המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

מדד הבועה של המיליארדר ריי דליו מזהיר מפני בועה פיננסית קיצונית

המשקיע האגדי ומנהל ברידג'ווטר - קרן הגידור הגדולה בעולם, פיתח מדד כמותי וסטטיסטי לזיהוי בועה בניירות ערך. מה מבנה המדד? על אילו אינדיקטורים הוא מסתכל? האם לפי המדד שלו אנו נמצאים בבועה?
הלל בש | (24)

באופטימיות מוגברת, ועם תיאבון אין סופי למניות בתחום החדשנות הטכנולוגית, המשקיעים מובילים את מדדי השוק בארצות הברת לשיאים חדשים. הדרך לא חלקה, ויש תיקונים (וירידות) מפעם לפעם, אבל המגמה הינה עלייה מתמשכת.

 

השוק השורי (העולה) נהנה מתמיכה מאסיבית של הממשל האמריקאי שעמל שוב על חבילת סיוע ענקית לציבור האמריקאי (צ'ק לכל אחד). במקביל, שוק ההון עובד בסביבת ריבית אפסית, בניצוחו של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) - שמנהיג מדיניות מרחיבה של "כסף זול" ונזילות מוגברת.

 

ישנם משקיעים רבים שחוששים שמדובר על בועה פיננסית שסופה להתרסק בקול גדול

רבים חוששים שמדובר על בועה, ושמחירי ניירות הערך רחוקים מאוד מהערך המהותי שלהם לטווח הארוך. החשש העיקרי הוא להתהוות בועה בענפים מסוימים בתחומי הטכנולוגיות המתפתחות (אנרגיה ירוקה, רכבים חשמליים, רכבים אוטונומיים, סוללות, רובוטיקה וכו').

 

תזמון שוק לטווח קצר אינו אפשרי

כידוע, לא ניתן לתזמן את השוק! אף אחד לא יכול לזהות בצורה טובה את נקודת השיא או השפל המקומי של נייר ערך או מדד ברמה היומית, השבועית, החודשית וכו'. רבים וטובים ניסו, מנסים וינסו, אבל אף אחד מהם לא מצליח להציג מודל עקבי ומוצלח לאורך זמן. תזמון שוק לטווח קצר – נידון מראש לכישלון.

 

למרות זאת, אפשר לנסות ולזהות מגמות, ומי שמזהה שוק בועתי ובעייתי יכול להקטין חשיפה במטרה לקצור את הרווחים ולהימנע מירידות חדות. הוא אולי יפספס עליות נוספות שייתכן ויקרו, אבל הוא מגן על עצמו מפני ירידה עתידית חדה וכואבת במיוחד.

 

הבעיה היא שההגדרה של בועה היא קצת כללית ולא ממש חדה. נראה שהיא מאוד סובייקטיבית ומשתנה קצת יותר מדי מאדם לאדם. אז איך יודעים אם אנחנו נמצאים בבועה? כל מומחה אומר משהו קצת שונה... צריך לחפש מדד יותר מספרי, יותר בדוק (על סמך נתונים העבר) ויותר אובייקטיבי (לא תלוי בדעה של המנתח אלא בנתונים עצמם).

 

מדד הבועה של ריי דליו

אין ספק, שריי דליו הינו משקיע מוצלח בכל קנה מידה, שיודע היטב כיצד לנהל סיכונים פיננסים. הוא עמל עוד מתחילת דרכו בפיתוח מדד כמותי וסטטיסטי, יותר אובייקטיבי – לבחינה של בועות פיננסיות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

דליו מגדיר בועה פיננסית כסביבת מחירים גבוהה, שאינה יכולה להימשך לאורך זמן. זוהי הגדרה מאוד כללית, אבל דליו מגבה את ההגדרה שלו בניתוח מספרי ממשי. המודל שלו מתייחס לסדרה של נתונים מהותיים ביחס לניירות ערך בשוק ההון, וסכימה של התוצאות על מנת לקבל ניקוד לשוק בכללותו.

 

מדד הבועה של ריי דליו מתבסס על שישה פרמטרים שונים, והם: מחיר מול ערך, השוואות תשואות אג"ח מול מניות, כמות השחקנים החדשים בשוק ההון, סנטימנט חיובי בקרב משקיעים, פיתוח עסקי ורמת המינוף. בכל אחד מהם, דליו מחשב נתון מספרי מייצג ובוחן אותו לאור ההיסטוריה הכלכלית המוכרת של משברים פיננסיים. נדון בכל אחד מהם בנפרד.

 

מחיר מול ערך

עד כמה מחיר המניה (או כל נייר ערך אחר) גבוה מול מדדי בסיס מסורתיים של ערך? במדידה זו משווים את מחיר המניה  בשוק, למדדים קלאסיים כמו מכפיל הרווח או מכפיל ההון. ניתוח הנתונים מעלה כי באופן כללי שוק ההון האמריקאי נמצא מעל האחוזון ה- 85 ביחס ל- 100 השנים האחרונות. זה מאוד גבוה ומבטא סימן היכר לבועה פיננסית ממשית.

 

השוואות תשואות אג"ח מול מניות

ניתוח זה, כולל הערכה אודות שיעורי הצמיחה ברווחי החברה, והשוואתה לתשואות הגלומות בשוק אגרות החוב. על בסיס מדד זה, המניות בארצות הברית לא ממש מבטאים בועה פיננסית קיצונית. תוצאה זו נגזרת מרמת הריבית המאוד נמוכה ומהעובדה שתשואות אגרות החוב נמוכות במיוחד.

 

כמות השחקנים החדשים בשוק ההון

כמה קונים חדשים הצטרפו לחגיגה בשוק ההון, בתקופה האחרונה? נהירה המונית של שחקנים חדשים לבורסה, הנמשכים אחר העליות המהירות והרווחים הקלים, מגדילים את ההסתברות לבועה. המדד גם בוחן את הרכב השחקנים החדשים; ככל שהם קטנים יותר (כל אחד בפני עצמו), הדבר מבטא סיכון מוגבר יותר לבועה. הצמיחה המהירה בשנת 2020 של משקיעים קמעוניים, שנכנסו למניות טכנולוגיות גדולות, מזכירה מאוד את תנאי הרקע של המשברים הפיננסיים בשנים 1929, ו-2000.

 

סנטימנט חיובי

עד כמה הרגש של המשקיעים חיובי? אם ננתח את תגובות שוק ההון האמריקאי לפרסומים כלכליים פחות מחמיאים, נראה כי השוק מקבל חדשות בניתוח די חיובי. בחודשים האחרונים הדבר היה בולט במיוחד; ראינו ימים עם עליות מצוינות במקביל לחדשות מאקרו כלכליות ממש גרועות.

 

כשהסנטימנט הינו חיובי מדי, אנו רואים שוק שורי עולה ונהירה כמעט עיוורת אחר הנפקות חדשות (IPO, SPAC) במיוחד בענפים טכנולוגיים מסוימים. בניתוח הנתונים נראה כי ארצות הברית נמצאת כעת במקום מאוד גבוה באווירה מאוד חיובית, ובהתעלמות ממשית מהמציאות הכלכלית בשטח.

 

פיתוח עסקי

האם העסקים משקיעים בפיתוח היכולת העתידית שלהם? עיון במבנה ההוצאות של עסקים ותאגידים מגלה הרבה על רמת ההשקעה שלהם בציוד חדש, במפעלים ובהגדלת ההיצע שלהם. ככל שהחברות עוסקות יותר בניתוח העתיד, ומקצים משאבים ניכרים יותר בהגדלת יכולת הייצור (ובשיפור תהליכים), הדבר מבטא אופטימיות אודות גידול ממשי בביקושים.

 

לעיתים קרובות, הנחות העבודה של החברות אודות העתיד אינן הגיוניות ואינן מתממשות (ראו את ענף תשתיות האינטרנט של 1999). הן מונעות מציפיות מוגברות של בועה פיננסית ממשית בשוק ההון. שוק ההון הבועתי מועבר לשוק הריאלי, ומקבלי ההחלטות בטוחים שהמגמה המאוד חיובית, בכל המישורים, תימשך לעולם.

 

בחינה מעמיקה של הנתונים מגלה כי כיום, אין חשש ממשי לפיתוח יכולות ייצור עודפות. ייתכן וזו השפעה מצננת של משבר הקורונה, שמובילה מנהלים רבים לשמרנות זהירה יותר. בשורה התחתונה – מדד זה אינו מורה על בועה פיננסית בשוק ההון הרחב.

 

רמת המינוף

האם ההשקעות בשוק ההון ממומנות על ידי הלוואות? קונים של ניירות ערך שמסכנים אחוז נמוך מכספם (ואחוז גבוה מכספם של אחרים) נוטים לקחת יותר סיכונים. המינוף נובע מהלוואה ממשית או ממבנה ההשקעה (נגזרים פיננסיים).

 

באופן מפתיע, ניתוח הממצאים מראה כי נכון לעכשיו, שוק ההון האמריקאי אינו נמצא ברמות מינוף גבוהות מדי. מדד זה אינו מורה על בועה פיננסית ממשית.

 

האם אנחנו בבועה או בשגשוג כלכלי מתמשך?

נראה כי המדד של דליו מוביל למסקנה כי מדדי השוק הרחבים בארצות הברית אינם נמצאים בבועה קיצונית.  התוצאות המעורבות של ששת המרכיבים של המדד מעוררים חשש מסוים, אך לא צפירת אזהרה חמורה. אולם, ניתוח ענף הטכנולוגיה האמריקאי מוביל למסקנה שונה לחלוטין. שם כמעט כל מרכיבי המדד מורים על קיומה של בועה פיננסית קיצונית הדורשת רמה מוגברת של זהירות והקטנת החשיפה.

 

כאמור, לא ניתן לבצע תזמון שוק מושלם, וענף הטכנולוגיה הבעייתי עליו אנו דנים כעת יכול עוד לעלות. אבל המדד האובייקטיבי, המספרי – כמותי – סטטיסטי של ריי דליו מראה שענף זה עומד בתנאים ההיסטוריים של בועה פיננסית קיצונית. בעבר, בועות שכאלו קרסו בבת אחת והשאירו אחריהם הרבה משקיעים מופסדים.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    לפי דעתי זה עניין של ימים ספורים (ל"ת)
    קש 09/05/2021 03:55
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    ותיק 27/04/2021 13:46
    הגב לתגובה זו
    בגלל הדפסת הכסף המטורפת שבה החל אובמה ושאר המעצמות הצטרפו לזה וחלוקת הכסף בקורונה. אז מי שחוסך מפסיד ולא ישיג את האינפלציה ומחירי הנדל"ן. מי יודע איך זה ייגמר?
  • 19.
    שסק 13/03/2021 19:50
    הגב לתגובה זו
    לביזפורטל, הלל בש הוא נכס. ברוב הכתבות יוצא בתחושה של בזבוז זמן, וכשסוף סוף אני מרגיש שהכתבה טובה אני אומר לעצמי זה בטוח הלל בש ושוב לא טעיתי...
  • 18.
    ראו הוזהרתם 12/03/2021 00:17
    הגב לתגובה זו
    שוק המניות באמריקה מנופח.אל תתפתו לקנות מניות.לאחר תיקון מחירים חד למטה תקבלו אישור כניסה לשוק
  • 17.
    רק מזומן 11/03/2021 21:41
    הגב לתגובה זו
    נעים לראות מספרים עולים .נפט כסף וזהב מדוכאים על ידי שרלטנותו של גיי.פי.מורגן שכבר הפסיד במשפטים ושילם על ויסותם.הנדלן המניות המדדים של חומרי בניין ואוכל בסיסי וגם נחושת זועקים אינפלציה ובועה ביחד.
  • 16.
    אבל היא לא תתפוצץ בגלל הריבית (ל"ת)
    11/03/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    ההתמוטטות בדרך 11/03/2021 20:36
    הגב לתגובה זו
    ההתמוטטות בדרך.והציבור כמו תמיד.קנה מניות ביוקר.אנשים יפסידו את התחתונים במפולת הקרובה
  • 14.
    דודו 11/03/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם אותי. מקסימום ייפלו 20% וכולם יסתערו לקנות במחיר מבצע.
  • 13.
    כתבה טובה. (ל"ת)
    הקורא 11/03/2021 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אבי 11/03/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    ואז הכרישים ירוויחו את הכסף.
  • 11.
    לב 11/03/2021 13:57
    הגב לתגובה זו
    יישר כח! כתבה מקצועית וטובה
  • 10.
    יודה 11/03/2021 13:22
    הגב לתגובה זו
    לכן אני בחוץ מסוף ינואר, נחכה בסבלנות להזדמנות הבאה אחרי המפולת, צריך ללמוד מההיסטוריה כי מה שהיה הוא שיהיה
  • נדב 11/03/2021 20:15
    הגב לתגובה זו
    איפה לשים את הכסף
  • יוסי 11/03/2021 23:22
    לא לעשות,זה גם לעשות.לא תמיד צריכים להיות במשחק.
  • 9.
    יש אופוריית יתר גם אם מדןבר בריבית נמוכה , צודק בקשר לחשש שצפויות ירידות משמעותיות בשוק , כנראה בקרוב. (ל"ת)
    יש בועה ולא רק בטכנולוגיה 11/03/2021 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    התחיל עמום אבל בהמשך הסתדר, כתבה טובה (ל"ת)
    אלי 11/03/2021 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ביאליק 11/03/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    שלא היה מטיל על 4 אנשים מכובדים בבריג'ווטר ועשרות צוותים שלהם לאסוף נתונים מאין ספור מקורות גלויים אילו לא היתה סיבה סבירה ל 44% לבועתיות....
  • 6.
    אולי מספיק עם ההפחדות האלה.. כל המודלים האלה רלוונטיים למצב שהשוק פעיל ולא משותק בצורה מלאכותית (ל"ת)
    גלפ 11/03/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    א 11/03/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    כל יום "גורו" חדש מנבא מה יהיה, בלי לתחם את זה בזמן. בכלל, כל הערכה שמתבצעת על מחיר מול ערך נוכחי, לא לוקחת בחשבון את המהפכה הטכנולוגית בה אנחנו נמצאים ואת פוטנציאל המהפכה בעשור הקרוב. בקיצור, מתי שהוא גם ירד שלג בירושלים...
  • 4.
    הכותרת שלכם שגויה 11/03/2021 10:52
    הגב לתגובה זו
    הבועה היחידה הינה בחלק ממניות הטנולוגיה והאנרגיה ירוקה
  • 3.
    משה 11/03/2021 10:49
    הגב לתגובה זו
    מנסיון של 40 שנה בבורסה כאשר כולם אומרים בועה זה לא בועה . כאשר יתחילו להסביר שהעליות מוצדקות ויש צמיחה ועוד קישקושים תברחו .
  • 2.
    מני 11/03/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
    אמנם הם לכאורה לא תלויים אבל אם האסדאק יפול חזק כולם ימכרו הכל ואז הכל נופל. כך שניתוח הזה מאד בעייתי.
  • Sassi6 05/04/2021 01:06
    הגב לתגובה זו
    וגם במשבר הסב-פריים הנסדק נפל חזק וכולם מכרו הכול ואז הכול נפל
  • 1.
    איפה הכותרת ואיפה הכתבה? השורה התחתונה לא מסתדרת (ל"ת)
    אסף 11/03/2021 10:27
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.