סימנים להתמתנות בצמיחה
אינדיקציות נוספות ששיא הצמיחה מאחורינו - בהמשך לנתונים השבוע על ירידה בהוצאות בכרטיסי אשראי בישראל בחודש מאי (מנוכה עונתיות) אתמול פרסמה הלמ"ס נתון על ירידה גם בפדיון רשתות השיווק בתקופה של מרץ-מאי, כשסביר להניח שרובה התרחש במאי.
תרמה לו במיוחד ירידה בפדיון רשתות המזון בקצב שנתי בתקופה של 7.5%- (נתוני מגמה). מי שעוד תיאר אתמול התמתנות הוא המדד המשולב של בנק ישראל לחודש מאי, שירד ל-0.24%, הרמה הנמוכה מאז הסגר בחודש ינואר ובלטה בו התמתנות חדה ביבוא מוצרי צריכה (אף שעדיין בהתרחבות נאה).
בארה"ב יפורסם היום סקרי מנהלי הרכש בתעשייה (ISM) שלפי הערכות יתאר גם הוא התמתנות קלה. אתמול פורסם בארה"ב סקר דומה מצומצם, לאיזור שיקגו, שהציג חולשה מפתיעה מאד, החדה ביותר מאז אפריל 2020, למרות אגב המשך דיווח על עליית מחירים. לסיכום, הכלכלה העולמית עדיין בהתרחבות מהירה אך מתחילה "לנחות", נחיתה שלפי הערכות תימשך עד ל-2023, שם תתבסס סביב מגמת הצמיחה הרב שנתית, השאלה אם הנחיתה באמת תהיה רכה? שאלה נוספת היא באיזה שלב ישתחררו בדרך צווארי הבקבוק, ומה השחרור יגלה לנו לגבי ש"מ החדש. בהקשר הזה תשומת לב רבה מופנית כיום לענף הרכב:
היום יפורסמו בארה"ב נתוני מכירות הרכבים החדשים, לאחר שבמהלך המשבר קריסתם הפכה לאחד מסמליו, כשטירלל את מדד המחירים לצרכן, השפיע מהותית על נתוני התמ"ג, על ההכנסות ממיסים ואף על עלות תשומות העסקים. אזכיר שבחודשים האחרונים ראינו התאוששות חדה מאד במכירות כלי רכב בארה"ב, לרמות גבוהות מאלה טרום הקורונה, אך ה"בור" במכירות מהמשבר ועדיין גדול ושוק היד שניה עדיין רותח. המכירות הגבוהות יתקשו להתמיד לאור רמת המלאיים הנמוכה, המחסור בשבבים ליצור, וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון שיבושים מחודשים של הקורונה:
- IBI: שוק האנרגיה המתחדשת יהנה מהמשבר הגאופוליטי באירופה
- אקסלנס מעניקים אפסייד של 21% למניית שיכון ובינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים את הוריאנטים של קורונה, האם הם מסלימים? - הוריאנטים הראשונים של הקורונה קיבלו שמות, כמו הוריאנט הבריטי ואחריו הדרום אפריקאי, אך כשהמספר שלהם גדל עברו לאותיות יווניות - אלפא (בריטניה), בטא (דרום אפריקה), גמא ( ברזילאית), וכעת דלתא (הודית). עד כה לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי הוריאנטינים נעשים יותר ויותר מדבקים, אך יש גם טענות שפחות קטלניים. למרות אמצעי הזהירות של קובעי המדיניות שוק ההון לא נלחץ למשמע סיפורי הוריאנטים, האם זאת שאננות או פשוט ניתוח קר? האם שילוב של מדבק יותר וקטלני פחות הוא לא בעצם שפעת? כאמור בעבר, השוק אולי לוקח בחשבון שחששות מקורונה עשויות להרתיע את קובעי המדיניות מהידוק, אבל נראה שלא רק אותם:
מחר יפורסמו נתוני שוק העבודה בארה"ב, כשמדגם מקדים אתמול של ADP הראה על המשך התאוששות מהירה, במיוחד בענפי התיירות והפנאי. ציפיות דומות יש גם לגבי הנתון הרשמי מחר, שצפוי לתאר ירידת שיעור האבטלה מ-5.8% ל5.6%. סקר חדש בארה"ב ומעניין מראה שאחת הטענות העיקריות של מובטלים לכך שאינם ממהרים לקפוץ על המשרות הפנויות הרבות היא עדיין החשש שהקורונה פה, מה שאומר שסיפורים על וריאנט נוסף בהחלט עשויים ליצר ריצפה לירידת שיעור האבטלה מהכיוון של מחפשי העבודה ולא של המעסיקים, גם בתום הסיוע הכלכלי למובטלים.
- 1.ג'ק 05/07/2021 18:01הגב לתגובה זוהאיש חי בפלנטה אחרת . הבורסות בשיא כל הזמנים . ההיי טק חוגג, הנפקות ,שופכים טריליונים לצמיחה (תשתיות ומה לא ? ! )
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
