בניין תמ"א נדל"ן נדלן תמא תל אביב
צילום: מורן ישעיהו
ראיון

"התושבים לא יודעים מה יקבלו בהתחדשות עירונית - מהיום זה ישתנה"

התושבים והיזמים ירוויחו מהמהלך של עיריית תל אביב, שבעצם תארגן פרויקטים של ההתחדשות העירונית בעיר ותשקיע בכך עשרות מיליוני שקלים. גיליה ברגר-קוליץ, סמנכ"לית להתחדשות עירונית בחברת עזרה ובצרון בראיון
ארז ליבנה | (16)

ההודעה של עיריית תל אביב, על לקיחת המושכות בכל הנוגע לחלק מהפרויקטים של התחדשות עירונית משמעותית לתושבים רבים. זה אמור לעשות סדר בתחום הפרוץ. כשהעירייה היא היזמית, התושבים מקבלים מה שהובטח להם - לא פחות ולא יותר. כשהחברות היזמיות הן אלו שמזיזות את הפרויקט מול התושבים, נוצר במקרים רבים, בלגן.

מכירים את זה שיזמים מגיעים כדי להחתים תושבים על טפסים להסכמה להתחדשות, מבטיחים להם הרים וגבעות, כשבסוף התהליך, שאמור להיות משמח – הדיירים נותרים עם טעם חמוץ, בשל חוסר יכולת של היזמים לעמוד במילתם.

 

לפעמים ההבטחות מבוטלות בשל אילוצי תב"ע (תוכנית בניין עיר) ולפעמים מדובר פשוט ברמאות לשמה. את המצב הזה, היוזמה החדשה של עיריית תל אביב, באה לשנות. איך? מהיום העירייה תלווה את התושבים מתחילת הדרך, תסביר להם בדיוק למה הם זכאים בתב"ע ותעזור להם להשוות בין הצעות היזמים.

בין אם זה פינוי-בינוי או תמ"א 38, ככה כל אחד ואחת מהתושבים יידעו בדיוק מה הם מקבלים, אחרי שהעירייה כבר הגדירה את כל מה שמותר ואסור בכל פרויקט.

 

לשם כך, העירייה הקציבה כ-1.9 מיליון שקל פר פרויקט. כך שאם כרגע ישנם 10 פרויקטים דומים בצינור, מדובר על השקעה של 19 מיליון שקל רק להתחלה. לא רע בכלל.

 

באמצעות חברת הבת עזרה וביצרון, העירייה מעודדת את תושבי העיר, בעיקר בדרומה ומזרחה, להתארגן ולפנות אליה, כדי להתחיל ולקדם את הפרויקטים בכוחות עצמם. האדריכלית גיליה ברגר-קוליץ, סמנכ"לית להתחדשות עירונית בחברת עזרה ובצרון, מסבירה בראיון לביזפורטל מה עומד מאחורי ההחלטה ומה יקבלו התושבים.

 >>חולדאי לא מחכה לקבלנים: עיריית תל אביב יוזמת פינוי בינוי בדרום העיר

אז מה עומד מאחורי ההחלטה?

"העירייה הבינה שבעצם ברגע שמגדירים אזור של התחדשות עירונית, פותחים את האפשרות לכך שיזמים מגיעים ומחתימים תושבים, בתהליכים שלעתים אינם שקופים ולפעמים פשוט לא הגונים. היזמים מבטיחים דברים, אבל התושבים לא יודעים מה הם יקבלו.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

"רצינו להציע מסלול משולב שמשתמש ביכולות של עזרה וביצרון כמארגן לטובת התושבים. אנחנו עושים תהליך שקוף, משותף והגון מול התושבים ומעדכנים אותם בכל פרט לכל אורך הדרך. רק שהתב"ע מופקדת להתנגדויות אז אנחנו מפרסמים מכרז על בסיס אותו סל זכויות ודאי, שאושר בתב"ע והיזמים המתחרים ביניהם על אותו סל זכויות".

 

מה זה אומר בעצם?

"מה שזה אומר זה שלתושבים, בליווי שלנו, יהיה קל להשוות בין התמורות שמציע כל יזם. במצב הקיים היום, כל אחד מבטיח דברים אבל אי אפשר לדעת מי אומר אמת. המצב החדש ייצר ודאות.

"כשהתהליך עובר לפיקוח של העירייה ואנחנו נכין לתושבים טבלאות השוואה ונהפוך את זה לסל זכויות ברור – מה בדיוק אושר. ככה התושבים יכולים להשוות בין ההצעות ולבחור את מה שמתאים להם, כל אחד על פי שיקוליו".

 

מה מרוויחים היזמים?

"המצב החדש יאפשר ליזמים להיכנס לאזורים שהיה להם קשה יותר להיכנס בעבר. זה נותן להם ודאות, מאחר והם גם ייתנו חשבוניות לעירייה, אבל גם ידעו שהם נכנסים לפרויקט שהוא ודאי ושכבר אושר – זה בניגוד למצב היום, שלא יודעים איזה פרויקט יאושר ואיך.

 

"מה שיקרה מעכשיו זה שמנהל הפרויקטים, שמכיר את התושבים, יקדם את התכנון מול כל הגורמים הרלוונטיים עד לאישור התב"ע. אחר כך, יגיע תורם של היזמים".

 

כמה פרויקטים יש בצנרת?

"כרגע יש 10 פרויקטים מתוקצבים, ויש עוד 5 בתחילת התהליך".

 

באילו אזורים אתם מקדמים?

"כרגע אנחנו ממוקדים לדרום ומזרח העיר, שם מקדמים את ההתחדשות העירונית. אבל אם תושבים מאזורים אחרים ירצו, נעזור גם להם. יש גם אופציה לבצע תמ"א, הכול תלוי בקונסטלציה המקומית. אבל זו בדיוק המטרה שלנו, שכולם יודעים שהם קיבלו מידע אמיתי ומה באמת אפשר לקבל ולא להיות מופתעים אחרי שהכול חתום".

 

מה יש לך לומר לתושבי העיר?

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דירה=קורת גג 30/04/2020 14:33
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 11.
    יוגב 24/12/2019 17:38
    הגב לתגובה זו
    מניסיון רב, ברגע שעירייה נוגעת בנדל''ן המנצחים הם רק הקרובים לצלחת, כל השאר מפסידים, קודם כל הדיירים, לאחר מכן השכונה ועוברי אורח. כמובן שליזמים לא נשאר כלום.
  • 10.
    ענת 23/12/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    כמובן שערית תל אביב הם גוף ישר ולא יחרוג סנטימטר ממה שיבטיח לדיירים!!חחח..עבודה בעניים ונסיון של העריה לאסוף עוד כסף לקופה עם גופים ויועצים הרבה פחות טובים ממה שיזמים רצניים יעמידו לדיירים!
  • 9.
    רעיון מצוין לכל הערים (ל"ת)
    סוזן מוקא 23/12/2019 14:42
    הגב לתגובה זו
  • יוגב 24/12/2019 17:39
    הגב לתגובה זו
    אתה אומר את מה שאתה אומר כי אין לך מושג מה קורה שעירייה מתנהלת מול דיירים, זה כמו מפקד וחיילים
  • 8.
    אני 23/12/2019 12:13
    הגב לתגובה זו
    שכן בתוך פנים ואוטובוס בחלון. תראו את נקסט tlv בלה גארדייה 68, היה היו 3 בניינים ישנים עם פוטנציאל גדול ושטחים ירוקים, הקימו להם שם מפלצת בטון עם מרפסות על הכביש (עוברים שם היום 18 קווי אוטובוס בדרך לתחנה מרכזית) ללא פיסת דשא, פרטיות או תשתיות. בהצלחה.
  • 7.
    ARTICK19 23/12/2019 10:50
    הגב לתגובה זו
    אני מצוי כרגע במיזם לבינוי-פינוי ברחובות.התגובות השליליות כאן מונעות מסיבות פוליטיות.
  • 6.
    י"ע 23/12/2019 09:09
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הייתה צריכה מזמן להתערב בנושא החשוב והקריטי הזה. מסיבות שלה הם לא עשו זאת. נקווה שעכשיו הממשלה תיקח את הנושא הזה על עצמה ונראה תנופה בניה בנושא הזה, שיהיה צעד משמעותי מאד לפתרון בעיות הדיור במרכז (איפה שאין אדמות פנויות לבניה).
  • 5.
    . 23/12/2019 09:07
    הגב לתגובה זו
    הדיירים לא מקבלים הם אלו שנותנים ליזם שטח לבניה
  • 4.
    התושבים 23/12/2019 07:21
    הגב לתגובה זו
    ישיגו מה שירצו לא ברור מה המטרה של הפטרון הגדול העיריה שכנראה חושבת שהתושבים רפי שכל, וזקוקים לאפוטרופוס בדמות העיריה שתכתיב להם מה לעשות. זה בעצם הפקעת הרכוש בדרכים ערמומיות
  • קומוניזט 23/12/2019 08:59
    הגב לתגובה זו
    התושבים הם רפי שכל. שאל כל יזם.
  • 3.
    בדיחה 22/12/2019 21:42
    הגב לתגובה זו
    כדי למקסם רווחים לקבלן יזם. בעצם זה הפקעת רכוש. הפטרון הגדול חולדאי יודע הכי טוב מה צריכים המסכנים.
  • 2.
    יד אליהו 22/12/2019 21:35
    הגב לתגובה זו
    בניה צפופה וסלמס.חולדאי מינה את עצמו לשר בטחון פנים ודפק את כולם עם דמי שמירה. לשר תחבורה וגזל חניה לאוטותל. והביא קורקינטים מסוכנים . כעת הוא יזם נדלן ויכפה את התוכנית ההזויה שלו . ויחייב,את התושבים לשלם. רק טיפשים יסכימו שרכושם יגזל מהם
  • 1.
    קומוניזים 22/12/2019 21:29
    הגב לתגובה זו
    חולדאי גיבור על תושבי הדרום . ברמת אביב הוא לא היה מעז לדחוף את עצמו. ולצופף בניה. מנצלים את זה שאין ממשלה איש הישר בעיניו יעשה. אסור לחתום לבולשביק חולדאי.
  • קומוניזט 23/12/2019 08:52
    הגב לתגובה זו
    יש לי דירה בפרויקט ברמת אביב. צופפו בפרוייקט הזה את האוכלוסיה ב-50%.
  • העיריה מרשה לעצמה! 24/12/2019 16:14
    והכל עוד לפני הכנסת אין סוף חנויות .
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.