אבישי בן חיים
צילום: יחצ

רוטשטיין מכרה 237 דירות בשנה החולפת, גידול של 28% ביחס לאשתקד

עיקר המכירות של רוטשטיין התרכזו בבאר יעקב - 96 דירות, אור עקיבא - 50 וקריית מלאכי - 46; בת"א נמכרו 4 דירות בלבד במסגרת פרויקטים של תמ"א 38

מורן ישעיהו | (5)
נושאים בכתבה מכירות רוטשטיין

חברת הנדל"ן רוטשטיין 2.92% מדווחת על מכירות של 237 יחידות דיור בשנת 2019, לעומת 185 יח"ד שנמכרו אשתקד. זאת במסגרת פרויקטים ברחבי הארץ הכוללים 1,212 דירות, מתוכם חלקה של החברה מסתכם ב-855 דירות.

עיקר המכירות של רוטשטיין התרכזו בבאר יעקב - 40%, באור עקיבא - 21% ובקרית מלאכי - 19%, שם הפרויקטים הגדולים של החברה. מנגד, באזור תל אביב היקף המכירות היה הנמוך ביותר עם 4 דירות בלבד בפרויקטים של תמ"א 38 בעיר, המהוות כ-1.7% מהעסקאות.

רוטשטיין נהנתה בשנה האחרונה מהגאות שפקדה את מניות ענף הייזום למגורים, ומניותיה רשמו בשנה החולפת עלייה חדה של כ-75% לשווי שוק של כ-320 מיליון שקל. 

בתוצאות החברה לרבעון השלישי של שנת 2019 היא דיווחה על גידול משמעותי בהיקף המכירות ועלייה בקצב רכישת הדירות, הן בקרב משפרי הדיור והן בקרב חסרי הדירות. נכון לסוף התקופה, החברה מבצעת ומשווקת כ-1,178 יחידות דיור (900 יח"ד חלק החברה), מתוכן נמכרו כ-605 יחידות דיור בתמורה לכ-879 מיליון שקל.

העלייה בהיקפי המכירות, לצד התקדמות בביצוע הפרויקטים, הובילו את החברה להצגת צמיחה בהכנסות שהסתכמו בכ-265 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. הרווח הנקי בתקופה זו עלה בכ-56% לכ-24 מיליון שקל.

חברת הנדל"ן רוטשטיין, שבשליטת יצחק מירילשוילי ואבישי בן חיים, עוסקת ביזום והקמת פרויקטים של בניה למגורים על ידי רכישה של זכויות במקרקעין, בעסקאות רגילות או בעסקאות קומבינציה, פינוי בינוי ותמ"א 38.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משכנתא =שכירות לבנק 02/01/2020 19:55
    הגב לתגובה זו
    הקרן לא זזה, 15 שנה ראשונות משלמים רק את הריבית, עדיף שכירות גם ככה מחירי הדיור בירידות חדות .
  • יש מסלולים שלא,לכן אתה מטעה את ציבור הקוראים... (ל"ת)
    אתה מטעה 06/01/2020 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא פראייר 02/01/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    איך דירת 100 מ"ר, שעולה לקבלן 400 אלף שקל, כולל מרכיב הקרקע. נמכרת במחירים הזויים 1,2-1,5 מליון.
  • ממש לא ,רק קרקע בקרבה לת"א,מגיע מעל 700000 שח ליח דיור (ל"ת)
    ממש לא 06/01/2020 07:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דירה = קורת גג 02/01/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.