ח"כ משה גפני
צילום: יח"צ

מנפלאות ההסכמים הפוליטיים: 2 מיליון שקל 'לטובת פוריות על פי ההלכה'; ח"כ שמולי: "גנבים בלילה"

לקראת אישור תקציב המדינה נחשפו הסכומים אותם ביקשו (וקיבלו) חברי כנסת מהקואליציה - עם סדר עדיפות ברור
גיא ארז | (16)
נושאים בכתבה ועדת הכספים

לקראת העלאת התקציב לשנת 2016 להצבעות בכנסת ובממשלה, נחשפו אתמול מספר סעיפים אותם הצליחו להשיג חברי הקואליציה בתמורה להרמת ידם בעד אישורו. השלכות הקואליציה השברירית, שמונה 61 ח"כים בלבד זקוקה להתרצותו של כל ח"כ וח"כ - אחרת הממשלה תיפול, ואת המחיר, כך נראה, נשלם כולנו - בדמות סעיפים שגם בראיה אובייקטיבית - לא פונים לטובת כלל האוכלוסיה.

לאחר שנפלו כל הרביזיות (בקשות להצבעה מחדש) על סעיפי חוק התקציב, אישרה אמש (יום א') ועדת הכספים את תקציב המדינה באופן סופי ועתה, הוא יועבר להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, במקביל להצבעות על חוק ההסדרים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "זהו תקציב ראוי וחברתי שמשקף את הצרכים החברתיים של אזרחי ישראל". 

הסנונית הראשונה לרוח דברים זו הגיעה כשלטובת התפטרותו ממשרד הכלכלה, קיבל השר אריה דרעי לא פחות מ-20 מיליון שקל לצורך פיתוח קברי צדיקים. חשיפת ההסכמים הכספיים מראה כי הייתה זו רק ההתחלה: 'בטבלת המתנות' הרשמית ניתן לראות כיצד החלק הארי של התכניות פונה לשירותי דת שונים ומשונים - לעתים תחת 'טייטלים' דומים - אך במשרדי ממשלה שונים. כך לדוגמא, משרד ראש הממשלה יקבל 2.6 מיליון שקל עבור 'תמיכה במוסדות דת', ומשרד הדתות יקבל עוד 300 אלף שקל עבור 'הקמת מוסדות דת'.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' הצליח להשיג לטובת "מענקים לרשויות מקומיות ביו"ש" לצורך ה''קרן לשמירה על שטחים פתוחים'' 2 מיליון שקל, כמו מענקים בטחוניים למוצעות ביו"ש בסך 1.5 מיליון שקל. משרד החינוך (בראשות השר בנט) קיבל 3 מיליון שקל לטובת 'פרוייקטים יחודיים ברשויות המקומיות בנושא תרבות תורנית' לבקשת ח"כ מיקי זהר (הליכוד), ועוד חצי מיליון שקל לצורך 'מדרשות ויהדות'. 

לבקשתו של ח"כ משה גפני (יהדות התורה), 4.2 מיליון שקל יוקצו לטובת "שמירה על שירותי דת", ולבקשת מפלגתו הוקצו 13 מיליון שקל לצורך 'תרבות יהודית'; לבקשת יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) הועברו 6 מיליון שקל כספים ל"קשרים דתיים ורוחניים".

מפלגת יהדות התורה זכתה ב-26 מיליון שקל ל"תרבות יהודית" ובנוסף 34 מיליון שקל ל"ללימודי תורה לא פורמליים"; מפלגת ש"ס קיבל 8 מיליון שקל ל"פרס שר הדתות" ו-4 מיליון ל"פוריות על פי ההלכה".

מ"כ איציק שמולי אמר הבוקר על תקציב המדינה: ״מה שהתחיל בהסכמים קואליציוניים רקובים משחיתות ממשיך כעת בסעיפים שערורייתיים בתקציב המדינה. במקום לשקם את השירותים החברתיים ולדאוג לפריפריה שתושביה מפגינים גם היום ברחובות- חברי הקואליציה מתנהגים כמו גנבים בלילה כדי שהממשלה תוכל להעביר עוד כמה מיליארדים להתנחלויות. את הכסף העודף בקופה בזבזה הממשלה על שטויות כמו הורדת אחוז בודד במע״מ שאף אחד לא הרגיש והפחתת המס על הבירה, ואת המעט שנשאר היא ממשיכה לשפוך בהתנחלויות״.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יוסי 16/11/2015 16:31
    הגב לתגובה זו
    דרוש אזרח עם יושרה שיקרה לאזרחים לצאת ולהפגין כנגד הממשלה .
  • 10.
    צביקה 16/11/2015 12:57
    הגב לתגובה זו
    ומה עים הכסף שהולך לקיבוצים שהיתה מפלגת העבודה
  • 9.
    כסף כסף מצוין 16/11/2015 12:51
    הגב לתגובה זו
    המבקרים שבאים מחו"ל ל"מקומות הקדושים" באים מיוחד לשם ומכניסים הרבה מאד כסף למדינה למלונות וקניות מסעדות , שווה למדינה לתקצב את הענף הזה פי ארבעה חבל שדרעי לא מצליח להכפיל ולשלש את הסכום לכה"פ.אבל האטימות והשנאה העיוורת גוברת , מצחיקים.
  • 8.
    רז 16/11/2015 12:50
    הגב לתגובה זו
    ולחיזוק חבל ארץ שחיים בו קרוב ל400 אלף איש. רק לצעוק הם יודעים. מקסימום צעקות בוועידות - אפס הצעות חוק.
  • 7.
    בושה 16/11/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    בתל אביב אנשים מסתפקים ב 2 חתולות וכלבה .אבל ישנם , מה לעשות זוגות המעדיפים ילדה חמודה ובן נחמד ויש להם הפרעות , לזה זקוקים התערבות רפואית שמחירה גדולה וזה עתיד העולם.
  • 6.
    ירדתי מהארץ 16/11/2015 12:41
    הגב לתגובה זו
    חילוני שבוחר בליכוד הוא כמו נאנסת שמתאהבת באנס
  • 5.
    בורות או רמאות? 16/11/2015 11:47
    הגב לתגובה זו
    אם הכתב אינו מבין מהי פוריות על פי ההלכה, שלא יתרגז מזה שנתנו לזה אוי אוי אוי תקציב של 2 מליון שח.
  • 4.
    יוסי כהן 16/11/2015 11:13
    הגב לתגובה זו
    נבחרי הציבור עובדים בשירות הציבור, כמו כל סעיף, יכול להיות שחלק יאהבו, וחלק יאהבו פחות. זאת ההגדרה של דמוקרטיה. חבל שביזפורטל יירד לרמת הצהובון גלובס, עד היום הייתם אלטרנטיבה חיובית, חדשות כלכליות ולא גחמות נפש של כותבים חד צדדיים, מקווה שתמשיכו להיות עיתונות איכותית.
  • יוסף 16/11/2015 11:21
    הגב לתגובה זו
    הכותב מתוך חוסר ידיעה לא מודע לכך שחלק גדול מהאוכלוסיה מעוניין בפיתוח קברי צדיקים. גם אם אין הכותב מתעניין בכך, קשה להתעלם מחלק גדול באוכלוסיה ולומר "סעיפים שגם בראיה אובייקטיבית - לא פונים לטובת כלל האוכלוסיה", יש בכך סוג של פאטרוניזם ואמירה "מה שמעניין אותי - פונה לכלל האוכלוסיה, מה שלא מתאים לי - לא".
  • 3.
    תמלוגים תמלוגים 16/11/2015 11:04
    הגב לתגובה זו
    תודה לשלי שעבדה בהצלחה על העם .
  • 2.
    מי שחמור שיאכל קש (ל"ת)
    משה 16/11/2015 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגנבים הדתיים גונבים ואנחנו משלמים (ל"ת)
    אזרח 16/11/2015 10:56
    הגב לתגובה זו
  • זו דמוקרטיה לא? מי שלא טוב לו שילך (ל"ת)
    אבי 16/11/2015 11:25
    הגב לתגובה זו
  • בן 16/11/2015 12:31
    זה לא רק שלטון הרוב, אלא גם זכויות הפרט, הפרדת רשויות, וכו וכו.. לצורך העניין, הרוב לא יכול להחליט על הפקעת רכושו של המיעוט (שזה תכלס מה שהימין עושה. מפקיע את רכוש החילונים בשביל הדתיים).
  • חיים 16/11/2015 12:06
    אז למה זה מוזר לפתח את המקומות הקדושים רק פאבים ומגרשי כדורגל כנראה הכתב הוא שמולני מאוס
שרון הרצברג
צילום: תמיר ברגיג
דעה

מי ידאג לאזרחים מול הבנקים?

הבנקים מקפידים על רישום מדוקדק במתן משכנתאות, אבל הלוואות לכל מטרה בריבית משתנה ניתן לקבל גם בקופה של שופרסל
שרון הרצברג |

נוטלי משכנתאות בישראל צריכים לעמוד בקריטריונים של הבנקים למשכנתאות על מנת לקבל אישור למשכנתה. בשנים האחרונות התגברה הרגולציה בתחום ונוספו תקנות ומגבלות רבות.   בנוסף לחקיקה בענף המשכנתאות, לכל בנק יש מדיניות פנים באשר לאישורי משכנתה וכל בנק שומר לעצמו את הזכות לאשר בהתאם לפרמטרים שקבע. תיק המשכנתה נבחן על פי נתוני הלווים, נתוני הנכס, מיקום הנכס, רמת הסיכון ועוד. אלו מכם שכבר נטלו משכנתה, קיבלו הסבר מהבנקאי כי ניתן לאשר משכנתה ללקוח בתנאי שההחזר החודשי אינו עולה על 40% מההכנסה נטו המוצהרת. בחלק מהבנקים, מדיניות הפנים מאפשרת לאשר משכנתה רק למי שההחזר החודשי שלו אינו עובר את 33% מהנטו.  חשוב להדגיש כי אישור עקרוני מכיל בתוכו תנאים והתניות לאישור, והבנק בודק את הכנסות הלווים ותדפיסי הבנק עד ליום הביצוע. משמעות הדבר הוא שאם לקוח נטל הלוואה נוספת, אשר מעמידה את סך כל החזרי ההלוואות והמשכנתה מעל ל40% מנטו ההכנסות שלו, הבנק יבטל את האישור למשכנתה. כל שינוי לרעה במצב הלקוח יכול לגרום לביטול אישור או להקטנת סכום המשכנתה או להגדלת שיעור הריבית. בעצם מטרת הבנק היא לוודא כי אנחנו יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתה לאורך זמן ולכן ההקפדה היא לא לעבור את יחס ההחזר שנקבע ברגולציה - עד 40% מהנטו. לדוגמא אם שני בני זוג מרוויחים 15,000 שקלים נטו לחודש, הבנק יוכל לאשר להם משכנתה שההחזר עליה הוא 5250 שקלים (החזר התחלתי). אולם, אם אותם לקוחות ייקחו הלוואה נוספת שההחזר עליה הוא 2000 שקל לחודש, משמעות הדבר שסך ההתחייבויות שלהם לחודש 7250 שקלים - וזה כבר מגיע ל-48%. לכן לקוחוות אלה לא יוכלו לקבל אישור למשכנתה.  עד כאן הרציונל ברור, והמגבלה הזו שומרת הן על יציבות הבנקים והן על טובת הלקוח. אך מה קורה לאחר שהבנק העביר את המשכנתה למוכרים? כאן יש כבר בעיה. הפיקוח למעשה נגמר, ואין אף אחד שישמור על הלקוחות. הסיבה היא שהתקנה הזו של מגבלת עד 40% מהנטו של הלווים קיימת רק לענין המשכנתה. יום אחרי שלקוח ביצע את המשכנתה, הוא יכול לגשת לכל בנק בישראל, לפתוח חשבון ולקבל הלוואה, בחלק מהבנקים יכול להיות חשבון הלוואה בלבד, ללא העברת משכורת, הלקוח יכול לקחת הלוואה דרך כל הגורמים בשוק כמו חברות כרטיסי האשראי או גופים שמעניקים הלוואות חוץ בנקאיות. אפילו בקופה של רשת הקמעונאות שופרסל. לעיתים ההצעה מגיעה גם מהבנק עצמו בו מתנהל החשבון, כאשר ההצעה ניתנת באינטרנט בלחיצת כפתור. הלקוחות עלולים לחשוב כי מדובר על הצעה מהבנק, והבנק הרי יודע טוב מה הוא עושה. בפועל אף אחד לא מסביר ללקוח שההחזר משתנה, כי מדובר הלוואה שמבוססת על ריבית הפריים. מסלול הפריים אמנם היה מאוד נמוך בשנים האחרונות, אך מה יקרה כשריבית בנק ישראל תעלה? כשריבית בנק ישראל תעלה, אז ריבית הפריים תקפוץ, וההחזר יעלה בכמה מאות שקלים בחודש. ככה בדיוק לקוחות מסתבכים, ככה לקוחות נכנסים למבוי סתום ולכדור שלג שלרובם קשה להתרומם ממנו.