יחס החוב-תוצר של ישראל יעלה, אבל ביחס לעולם אפשר להיות מרוצים
יחס החוב לתוצר של ישראל ימשיך לעלות גם בשנת 2021 ועל פי קרן המטבע העולמית (IMF) הוא צפוי לעמוד השנה על כ-78%. גם בנק ישראל סבור כי המגמה השלילית תימשך גם בשנת 2021 וכי יחס החוב לתוצר יעמוד בסוף השנה על כ-77%. בתחילת השנה העריך החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג כי שיעור החוב לתוצר עמד ב-2020 על 73.1%, לעומת כ-60% בסוף 2019 - וזאת עקב משבר הקורונה, וצפה כי היחס ימשיך לעלות גם השנה.
לכאורה, מדובר בנתון מאוד בעייתי, שמצביע על זינוק של 18 אחוז בשנה אחת, שכן כפי שאמר רוטנברג בצדק "יחס החוב מהתוצר הינו אינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינת ישראל ובקביעת דירוג האשראי שלה". כלומר, ככל שהיחס בין החוב לתוצר עולה - דירוג האשראי של המדינה מידרדר וממילא היא מגייסת חוב חדש בריביות גבוהות יותר (שאותן כמובן משלם בסופו של דבר הציבור הישראלי).
למה חשוב לצמצם את היחס?
ככל שהיחס בין החוב לתוצר גדול יותר כך התשלום על החובות גבוה יותר. תשלום שאותו כמובן אזרחי המדינה צריכים לשלם - ומדובר בעשרות מיליארדי שקלים בשנה שהיו יכולים ללכת לחינוך, רווחה, פיתוח תשתיות ועוד. אז אמנם נכון שהמדינה מגלגלת חובות קדימה - אבל לאחוז הריבית יש משמעות. משרד האוצר נלחם בשיניים לאורך השנים כדי לצמצם את היחס ובהחלט הצליח להוריד אותו לפני משבר הקורונה לכ-60%, תוצאה בהחלט משביעת רצון.
כאשר נוהגים בריסון תקציבי במהלך שנות הגאות ניתן לשחרר יותר את החגורה ולסייע לציבור בעיתות משבר. אמנם שרי האוצר במהלך העשור האחרון פעלו לא פעם בצורה לא אחראית ושפכו כספים לכל דורש (עשרות מיליארדי שקלים על מחיר למשתכן, לשוטרים, מע"מ אפס על פירות וירקות ועוד) כדי לקדם את עצמם אל מול הבוחרים ואילו היו דואגים באמת למדינה הם היו פועלים לריסון תקציבי משמעותי יותר וכך ישראל הייתה נכנסת לקורונה עם עודפים גדולים יותר, אבל בכל מקרה, ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב יותר מרוב המדינות האחרות.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב של ישראל טוב ביחס לעולם
בכל מקרה, צריך לזכור שבסופו הידרדרות היחס החוב-תוצר מגיעה בעקבות משבר הקורונה ולאחר עשור של מדיניות אחראית ונכונה של משרד האוצר לצמצום יחס החוב-תוצר, שהורידה את היחס עד ל-60% בשנת 2019. ולעומת מה שקורה אצל מדינות העולם - המצב של ישראל טוב מאוד.
בנוסף, באוצר בהחלט מעוניינים לחזור למגמה של הורדת היחס כפי שאמר רוטנברג: "קיימת חשיבות רבה בחזרה לתוואי יורד ביחס זה, בתקופה שלאחר התאוששות המשק מהמשבר".
איפה נמצאת ישראל ביחס לעולם?
בהסתכלות השוואתית, גם לאחר הקפיצה בחוב בעקבות הקורונה וההוצאה הממשלתית שתפחה בעקבות כך, ישראל נמצאת במצב טוב משמעותית ביחס למדינות מפותחות כמו ארצות הברית (131%), קנדה (115%), בריטניה (108%), שלא לדבר על יפן (266%) ואיטליה (162%) שמובילות עם אחוזי יחס חוב-תוצר מפלצתיים. ישראל נמצאת במקום טוב באמצע יחד עם גרמניה, שנחשבת שמרנית במיוחד בהתנהלותה הכלכלית, ובמקום טוב בהרבה ביחס למדינות גוש האירו (101%).
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
אז אמנם יחס החוב לתוצר עוד עתיד לעלות השנה - אבל לפחות מהבחינה הזו, ישראל יכולה לסמן לעצמה וי חיובי ולהיות מרוצה.
יחס חוב תוצר של ישראל לאורך העשור האחרון:
- 3.אבי 19/04/2021 10:36הגב לתגובה זול. כל מדד בטחוני, כלכלי, רפואי, יחסי חוץ התוצאות מרשימות. הרס עצמי של מחנה רק לא ביבי מקורו בתאוות שלטון,קנאה, ורשעות.
- עמך 19/04/2021 14:25הגב לתגובה זווהוא העלה את רמת שחיתות אישית וממסדית לשחקים.
- אנונימי 19/04/2021 13:11הגב לתגובה זוהיינו לפני עידן נתניהו מקום חמישי בתחולת חיים היום אנינו 9, עובדתית ירדנו חזק בחינוך והגענו עד מקום לפני אחרון בעידן נתניהו, עובדתית הדירות ויוקר המחיה עלו הכי הרבה בעידן נתניהו, עובדתית כח הקניה שלנו ירד לרמה של מדינה אפרקאית, עובדתית תפיסת הביטחון של ישראל זה להמשיך את שיתוף הפעולה עם הפלסיטנאים, לא להיכנס לגדה ולעזה אלא אם אין ברירה כלומר הפרדה, לא להגן על גבול הצפון בתוך לבנון, כל הדברים שביבי התנגד אליהם ובלעדיהם היינו היום שולטים על 3 מליון פלישתנאים תוך כדי שאנחנו טובעים בבוץ הלבנוני.
- 2.מיואש 19/04/2021 10:31הגב לתגובה זווכשמדינות אחרות יצאו מהמשבר, אצלנו אין כנסת וממשלה מתפקדת כבר הרבה זמן, הבלאגן חוגג, ואף אחד לא יודע מתי ואיך נצא מזה.
- 1.תודות לשר האוצר לשעבר לפיד (ל"ת)אסי 19/04/2021 10:22הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")