אדרת ברובע הבינלאומי לוד
צילום: ניר צבי הדמיה

תושבי מודיעין נוהרים ללוד? 40% מרוכשי הדירות ברובע הבינלאומי מגיעים ממודיעין

מנתוני פילוח המכירות של רם אדרת ברובע הבינלאומי עולה נקודה מעניינת למחשבה - האם קיימת הגירה מסיבית של תושבי מודיעין לעיר לוד? וגם - מה מחירי הדירות בערים אלו?

הרצי אהרון | (8)

קבוצת רם אדרת, חברת אג"ח מהבורסה בתל אביב, אשר עוסקת בייזום פרויקטי בניה למגורים וביצוע קבלנות בניה, מעלה שאלה ונקודה למחשבה. מניתוח נתוני המכירות שלה, עולה כי חלק גדול מהרוכשים דירה בפרויקט שלה בלוד הם תושבי מודיעין לשעבר. מנהלי רם אדרת מציגים לנו  פילוח של כ-150 דירות שמכרה בשכונה, הנתון המעניין: כ-40% מהרוכשים הינם תושבי מודיעין. החברה היא הראשונה שיצאה לשיווק ברובע הבינלאומי עם פרויקט המיועד כולו לשוק החופשי וכולל 400 דירות. כשחושבים על זה - זה נשמע הגיוני. המחירים בלוד נמוכים בכ-30% ויותר מהמחירים במודיעין, ומדובר במרחק של 15 קילומטר בין הערים. זמן נסיעה של 20 דקות וזה רק בגלל שיש פקקים. אחרת זה הרבה יותר מהיר.   


אז יש תושבים רבים שמעדיפים דירה חדשה במחירים נמוכים ב-30% ובמרחק של 20 דקות ממודיעין. בפרויקט המדובר נבנות כאמור כ-400 דירות ב-8 בניינים בני 11 קומות, ומוצעות בו דירות בגדלים שונים (3-6 חדרים), לרבות דירות גן ופנטהאוזים. בפרויקט מוצעות למכירה דירות 3 חדרים במחירים החל מ-2.27 מיליון שקל, דירות 4 חדרים החל מ-2.63 מיליון שקל ודירות 5 חדרים החל מ-3 מיליון שקל. גם כאן אנחנו מדברים על עסקאות שמשלבות הלוואות קבלן, 90/10.



לוד Vs מודיעין: מחירי הדירות, מחיר למטר ועוד


נתחיל עם מודיעין שבה המחיר הממוצע למטר עומד על כ-30 אלף שקל למטר, המחיר הממוצע השנתי חציוני עומד על כ-3.1 מיליון שקל (משוקלל לכלל החדרים), בנוסף התשואה על שכירות עומדת על כ-2.5% ועם מחיר ממוצע חציוני לשכירות של 6.5 אלף שקל (משוקלל לכלל החדרים) ואם תרצו לראות על עסקאות שנעשו בעיר תוכלו לעיין כאן. הניתוח הוא מנובמבר האחרון וככל הנראה הייתה עליית מחירים בעיר מאז של כ-1.5%-2%.


ונמשיך עם העיר המעורבת - לוד. שם, מחירי הדירות חוו עלייה משמעותית ב-15 השנים האחרונות, כאשר בתקופה זו עלו מחירי הדירות קרוב לפי 3. אם בוחנים את חמשת השנים האחרונות - מוצאים  שהייתה בעיר עליית מחירים של 45% בזמן שבכל הארץ העלייה הייתה נמוכה יותר בכ-30%. בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו ב-7%, בדומה לשיעור העלייה הממוצע בארץ. המחיר החציוני לקניית דירה בעיר עומד על -2.1 מיליון שקל, והמחיר הממוצע הוא כ-2 מיליון שקל.   המחיר למ"ר הוא כ-20 אלף שקל. 


לוד הוכתרה כעיר המובילה בישראל בתחום הפינוי-בינוי, עם הכרזות על למעלה מ-14 אלף דירות חדשות בפרויקטים אלו. בנוסף, הושקעו משאבים משמעותיים בשיפור תשתיות התחבורה, מה שהפך את לוד לעיר נגישה במיוחד לאזורים הסמוכים. המהלכים האסטרטגיים הללו שיפרו את איכות החיים בעיר, העלו את ערך הנדל"ן ותרמו לעלייה החדה במחירי הדירות. עם כי, צריך לזכור שמדובר בעיר מעורבת ורק לפני שלוש שנים העיר בערה בגלל מהומות של מוסלמים שפגעו באוכלוסייה היהודית. 


למרות שהמחיר הממוצע למטר בעיר לוד עומד על כ-19 אלף שקל, סכום נמוך משמעותית לעומת מודיעין. אנחנו רואים שכאשר מדברים על דירות חדשות - רואים מחיר ממוצע למטר של כ-28 אלף שקל למטר וזה כבר מתחיל לעשות שכל.


דירה חדשה בעיר אחרת? או דירה ישנה בעיר המוכרת?

ואז בקרב תושבי מודיעין ניצבת השאלה: מה עדיף לי? אז התשובה היא מעניינת ואפילו קצת מורכבת, ננסה לענות עליה יחד - אז מה עדיף: דירה חדשה בעיר שאני כבר מכיר, אשר ילדיי כבר נמצאים בבתי ספר שמוכרים להם והתרגלו אליהם? אולי אפילו נמצאים בצופים או בקהילה חברתית אחרת וכל התא המשפחתי כבר מחובר לאזור.

אבל כל זה נשאר זהה רק בתנאי אחד, נשארים לגור בדירה הישנה, שאולי היא גם לא נוחה ומתאימה לגודל המשפחה הנוכחי. לעומת זאת קיימת לאותה משפחה אלטרנטיבה מסוימת והיא כוללת בתוכה מעבר לעיר שאינה מוכרת אבל טומנת בתוכה הבטחה מסוימת.

ההבטחה היא בעצם כזאת: פחות או יותר באותו המחיר של הדירה בה הם מחזיקים/שוכרים היום, הם יוכלו לקבל דירה חדשה בשטח גודל יותר במ"ר ועם חדר נוסף. שזה שדרוג משמעותי במיוחד לאור העובדה שלא בכל הדירות הישנות יש ממדים, אלא רק בכאלו שנבנו לאחר שנת 1990.

קיראו עוד ב"נדל"ן"


נראה שלא נצליח להגיע לתשובה חד משמעית לצד זה או זה, אבל נוכל לשער (בעקבות הניתוח שעשתה רם אדרת) שאכן ההגירה ממודיעין ללוד תמשיך לגדול.


אנה פוגל, סמנכ"לית השיווק והמכירות בקבוצת רם אדרת מציינת כי "החברה משווקת את הפרויקט במסגרת מבצע פריסייל מזה מספר חודשים והנתונים מראים כי חלק ניכר מהרוכשים ( כ- 40% ) מגיעים לשכונה ממודיעין. מדובר גם במשקיעים ממודיעין וגם משפרי דיור וזוגות צעירים. זיהינו בפרויקט גם קהל רוכשים חדש של משקיעים עם אופציה למגורים, משפחות וזודות צעירים שמנצלים את ההטבות בשלב הפריסייל ורוכשים דירות תוך ציפייה לעליית מחירים ומשאירים את ההחלטה האם לעבור בפועל לשכונה לשלב האכלוס".



אנה פוגל, סמנכ


בנוסף, הוסיפה ואמרה כי:" מהניתוח שערכה החברה, הסיבה להתעניינות בשכונה נובעת ממספר סיבות: הראשונה היא שבשנים האחרונות יש ירידה בהתחלות הבנייה החדשות במודיעין לצד עלייה חדה בבנייה בלוד. כך לדוגמא על פי נתוני הלמ"ס בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 החלו להבנות בלוד 2,510 יח"ד לעומת 15 יח"ד בלבד במודיעין, בשנת 2023 החלו להבנות בלוד  1,599 יח"ד לעומת 422 יח"ד במודיעין כך שלוד מציעה היום מגוון מאוד רחב של דירות חדשות לרכישה. הסיבה השנייה היא הקרבה הפיזית בין הערים ( כ- 15 דקות נסיעה) וההבנה שלוד קרובה יותר לאזור המרכז אבל מחירי הדירות בה נמוכים באופן משמעותי ממודיעין ולכן פוטנציאל ההשבחה שלהן גבוה יותר."

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מה שמומחי נדלן זיהו לפני עשור רם אדרת מזהה עכשיו (ל"ת)
    המומחה 27/01/2025 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עדי 27/01/2025 04:57
    הגב לתגובה זו
    השכונה החדשה הכי קרובה לכל היריות נראה אם תצליחו לישון השוואה לא במקום בכלל במודיעין יש הכל . מה יש בלוד חנות אחת של יהודים לא נשאר
  • 4.
    לוד עדיפה על מודיעין לוד נמצאת במרכז הארץ (ל"ת)
    משה 26/01/2025 22:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    והם קונים גם הרלי דוידסון (ל"ת)
    אא 26/01/2025 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פחי שואו 26/01/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    לוד עיר מגעילה. אני אפילו לא עוצר לתדלק שם. מי יעזוב את מודיעין לעיר שהלינץ בה הוא עניין של זמן!!
  • לא חושב . שווה בדיקה 26/01/2025 23:47
    הגב לתגובה זו
    אצלנו
  • 1.
    יש ממד בכל דירה ודירה במודיעין. העיר הוקמה ב1996. (ל"ת)
    א.א. 26/01/2025 15:51
    הגב לתגובה זו
  • מודיעיני 26/01/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
    מי מתייחס לעובדות
דירות רמת גן
צילום: איציק יצחקי
פינוי בינוי

התחדשות ברמת גן: תכנית אבא הלל של רוטשטיין מקבלת תוקף

72 דירות ישנות ייהרסו ו-202 דירות חדשות יקומו במגדל בן 35 קומות ובבניין בן 10 קומות; מעל 90% מבעלי הדירות חתמו, וההשקעה מוערכת בכ-382 מיליון שקל

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה למתן תוקף את תכנית הפינוי-בינוי במתחם אבא הלל ברמת גן, שמקדמת חברת רוטשטיין רוטשטיין -3.45%   העוסקת בייזום והקמת פרויקטי בנייה,ובתחום הנדל"ן המניב. הפרויקט הנוכחי ממוקם בשכונת הגפן. 

נראה שכעת האישור מהווה אבן דרך משמעותית עבור החברה, שכן מאישור התב"ע ניתן להתקדם לשלבי תכנון מפורט, הנפקת היתרי בנייה ולבסוף גם לתהליך הפינוי וההריסה. המתחם כולל כיום שישה מבני מגורים ישנים הכוללים יחד 72 דירות, ובמקומם תקים החברה שני מבנים חדשים: מגדל בן 35 קומות ובניין נוסף בן 10 קומות, ובהם 202 דירות חדשות. לצד המגורים יוקמו גם שטחי מסחר בהיקף של כ-600 מ"ר, וכן שטחי ציבור כחלק מהשדרוג הכולל של האזור.התכנית חלה על שטח כולל של כ־3.7 דונם, הממוקם במפגש הרחובות אבא הלל, התקווה וחרות. 

90% חתימות

האזור נחשב לאחד מצירי ההתחדשות הבולטים של רמת גן בשנים האחרונות, בין היתר בשל הקרבה למוקדי תעסוקה כמו מתחם הבורסה, לפארק הירקון ולתחנות הקו האדום של הרכבת הקלה. תוספת של כ-130 דירות מעבר למצב הקיים משנה את מבנה השכונה: מעבר מבניינים נמוכים שנבנו בעשורים הקודמים למבני מגורים מודרניים בצפיפות גבוהה יחסית, בהתאם למדיניות התכנון העירונית שמקדמת ניצול יעיל יותר של הקרקע לאורך צירים מרכזיים.

בחברה מציינים כי כבר בשלב זה הושגו הסכמות וחתימות של למעלה מ-90% מבעלי הדירות במתחם. מדובר ברף די גבוה שמאפשר התקדמות בטוחה יותר לשלבים הבאים, ומקטין את הסיכון להתנגדויות מהותיות. עבור הדיירים הוותיקים, המשמעות היא מעבר מדירות ישנות לעיתים ללא ממ"ד או חניה, לדירות חדשות בבניינים עם תקני תשתית ומיגון עדכניים. בנוסף, המודל המקובל של פינוי בינוי יכלול עבורם מגורים חלופיים בתקופת הבנייה או תשלום בשכר דירה, ולאחריה חזרה לדירות חדשות.

היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכ-382 מיליון שקל, בעוד שהיקף ההכנסות הצפוי ממכירת הדירות ומשטחי המסחר עומד על כ-472 מיליון שקל. נתונים אלו משקפים את הערכות החברה לגבי עלויות הביצוע, הפיתוח, המיסים והוצאות המימון הצפויות, לצד ההכנסות הפוטנציאליות ממכירות באזור הנחשב לאטרקטיבי מצד רוכשי דירות ומשפרי דיור. עם זאת, כמו בכל פרויקט התחדשות עירונית, מדובר בנתונים משוערים שתלויים בין היתר בצפי העלויות בפועל, בעיכובי תכנון או ביצוע, ובהתפתחות מחירי השוק בשנים הקרובות.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?