הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, אמר היום בכנס של איגוד החברות הציבוריות כי מנהלי השקעות לא צריכים להגדיר על פי אלו ערכים משקיעים בחברה, אלא להתעסק בהשקעות נטו. הדברים נאמרו בשיחה שערך הממונה עם יו"ר נאוויטס ויו"ר איגוד החברות הציבוריות, גדעון תדמור.

תדמור שאל האם רשות שוק ההון סבורה ש"ה-ESG הפכה ממגמה, לדת ואפילו לכת". בתגובה אמר ברקת כי "ה-S (כלומר סוציאלי) ב-ESG הוא בעייתי. ערכים חברתיים ראויים זה דבר אמורפי ואין זה מתפקידם של המוסדיים להתעסק בערכים שכן או לא ראוי לקדם אותם".

ברקת הגדיל והוסיף "לפי איזה ערכים מנהלים השקעות? גופים מקצועיים צריכים להתעסק בהשקעות ולא בערכים. יחד עם זה צריך להביא אלמנטים חברתיים בהשקעות והגופים צריכים לתת גילוי פומבי מדוע הם לא נכנסים לשוק מסוים".

לקריאה נוספת:

> מה הפירוש של ה-S ב-ESG ולמה זה חשוב כמשקיע?

נתחיל עם תדמור. בעולם החדש, חיפושי וקידוחי נפט הופכים יותר ויותר לעניין "מלוכלך", כאלה שגופי השקעות גדולים מדירים מהם את רגליהם וכספיהם. הנפט הוא עדיין סם החיים של הכלכלה העולמית, אבל בערכים של קיימות ואיכות סביבה, הנפט מאבד לאט לאט את זוהרו כהשקעה בת קיימא לאורך זמן. בגלל זה הוא גם עובר חלקית לאנרגיה מתחדשת.

• דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
• הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תשובתו של ברקת הייתה, במקרה הטוב תמוהה. איך אני יודע? בלקרוק וואנגארד, שתי ענקיות ההשקעות הגלובליות, מכוונות את כל ההשקעות שלהן על פי ערכים של ESG. הן ביחד מנהלות למעלה מ-16 טריליון דולר והן משיתות סנקציות על חברות ודירקטורים שלא עומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי סטנדרטים בינ"ל שהוצבו הן על ידי האו"ם והן על ידי רגולטורים ברחבי העולם.

ברקת כנראה חושב, ובמידה מסוימת של צדק, שלא צריך למדוד השקעה בחברה על פי כמה העובדים שלה מתנדבים בעמותות או צובעים בתי אבות. עם זה אפשר להסכים, אבל מראש זה גרינוושינג, כלומר ניסיון שקוף להראות כאילו נעשה משהו ב-ESG ואני רוצה להאמין שלא על פי מדדים אלה בוחרים השקעה - רק שאי אפשר באמת לדעת.

בניגוד לדבריו של ברקת, ה-S הסוציאלית ב-ESG היא לא אמורפית בכלל, אלא אם מתייחסים לאחריות החברתית של חברה מסחרית. חברה שעוברת באופן שיטתי על חוקי העבודה, או כאלה שאינם דואגים לבטיחות העובדים – כמו חברות קבלן שאינן עומדות בתקני בטיחות ומקבלות קנסות גבוהים עד אפילו להפסקת פעילות – או שבשרשרת הייצור שלה יש ילדים שעובדים בכפייה ויוצא באלה.

• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

אלה לא רק שיכולים לייצר חרם צרכני שפוגע בשורה התחתונה, הם יכולים להוות פקטור שמהווה נטל רגולטורי ומשפטי ארוך טווח על חברה – מה שבהכרח משפיע על ביצועים של מניות. רק תראו מה הרגולציה בסין עושה לחברות הטכנולוגיה שלדעתן פוגעות בצרכן הסיני ותבינו בעצמכם.

אלה גורמי סיכון שכל משקיע אחראי חייב לוודא לפני שהוא נכנס להשקעה. יתר על כן, הייתי מצפה שמשקיע גדול שמודע לכאלה, יכריז קבל עם ועדה שאינו משקיע בחברות שכאלה ולא נותן להן ערך מוסף.

ברקת גם אמר כי החברה לא צריכה להגדיר ערכים כי "זה שייך למשטרים אפלים". איך בדיוק הגדרות של קריטריונים שהממשלה או הקהילה הבינ"ל, שיש להם קונצנזוס שאינם ראויים במקרה הטוב או פליליים במקרה הרע, שייך למשטרים אפלים? אז הוא אומר שהם לא צריכים לעסוק בערכים, קביעה בעייתית לכשעצמה, אך מנגד הם יכולים להסביר למה הם לא משקיעים בסקטור או חברה מסוימת. דבר והיפוכו.

עוד דבר שהוא לא מבין זה שיותר ויותר משקיעים רוצים לדעת לאן כספם הולך והמוסדיים לא חיים בוואקום. משקיע שאינו אוהב חברה מסוימת בשל בריחת מוחות בשל חוסר בפיתוח הון אנושי, או בשל פרקטיקות של ניצול, ילחץ על מי שמנהל את הכסף שלו כדי לעשות אלוקציה. מנהל השקעות שלא יהיה קשוב למשקיעיו, יראה אותם זולגים למתחריו. 

יתר על כן, תפקידו של ברקת כרגולטור הוא גם ערכי במהותו. האדם שאמור לפקח על החברות שמשקיעות את הכסף של כולנו, אומר בעצם כי המוסדיים צריכים להיות חסרי ערכים. זו נורת אזהרה גדולה מאוד. יכול להיות שהוא ניסה לרצות את האוזניים שהקשיבו לו, מצד שני הוא לא באמת צריך לרצות אף אחד.