שטח מרפסת בישראל צמח ל-15-20 מ"ר: בכמה היא מקפיצה את ערך הדירה?

Bizportal בדק עם מומחים את שינוי הסטנדרט: "רוכשים מעדיפים להקטין את הדירה ולהגדיל את המרפסת"
לירן סהר | (14)

כמדינה המאופיינת בחורף קצר וחם יחסית, הפכה המרפסת עם השנים לאחד החלקים החשובים והשימושיים ביותר בדירה הישראלית. בראייה תכנונית מהווה המרפסת את ההפרדה בין הפנים אל החוץ בדירה וכן אלמנט בעל נוכחות חשובה בחזית המבנה. 

כיום מאושרת בישראל בנייה של מרפסות מקורות בלי שתיחשבנה בראי החוק כשטח עיקרי של מגורים, זאת לאחר ששונה החוק ב-2008. מדובר בבנייני המגורים החדשים שנבנים החל מ-2008 מרפסות של עד 14 מ"ר לדירה (ובממוצע 12 מ"ר לכל דירה) הנבנות אחת מעל השנייה.

מבדיקה של חברת השיווק נווה העיר, המשווקת מעל 6,000 יח"ד ברחבי הארץ, עולה כי המגמה בשוק היא ביקוש לדירות עם מרפסות גדולות - הרוכשים יעדיפו דירות 4 חדרים  בשטח 102 מ"ר עם 20 מ"ר מרפסת לעומת דירות בשטח 108 מ"ר עם 12 מ"ר מרפסת.

לדברי נדב בריח, סמנכ"ל השיווק בנווה העיר: "בשנים האחרונות היזמים הבינו שמרפסת גדולה נותנת הרגשה של דירה עם גינה, מציעה ערך מוסף ומשדרגת את חוויית המגורים בתפיסת העולם של הרוכשים. עלות הבנייה למ"ר מרפסות עומדת על חצי מעלות מ"ר בנוי בדירה והתמורה גדולה במיוחד, שכן חלק גדול מהרוכשים היום מעדיפים להקטין את הדירה ולהגדיל את המרפסת". 

מרפסת במקום חצר

לפי בריח, שטחן של המרפסות הדירות הסטנדרטיות עמד על כ-8-12 מ"ר בממוצע לפני כשש שנים, כאשר עם הזמן גדל שטחן לכ 15 מ"ר בממוצע וכיום עומד על כ 20 מ"ר. "דוגמא לשינויים בסטנדרט ניתן לראות בבאר יעקב, שם שיווקנו לפני מספר שנים פרויקטים עם מרפסות סטנדרטיות בשטח 12 מ"ר ואילו היום, הפרויקט שאנו משווקים מציע מרפסות עם גינות תלויות בשטח של כ 20 מ"ר בממוצע, שכן כיום התב"ע בבאר יעקב אף מחייבת יזמים לבנות פרויקטים עם גינות תלויות".

שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין, אומרת: "לא כולם יכולים להרשות לעצמם בית עם חצר, אבל המרפסת מהווה תחליף לא רע והיא יכולה להעלות את ערך הדירה בכ-10%. החישוב מתבסס על כך ששווי מ"ר מרפסת הינו שווה ערך ל-50% משווי מ"ר בנוי עיקרי בדירה. לדוגמה, בדירה שתג המחיר שלה משקף שווי של כ-20 אלף שקל למ"ר, ויש לה מרפסת בשטח 12 מ"ר, המרפסת תעלה את מחיר הדירה המוערך ב-120 אלף שקל נוספים, או ב-150 אלף שקל במידה ומדובר ב-15 מ"ר, כאשר החישוב נכון גם לדירות היד הראשונה וגם לדירות יד שנייה ורלוונטי גם לדירות יד שנייה להן נוספה מרפסת. גורם משפיע נוסף הוא גודל הדירה - ככל שהדירה יותר קטנה תרומת המרפסת לשווי הנכס גדולה יותר".

בוגין מסבירה כי זוגות צעירים שתקציבם מאפשר להם לרכוש דירת יד שנייה, בבניין ישן ללא מרפסת, יכולים להוסיף את המרפסת בהמשך. "על מנת להוסיף מרפסת לבניין קיים יש צורך בהסכמה של 75% מבעלי הדירות, כאשר  עלות התוספת תלויה במספר הקומות בבניין, בשטח המרפסת וברמת הגימור הנדרשת ותסתכם לרוב בכ 50-70 אלף שקל. בטווח הארוך מדובר בתוספת מחיר שולית יחסית, שכן מעבר להעלאת שווי הדירה תוספת המרפסת גם תקצר את תהליך המכירה, מכיוון שהמרפסת נתפסת בקרב הרוכשים הפוטנציאלים למאפיין אטרקטיבי מאוד". 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לדברי אדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים, "החיפוש אחר חידושים ומגמות מקוריות בתחום הבנייה למגורים מגבירה את המודעות בקרב יזמים ואדריכלים בכל הנוגע לצרכים ולחלומות של רוכשי דירות ומאתגרת אותם למציאת פתרונות מקוריים וחדשים. דוגמא מובהקת למצב זה היא הדרישה למרפסות גדולות, עד פי 3 מהסטנדרט המקובל, שהפכה למגמה בולטת בתחום הנדל"ן למגורים. המרפסת נתפסת כחוויה נוספת, מעיין שלב ביניים שבין הפנים לחוץ, דרך למקסם את הדירה ובמקביל ליהנות מהאווירה סביב לפרויקט. המגמה המסתמנת כיום היא תכנון מרפסות בגודל 15-22 מ"ר בדירות הרגילות ובגודל של כ-60 מ"ר בדירות המיוחדות, קרי פנטהאוזים, לופטים וכד'. גם בקרב רוכשי דירות קטנות של 2 או 3 חדרים ניתן למצוא רוכשים הרואים במרפסת את עיקר הדירה ויעדיפו לשמור על שטח דירה מצומצם ולקבל בתמורה מרפסת גדולה. נראה שבדירה קטנה חשיבותה של המרפסת גדולה יותר".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מעניין!! 05/07/2015 10:55
    הגב לתגובה זו
    https://www.youtube.com/watch?v=Bd38zfar4mk&list=PLclOSc7lGd48fsH6UXja6JiBM4WGKSNoL
  • 8.
    לימבו 05/07/2015 08:40
    הגב לתגובה זו
    מרבפות הענק של 4X4 וכד' פוגעות בשני הבטים, 1. הופכות חדר / סלון מואר לחדר / סלון חשוך ונטול שמש 2. הפרופורציה צריכה להיות בערך 1 ל 1.6, פרופורציה של 1 ל 1 הוא בזבוז. אני צמהה על וועדות הבניה שמאשרות הוספת מרפסות שמורידות את איכות החיים ל... השכן מלמטה. אם כך בשביל מה צריך אותן?
  • 7.
    מרפסת=זה דבר מיותר,בבית משותף..רק ליכלוך (ל"ת)
    yam 04/07/2015 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יעקב 04/07/2015 17:41
    הגב לתגובה זו
    מהמרפסת ורואה חדשות בטלויזיה 40 אנצ' ששמתי במרפסת. התחושה מילון דולר כמעט כמו בית מלון . 200 אלף שח שלמתי כדי לקבל מרפסת מערבית המשקיפה אל הים.
  • אתה דביל ידוע בשכונה? (ל"ת)
    פם 05/07/2015 11:14
    הגב לתגובה זו
  • שואל 12/12/2021 12:17
    שאתה לא מצליח להבין שלהיות במרפסת מרגיש קצת שונה מלהיות בתוך הבית? אולי אתה הדביל של השכונה? או אולי שום שכונה לא קיבלה אותך אליה ? או אולי אתה בכל לא מבין מה המילה מרפסת ?
  • 5.
    חיכיתי בשכירויות מה זה עוזר לי שאפשר להוסיף מרפסת? (ל"ת)
    אמיר 04/07/2015 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שונא אדם 04/07/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
    לפי הכתבה מרפסת מעלה ערך הדירה ב-10%. כיצד ניתן להוכיח את זה לא יודע. אבל נניח. להקים מרפסת עולה 100 אלף שח ולפעמים גם יותר ותוסיפו לזה תשלומי היטל השבחה ותשלומים נוספים כי "אם כבר עושים מרפסת אז נשפץ את ההוא ואת השם ואת ההיא". כלומר בסהכ יתכן ומרפסת תעלה את ערך הדירה ב-5% שזה זניח כי לא ניתן להוכיח את זה. יתכן ומרפסת תקל על המכירה זה נכון. אולם מה שלא אומרים על מרפסת זה שיעשנו לכם מכל הכיוונים יעשו לכם מנגלים יעשו רעש ילדים יזרקו לכם מלמעלה זבל לתוך המרפסת.
  • משה ראשל"צ 05/07/2015 07:36
    הגב לתגובה זו
    סתם
  • מולי 05/07/2015 02:15
    הגב לתגובה זו
    דירות עם מרפסת יקרות יותר כיוון שהן חדשות יותר ובד"כ יש להן ממ"ד מעלית וחניה.
  • 3.
    המרפסת מיותרת וזולה לקבלן. (ל"ת)
    כתבה אינטרסנטית 04/07/2015 10:56
    הגב לתגובה זו
  • בן 04/07/2015 19:23
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ספר, ולנשום מעט אוויר.
  • 2.
    מרפסת 04/07/2015 10:55
    הגב לתגובה זו
    בזבוז מקום ואין מה לעשות שם. נגמרו הימים של הישראלי שישב במרפסת ופיצח גרעינים ואכל אבטיח ושיחק קלפים כי לא היה מזגן. בחורף זה לא שימושי. המרפסות מכוערות בלי גג מחייב פרגולה באלפי שקלים. המצאה ישראלית מפגרת כמו הפלקל ותמ"א 38. נמאסתם כבר עם הפטנטים. מי שמעדיף זה הקבלנים.
  • 1.
    הכריש מרחובות 04/07/2015 10:43
    הגב לתגובה זו
    כאחד שעבר מדירה עם מרפסת 12 מר ל23 מר ההבדל שמיים וארץ
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?

משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות

רן קידר |

עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ. 

וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם. 

החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״ 

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."