לפני 7-8 שנים בעיקר חברות משפחתיות עם שווי של עשרות אולי מאות בודדות של מיליוני שקלים, כעת יש מעל תריסר חברות ששוות מעל 1 מיליארד שקל. דמרי שווה מעל 8 מיליארד ואחריה שורה ארוכה של חברות בשווים של מיליארדים.