אושרה תוכנית הבניה לתחנה המרכזית הישנה בת"א: 1,000 דירות חדשות - באיזה גודל?
הוועדה המקומית תל אביב-יפו אישרה והמליצה לוועדה המחוזית להפקיד תכנית בניין עיר למתחם השומרון בשטח התחנה המרכזית הישנה. התכנית מתייחסת למתחם רציפי התחנה המרכזית הישנה ומתפרשת על פני כ-78 דונם. מרבית השטח בבעלות גורמים פרטיים וחלק קטן בידי עיריית תל-אביב.
סך השטחים לבנייה עומד על כ-280,000 מ"ר, כאשר התמהיל כולל עד 40% שטחים למגורים ו-60% שטחי תעסוקה ומסחר. היקף יחידות הדיור המוצע מוערך בכ-1,000 יחידות דיור בתמהיל שיאפשר עד 20% דירות קטנות, 20% דירות גדולות ו-60% דירות בגודל ממוצע של 80 מ"ר עיקרי.
התכנון, שבראשו עומד האדריכל דני קייזר, כולל פיתוח מתחם הכולל עירוב שימושים של תעסוקה, מגורים, מסחר ומוקד תרבותי. התכנית כוללת רצף מעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים וכן הסדרת מערך התנועה לצורך חיבור של תנועת הרכבים והתחבורה הציבורית ושילובם עם מערכת הצירים הירוקים העירונית.
התכנית מחלקת את השטח ל-8 מתחמי תכנון חדשים הכוללים בינוי המערב שימושים של תעסוקה, מגורים, מסחר ומבני ציבור:
המבנים לאורך רחוב בגין יתאפיינו בבנייה אינטנסיבית התואמת את המשך מרכז העסקים הראשי (המע"ר) במגדלים עד 30 קומות, חלקם בשילוב עד 25% מגורים ויכללו חזית מסחרית רציפה מלווה בקולונדה.
- הבוננזה של לוינשטין - רווח צפוי של מאות מיליונים במתחם התחנה המרכזית הישנה - ראיון עם שאול לוטן
- מתחם התחנה המרכזית הישנה בת"א: השווי זינק ב-130% מאז 2015
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המבנים אשר יפנו לרחוב השומרון, הגדוד העברי והגליל יתאפיינו בדגש לבניה למגורים, כאשר כל קומות הקרקע יהיו בשימושים מסחריים או ציבוריים. יינתן דגש רב ליצירת מרחבים פתוחים איכותיים לטובת בנייני המגורים במתחם.
שני מגרשים לאורך שביל עכו מיועדים לשטחים ציבוריים וכוללים את שימור בית הבאר והצמחייה הייחודית שסביבו.
במסגרת שטחי הציבור יוקם מבנה קהילתי חדש שישמש את צרכי הקהילה המקומית בהיקף של כ-1,000 מ"ר. המתחם כולל בתוכו מרחב ציבורי פתוח ככיכר עירונית.
התכנית שאישרה הוועדה המקומית מיישמת את עקרונות תכנית המתאר החדשה המופקדת לעיר תל אביב-יפו, על פיה מיועד המתחם לשמש כמרכז תעסוקה, מסחר ומגורים, כולל מבני ציבור ושטחי ציבור פתוחים.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
