תקדים: חנויות בתחנה המרכזית לא ישלמו ארנונה - אז מי כן?
תחנה מרכזית ישנה עשרות בעלי חנויות, אשר רכשו חנויות בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, אך לא זכו להשתמש בהן, צפויים לבשורה משמחת. בהחלטה תקדימית שהתקבלה לאחרונה, עיריית תל אביב הסכימה להחיל את חיובי הארנונה על הנהלת התחנה המרכזית החדשה ולא על הקונה.
הקונים, המיוצגים על ידי משרד עו"ד טלבי-לייפנברג, רכשו בשנת 1968 חנות באזור הצפוני של פרויקט התחנה המרכזית החדשה. חנויות אלו שנמכרו במחיר לא מבוטל, גילמו הבטחה להכנסה נאה ולשפע לקוחות מדי יום. אך כאשר הושלמה בניית התחנה, הקונים גילו כי תנועת הנוסעים הוסטה למיקום אחר, והאזור הצפוני הפך לשטח שומם שמשוטטים בו חסרי בית וצרכני הסמים המחפשים מקום לישון בו. על מנת להתמודד עם הבעיה, הנהלת התחנה המרכזית סגרה מסדרונות שלמים בקירות גבס ומחסומי ברזל, ואזורים אלו אף נותקו מתשתית החשמל והמים של התחנה.
בשנת 1999 ובעקבות הודעת הנהלת התחנה המרכזית החדשה, החלה עיריית תל אביב לחייב בתשלום ארנונה את בעלי החנויות בתחנה המרכזית. החלטה זו היוותה מכה כלכלית לבעלי החנויות, שרובם הגיעו לגיל הפנסיה וחלקם אף נפטרו. בעקבות עתירות שהוגשו, העירייה הגיעה עם התובעים לפשרה, והעניקה פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות (נכס שאינו ראוי לשימוש) לכל בעלי החנויות שעתרו בעניין זה, בין השנים 1999 ו-2013.
בינואר 2013 נכנס לתוקף תיקון לחוק ההסדרים, שקבע שניתן לתת רק פטור זמני לפי סעיף 330, ועל כן בתחילת שנת 2014, בעלי החנויות נדרשו שוב בתשלום ארנונה. העררים שהוגשו בשנת 2015 התבססו על טענת "אינני מחזיק". טענה זו אומרת שמי שהעביר את החנויות על שם הלקוחות היא התחנה המרכזית, הלקוח מעולם לא היה בחנות, לא קבל מפתח ולא השתמש בה, בין היתר גם במקרים של סגירת המסדרונות על ידי התחנה.
- הבוננזה של לוינשטין - רווח צפוי של מאות מיליונים במתחם התחנה המרכזית הישנה - ראיון עם שאול לוטן
- מתחם התחנה המרכזית הישנה בת"א: השווי זינק ב-130% מאז 2015
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.רמי 17/11/2015 17:45הגב לתגובה זומאשר שיחכו עוד כמה שנים ואז כל חנות תעלה כמה מליונים ואז אף אחד לא ירצה למכור
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
