עומר דגני סמנכל ילין לפידות
צילום: רמי זרניגר
דעה

רואים את האור בקצה המנהרה: אלו דברים למדנו מהקורונה?

אם לא יהיו הפתעות יוצאות דופן החלק הרפואי של משבר קורונה מאחורינו וכעת נותר לתהות בפני איזו מציאות אנחנו נציבים ולעמוד על שורה של לקחים תובנות מהמשבר שטלטל את עולמנו בשנה האחרונה
עומר דגני | (2)

אם לא תהיה הפתעה בלתי צפויה בדמות וריאנט או מוטציה יוצאי דופן, נראה שהחלק הרפואי של משבר הקורונה בישראל נמצא בישורת האחרונה שלו. אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה ואפילו מלאי אמונה בכך שהפעם האור המתקרב הוא לא הרכבת שבאה ממול, אלא החזרה המסתמנת לשגרה שכל כך התגעגענו אליה.

גם אם הקורונה תלווה אותנו עוד שנים, כולל הצורך להתחסן מדי שנה, הרי שלפחות נעבור ממצב בו אנו בעיקר מגיבים, למצב בו אנחנו יוזמים ומנהלים את המשבר. התפנית בפן הרפואי תאפשר לנו לחשוב באמת ולעומק על ההיבטים הכלכליים שחוללה הקורונה. המשק הישראלי נכנס למשבר הקורונה עם נתוני מאקרו מצוינים אבל לצד זה, ישראל הפכה למדינת אוברדראפט. תרבות הצריכה הפיננסית כללה ועודנה כוללת פעולות כמו הלוואה לכל מטרה שהכניסה משקי בית, אפילו ממעמד הביניים האמיד יותר, לחובות כבדים על חשבון תרבות פנאי מפותחת. באופן כללי ניתן לומר שהמאזן בין ה"כאן ועכשיו" לבין התכנון לטווח הארוך נטה בבירור לטובת הטווח הקצר.

קל להאשים את האופי הישראלי בתרבות האוברדראפט, אך להגנתו של הצרכן הישראלי חשוב לומר שהתרבות הזאת תודלקה באמצעות העדר חינוך פיננסי מספק מצד המדינה, כזה שמתחיל כבר בגיל בית הספר, לצד ארגונים עסקיים שעבורם הגדלת ההוצאות הצרכניות, גם על חשבון האוברדראפט, פרושה גידול משמעותי בהכנסות.

משקי הבית נכנסו למשבר הקורונה כאשר חלקם הגדול כבר נמצא "על הקצה" מבחינה כלכלית. התופעה הזאת העצימה את הפגיעה שהם חוו וקיצרה את אורך הרוח שלהם – הפיזי והמנטלי. בהיבט הפיננסי, הצרכן הישראלי, במידה רבה לא באשמתו, לא היה מוכן ל"מגה אירוע" כמו הקורונה.

אם יש משהו חיובי שנוכל לקחת איתנו הלאה מהמשבר הנוראי הזה, הרי שזה הרצון והיכולת של כולנו להביט ולתכנן לטווחים ארוכים. לנהל את משק הבית שלנו, גם מתוך הכרה בכך שהכנסות והוצאות אינם תמיד מיוצגים על ידי גרפים לינאריים קשיחים ושעל כולנו לתכנן ולנסות להתכונן גם ליום סגריר.

לצד הפסיביות שגילו חלק מהרגולטורים בעבר כלפי תרבות האוברדראפט הישראלית, חשוב לזכור שהרגולטור הישראלי ידע לייצר לאורך השנים מוצרי חיסכון רבים ומגוונים – קרן ההשתלמות, קופת גמל לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה וקופת הגמל להשקעה הן המצאות ישראליות שמאפשרות לכולנו להנות מיתרונות מיסוי משמעותיים ומניהול חכם של החיסכון שלנו. לצידם עומדים גם כמובן התיקים המנוהלים, פוליסות החיסכון ואפילו הפק"מ הקלאסי. מגוון האפשרויות לחיסכון ארוך טווח הוא רחב ומקיף וכדאי לכולנו ללמוד, להכיר, להשתמש ובעיקר – "להחליף דיסקט", לאפסן את הטווח הקצר ולהתחיל לחשוב ולתכנן לטווח הארוך.

לצד כל אלה, חשוב להזכיר ולהעלות שוב את האתגר שצפוי לכולנו בגיל הפרישה. אתגר  שנשכח מעט בשנה האחרונה. איש אינו חושד בכך שהאתגר הזה נפתר מעצמו רק בגלל שהוא נדחק מסדר היום כתוצאה מהאתגרים היומיומיים שסיפק לנו הווירוס הזה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם נפשט את הדברים נוכל לומר בקצרה שמי שיסתמך בעת הפרישה רק על קצבאות מהמדינה ועל הקצבה החודשית שנובעת מהחיסכון הפנסיוני שלו, ייאלץ לחוות ירידה ברמת החיים בהגיעו לגיל הפרישה. הדרך להתמודד עם האתגר הזה היא לתכנן קדימה ולהשתמש במגוון הכלים הקיים. לצורך העניין, הפקדה חודשית לקופת גמל להשקעה עד גיל הפרישה יכולה להעניק לנו סכום הוני (או קצבה, אם נבחר בכך) לא מבוטל בגיל הפרישה. שמירה על קרנות ההשתלמות שלנו, למרות הפיתוי לפדות אותן כאשר הכסף כבר נזיל, תאפשר לנו לשמור על רמת החיים שלנו ואפילו לשדרג אותה בהגיענו לגיל השלישי שהפך להיות משמעותי מאוד וטומן בחובו תרבות פנאי ענפה שכולנו נרצה להנות ממנה.

מטעמה של המדינה, חשוב שהיא תיקח חלק פעיל בחינוך הפיננסי כבר מגילאים נמוכים. זה לא תפקידם של הבנקים, חברות האשראי ובתי ההשקעות. כל אלה יכולים ואף רצוי שייקחו בכך חלק, אבל על כיסא הנהג חייבת לשבת מדינת ישראל. בתי הספר צריכים להיות המוקד לפעילות הזאת – גם בצורת שיעורי העשרה לתלמידים וגם בצורת סדנאות העשרה ומתן כלי עבודה לניהול תקציב משפחתי להורים.

משבר הקורונה הוא כנראה משבר של פעם בעשרות שנים (וחשוב לזכור שגם המשברים שנרשמו ב 2000 ו 2008 היו משמעותיים מאוד), אבל החיים עצמם וכמובן שגם שוק ההון עצמו מלאים במהמורות. לפעמים כל ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא נקודת הראות והיכולת לתכנן קדימה. איש אינו יודע מתי יהיה המשבר הבא, אבל מי שידע לתכנן נכון ולהביט לטווח הארוך יגיע אליו מוכן יותר ופגיע פחות.

 

הכותב הוא סמנכ"ל בבית ההשקעות ילין לפידות

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מקס 19/03/2021 08:58
    הגב לתגובה זו
    לאור התנהלות הממשלה במשבר האור בקצה המנהרה הוא כן האור של רכבת ועוד איזה רכבת שתדרוס לא רק אותנו אלא גם את כל המדינה מאה ותשעים מילארד שקל , אלוהים ישמור.
  • 1.
    חינוך פיננסי כבר בבית הספר (ל"ת)
    מיכאל 10/03/2021 08:47
    הגב לתגובה זו
ניר חצבניר חצב
הצפת ערך

89bio יצאה מחברת טבע ושווה כבר יותר מ-600 מיליון דולר. האם זאת רק ההתחלה?

החברה מפתחת תרופה בעלת ייתרון מובהק ביחס לתרופות של חברות מתחרות למחלה ממנה סובלים כיום כ-16.5 מיליון אמריקאים, מספר שגדל בקצב גבוה וצפוי להגיע ל-27 מיליון איש עד 2030
ניר חצב |
חברת 89bio (סימול: ETNB) היא חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית העוסקת בפיתוח תרופות ל-Unmet Needs, כלומר לאינדיקציות שהטיפול הנוכחי עבורן אינו אפקטיבי מספיק. הנכס המוביל של החברה הוא התרופה BIO89-100, שמיועדת לטיפול ב-NASH - non-alcoholic steatohepatitis, שמכונה גם מחלת הכבד השומני, וכן לטיפול ב- SHTG - hypertriglyceridemia, שהיא רמת טריגליצרידים גבוהה בדם. האינדיקציה המובילה היא ל-NASH, כשהתרופה נמצאת כעת בניסוי 2a/1b, בעוד האינדיקציה ל-SHTG נמצאת לאחר ניסויים פרה-קליניים ולפני ניסוי ראשון בבני אדם. למרות היותה חברה אמריקאית, ל-89bio יש הקשר ישראלי מובהק, והיא מנהלת את חטיבת המחקר והפיתוח שלה מישראל. בנוסף, שניים ממייסדיה הם בכירים לשעבר בטבע - סמנכ"ל התפעול שלה הוא ד"ר רם וייסבורד, לשעבר סגן נשיא לענייני אסטרטגיה בטבע, ואחד מחברי הדירקטוריון שלה הוא ד"ר מייקל היידן, שכיהן כמדען הראשי של טבע בשנים 2012-2017. כמו כן, ואולי חשוב מכל, המולקולה המרכזית של 89bio הייתה שייכת בעבר לטבע, והיא נרכשה על ידי 89bio באפריל 2018. בתמורה למולקולה זו שילמה 89bio לטבע סכום של 6 מיליון דולר, עם אפשרות לשלם 135 מיליון דולר נוספים, ביחד עם תשלום תמלוגים, אם וכאשר תגיע התרופה לשוק. הקשר ישראלי נוסף הוא דרך קרן פונטיפקס הישראלית, שהשקיעה ב-89bio בשלביה הראשוניים וגם כיום מחזיקה בכ-7% ממניות החברה. מחלת הכבד השומני – אינדיקציית ענק שרק הולכת וגדלה ה-NASH, או מחלת הכבד השומני, היא אחת מהאינדיקציות ה"חמות" ביותר בעולם הביוטכנולוגיה כיום. לפי הערכות, כ-30% מאוכלוסיית העולם סובלים מבעיה שנקראת NAFLD - Non Alcoholic Fatty Liver Disease, שמוגדרת כמצב בו בכבד יש 6% שומן או יותר. ה-NASH הוא השלב המתקדם יותר של ה-NAFLD, בו הכבד מתחיל לפתח דלקת – משם סכנת ההידרדרות לצלקת, שחמת ואפילו סרטן גדלה. חולי NASH סובלים בדרך כלל ממספר בעיות בריאותיות נוספות, כמו רמת טריגלצרידים גבוהה בדם (hypertriglyceridemia, שהיא כאמור אינדיקציה נוספת ל-BIO89-100), משקל יתר וסכרת. כמו הבעיות הבריאותיות ה"מודרניות" הללו, שתפוצתן הולכת וגדלה בשל אורח החיים בעולם המערבי, כך גם מספר החולים ב-NASH גדל משמעותית בשנים האחרונות, וצפוי להמשיך לגדול גם בעתיד – לפי ההערכות הנוכחיות, כ-16.5 מיליון אמריקאים סובלים כיום מ-NASH, ומספר זה צפוי לגדול לכ-27 מיליון איש עד לשנת 2030. אין כיום טיפול תרופתי ייעודי ל-NASH, כאשר הטיפול הנפוץ הנוכחי מבוסס על ניסיון לשנות את אורח החיים של החולים, דרך הגברת כושר גופני ושיפור תזונה. המון חברות פרמצבטיקה וביוטכנולוגיה עומלות על פיתוח טיפולים למחלת ה-NASH, ביניהן חברות ענק כמו Novartis ו-Bristol Myers Squibb וגם חברות קטנות יותר, כמו חברת Galmed הישראלית (GLMD) שנסחרת בשווי של כ-100 מיליון דולר. לא מעט חברות נכשלו בפיתוח תרופה אפקטיבית למחלה לאורך השנים, כולל Gilead, שהודיעה באפריל 2019 כי ניסוי שלב 3 בתרופה לטיפול ב-NASH לא עמד ביעדיו. הכישלון האחרון היה של חברת Intercept Pharmaceuticals - ICPT שהודיעה בחודש יוני כי בקשתה לאישור התרופה לשיווק נדחתה על ידי ה-FDA בשלב זה, כשהסוכנות ביקשה מידע פוסט קליני נוסף שיוכיח כי התועלת שבתרופה עולה על הסיכונים שבה. התרופה של 89 מציעה יתרון אחד משמעותי מאוד מנגנון הפעולה של ה-BIO89-100 מבוסס על ההורמון FCF21, שהוא הורמון מטבולי שהגוף מייצר באופן טבעי, ושמטרתו היא לווסת את המטבוליזם של גלוקוז וליפידים בגוף ודרך כך, גם להפחית את רמת השומניות בכבד. זהו מנגנון פעולה אחד מני רבים שנבחן כעת על ידי חברות התרופות כטיפול אפשרי ל-NASH. בניסוי שלב 1 בתרופה השתתפו 58 מטופלים בריאים, שקיבלו מנה אחת של התרופה ונבדקו 8 ו-15 ימים לאחר מכן. בניסוי נמצא כי התרופה לא גרמה לתופעות לוואי משמעותיות, וכי נרשמה ירידה במספר היבטים של מחלת ה-NASH, דוגמת רמת הטריגלצרידים בדם, כולסטרול LDL וכולסטרול HDL. חשוב לציין כי קיימות חברות אחרות שמפתחות תרופות ל-NASH בהתבסס על אותו הורמון FCF21, דוגמת Bristol Myers Squibb ו-Akero Therapeutics - AKRO. עם זאת, 89bio טוענת של- BIO89-100 יש יתרון מרכזי על תרופות אלו והוא זמן מחצית החיים שלה (Half Life) שעומד על 55-100 שעות, לעומת מתחת לשעתיים ב-FCF21 "סטנדרטי". יתרון זה מאפשר לתרופה להיות זמן רב יותר בגוף, מה שמציע יתרונות פרקטיים וקליניים משמעותיים לחולים. התרופה BIO89-100 נמצאת כעת בעיצומו של ניסוי שלב 2a/1b באינדיקציית ה-NASH, שכולל 81 חולים שטופלו ב-6 מינונים שונים של התרופה למשך 12 שבועות. החברה צפויה לפרסם תוצאות ראשוניות מהניסוי בסוף הרבעון הנוכחי או בתחילת הרבעון הרביעי של 2020, עם צפי להתחלת השלב הקליני הבא, שהוא ניסוי 2b/3, במחצית הראשונה של 2021. מעבר לאינדיקציה ל-NASH, גם האינדיקציה לטיפול ב-hypertriglyceridemia - SHTG היא משמעותית מאוד, עם כ-4 מיליון חולים בארה"ב בלבד, שכ-50% מהם אינם מגיבים היטב לסטנדרט הטיפולי הנוכחי. אינדיקציה זו נמצאת כאמור לקראת ניסויים ראשונים בבני אדם, עם ניסוי שלב 2 שצפוי להתחיל בחציון הנוכחי, ותוצאות ראשוניות בעוד כשנה. החברה מציינת כי בניגוד למקרה ב-NASH, בו לוח הזמנים הקליני הוא ארוך ויקר יחסית, פרוטוקול ה-FDA גורם ללוח הזמנים ב-SHTG להיות קצר וזול יותר, מה שגורם גם לתרופה זו להיות פוטנציאל משמעותי להצפת ערך עבור החברה. תמחור החברה מלמד על הפוטנציאל הגדול שהשוק רואה מניית 89bio נסחרת כעת בשווי שוק של כ-630 מיליון דולר. נכון לסוף הרבעון השני 2020, לחברה כ-74 מיליון דולר במזומן ובנוסף, בחודש יולי האחרון היא גייסה כ-78 מיליון דולרים נוספים. כלומר, השווי מנוטרל המזומנים של החברה הוא כ-480 מיליון דולר. שווי השוק שבו נסחרת 89bio הוא מכובד לחברה שנמצאת בסך הכל לקראת ניסוי קליני שלב 2, כלומר מרחק כמה שנים טובות מהשוק. השווי הגבוה יחסית שמעניק השוק ל-89bio מלמד לדעתי על 2 דברים מרכזיים. תחילה, הוא מלמד על הערכת השוק בנוגע לפוטנציאל האדיר שטמון בטיפול אפקטיבי ל-NASH, בהתחשב בגודל העצום של שוק זה ולטיפולים הלא מספיק אפקטיביים כעת. שנית, השווי מלמד על הערכה שהמשקיעים נותנים לפלטפורמה הטכנולוגית של 89bio, כמו גם לאיכות ולמוניטין שמביאים ההנהלה והדירקטוריון שלה. הסיפור של 89bio ממחיש שוב שניתוח "יבש" של חברת ביוטכנולוגיה, לפי המרחק שלה מהשוק, לא מספר את הסיפור המלא. משקיעי הביוטכנולוגיה בעולם נותנים משקל גם לגורמים כמו הצורך בשוק לתרופות חדשניות, לגודל השוק כיום ולתחזיות בנוגע לגודלו בעתיד, לפלטפורמה הטכנולוגית (והאפשרות למנף אותה לתחומי טיפול אחרים), יתרונות תחרותיים פוטנציאלים, מוניטין ההנהלה ועוד. לכן, למרות ש-89bio נמצאת עדיין רחוק יחסית מהשוק, היא מקבלת שווי שלא מעט חברות עם מוצרים מאושרים יכולות רק לחלום עליו. הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital. המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.    פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.