(ת)קופת הקורונה בעיני רשויות מקומיות ומה עושים עם נכסים ריקים?
תקופת הקורונה הביאה איתה שינויים קיצוניים הבאים לידי ביטוי ביתר שאת בעולם העסקי, בתקופה הזו בעיקר בולט הצורך בצמצום עלויות ובשינוי מבנה ההוצאות הקבועות של העסק. עסקים רבים כבר הבינו כי לצד ההגבלות שהוטלו עליהם קיימים גם יתרונות בעבודה מרחוק ובצמצום פריסת נכסיהם תוך הטמעת פתרונות טכנולוגיים המאפשרים עבודה מרחוק והקמת חנויות און ליין (אי-קומרס), עובדה זו יוצרת תופעה הולכת וגוברת של צמצום ופינוי נכסים.
מספיקה נסיעה רנדומלית באחד מהרחובות הראשיים של תל אביב כדי להבין על מה מדובר, שלטי להשכרה ולמכירה שלא נראו שנים צצים מכל עבר ולא ניתן שלא להבחין במספר הרב של הנכסים הריקים, ביניהם חנויות, שטחי משרדים, מרכזים מסחריים, קניונים ועוד.
הרשויות המקומיות, ככל גוף אחר במשק, צופות אף הן כי הנזק הכלכלי כתוצאה ממשבר הקורונה ייתן אותותיו ביתר שאת בעתיד הקרוב, אצלן הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בצורת אובדן הכנסות מארנונה. להבנתנו, אצל רובן קיימת הבנה שבכל הקשור לנכסים ריקים, הגל הגדול עוד לפנינו והמצב אף ילך ויחמיר ולכן, כבר כיום, מקשיחות העיריות את עמדתן, ומצמצמות ומקטינות באופן בולט את האפשרויות לקבל פטורים או הנחות מארנונה.
פטור לנכס ריק
הפטור הנפוץ ביותר המתבקש בעת הזו הוא פטור לנכס ריק. פטור שכזה הינו בעל הגבלות הקבועות ומוגדרות בחוק וביניהן הגבלת תקופת הפטור לתקופה של חצי שנה בלבד והענקתו רק פעם אחת בתקופת הבעלות על נכס. הפטור אינו נותן מענה למשל לשוכר בנכס אשר אינו יכול להשיב את הנכס לבעליו עקב אי-השלמת תקופת השכירות.
- כותרות: ציטוט ביומן של אמו לימד את מנכ"ל מיקרוסופט מהי מנהיגות
- חמש הטעויות בתוכנית החדשה של הממשלה בתחום הדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם מדובר בבקשה המוגשת על ידי בעלי הנכס, על בעל הנכס לוודא כי בקשה שכזו לא הוגשה בעבר ובכל מקרה עליו לחשוב מה יקרה עם הנכס לאחר תום תקופת הפטור, זאת תחת ההנחה שנראית כיום ריאלית ביותר לפיה הנכס ימשיך לעמוד ריק עוד תקופה ארוכה.
קושי נוסף בבקשת פטור לנכס ריק נעוצה בהוראות החוק הקובעות כי על הנכס להיות נקי מכל אדם וחפץ. הרשויות המקומיות, בעידוד בתי המשפט, מתייחסות להוראות אלו באופן דווקני ומרחיק לכת, אשר אינו מקנה מקום להגיון בריא או לשיקול דעת. כך יוצא למשל כי בקשה לפטור נכס ריק של נכס בשטח של אלפי מ"ר תדחה אם ימצא בנכס, כסא אחד, שולחן אחד, ארונית קטנה, פח אשפה או אפילו מקל של מטאטא.
דוגמא טובה לכך ניתן לראות בפסק הדין של הבורסה לניירות ערך נגד עיריית תל אביב (עמ"נ 29582-09-16 הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו). לאחר שהבורסה לני"ע עברה למשכנה החדש והמפואר ברחוב אחוזת בית, נותר המבנה הישן ברחוב אחד העם ריק. מדובר בנכס בן 9 קומות בשטח מצטבר של כ- 7,000 מ"ר. לאחר שהמעבר הושלם הוגשה על ידי הבורסה לני"ע בקשה למנהל הארנונה לקבלת פטור נכס ריק עבור הנכס הישן. העירייה ערכה ביקורת בנכס ומצאה שעדיין נותרו בו חפצים וציוד ועל כן דחתה את הבקשה. מדובר היה בריהוט ישן שנועד להשלכה לאשפה או למסירה ואף על פי כן מנהל הארנונה סרב לתת את הפטור. ועדת הערר לענייני הארנונה קיבלה אף היא את עמדת הרשות. במקרה קיצוני שכזה כאשר ברור כי הבורסה לני"ע אינה יושבת עוד במקום הוגש ערעור, אשר נדחה על ידי בית המשפט שאמץ את עמדת העירייה לפיה יש לקרוא את הוראות החוק בדווקנות. מפסק דין זה כמו גם מפסקי דין אחרים ניתן להבין את גודל החשיבות הקיימת בליווי נכון של בקשות לפטורים והנחות, הכנת הנכסים לביקורת העירייה וביצוע צעדים מקדימים שיש בהם כדי לחסוך סכומים משמעותיים בחיובי הארנונה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש
פטור נוסף וידוע בארנונה הוא פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש. אנו נתקלים רבות בשאלות הנוגעות לקריטריונים לקבלת הפטור, האם הפטור יתקבל לאחר שיסירו או ישברו את החלונות, הדלתות, הקירות וכיוב'. התשובה היא שאין קריטריונים ברורים ולא ניתן להבטיח כי גם אחרי שיבוצעו עבודות הריסה בנכס יתקבל הפטור המיוחל. מה שכן ניתן לעשות על מנת לשפר את הסיכויים לקבלת הפטור הוא לנתק את הנכס מתשתיות, מים, חשמל מיזוג וכיו"ב באופן שיביא את הנכס לרמה כזו שלא ניתן לעשות בו שימוש במצבו הנוכחי. בשורה התחתונה, מדובר בנסיבות ספציפיות של כל נכס ונכס ובהתאם לגישת הרשות המקומית בו הוא מצוי ולכן גם בענין פטור זה חשובה ביותר דרך הצגת הדברים לרשות והתרשמות נציגי העירייה במהלך הביקורת.
לפני מספר שנים ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין המגרש המוצלח נגד עיריית תל אביב (ברמ 5711/06 חברת המגרש המוצלח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו - מנהל הארנונה). בפסק הדין נקבע כי לא ניתן להגביל בזמן פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש ומהרגע שניתן הפטור ולא חלו שינויים בנסיבות לא ניתן לחייבו בארנונה. על פניו פסק דין נהדר וצודק אלא שהשפעתו של פסק דין זה היתה הפוכה לחלוטין, שכן היות והעירייה אינה יכולה להגביל את הפטור בזמן, אז היא תתנגד, ככל שביכולתה, להעניק את הפטור מלכתחילה.
יצוין כי בעבר ניתן היה להגיע להסכמות עם הרשויות לגבי קבלת פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש לתקופה מוגבלת, כאשר בתקופה זו בעל בנכס היה מקבל מאין בועת חמצן בצורה של פטור מארנונה לתקופה של מספר חודשים ואף שנים וזאת כדי להיערך להשמשת הנכס מחדש או עד למכירתו לצד שלישי. ואולם כיום לא ניתן כאמור להגיע עוד להסכמים כאלו.
אם כן מהו הפתרון היעיל והפרקטי בעת הזו?
לעניות דעתנו הדרך הנכונה לפעול היא באמצעות שינוי סיווג הארנונה לסיווג זול יותר לדוגמא עסק שיהפוך למחסן. גישה שכזו מקובלת יותר אצל הרשויות המקומיות ובתי המשפט, שכן במקרה כזה בעל הנכס לא דורש פטור מלא מארנונה אלא רק תשלום מופחת עבור נכס שאין משתמשים בו כתוצאה ממצב הדברים הנוכחי. ההלכה בעניין זה, בעשרות פסקי דין, קובעת כי נכס ריק יש לסווג לפי הסיווג הזול ביותר האפשרי על פי דין. הלכה זו התחדדה בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין אפריקה לישראל נגד עיריית תל אביב (בבר"ם 991/16 אפריקה לישראל להשקעות בע"מ נגד מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו). במסגרת הליך זה נטען על ידי אפריקה ישראל כי יש לסווג נכס מסחרי לפי סיווג מגורים היות ומדובר בשימוש אפשרי על פי התב"ע (תכנית בניין עיר). תיק עקרוני זה הגיע להכרעת בית המשפט העליון ואף הוגשה בו עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בפסק הדין ונקבע כי השימוש המותר על פי חוק הוא זה הקבוע בהיתר הבניה הספציפי בלבד ולא בתב"ע.
בנימה אישית נראה כי הבקשה לשינוי סיווג למגורים הייתה מוגזמת מדי ופסיקה אחרונה זו של בית המשפט מביאה כיום לתוצאות הפוכות ובלתי הגיוניות. כך למשל מטפל כיום משרדנו בנכס ריק, שחויב בעבר לפי סיווג של מחסן. העיריה טענה כי לפי היתר הבניה מדובר בנכס לשימוש מסחרי ולכן שינתה את סיווג הארנונה לנכס הריק מסיווג מחסן לסיווג עסק. כך נוצר מצב אבסורדי בו נכס ריק משלם ארנונה גבוהה יותר מנכס פעיל. לאור גישה יצירתית זו של הרשויות המקומיות חשוב לשים לב לדקויות ולכן כאשר היתר הבניה קובע שימוש מסחרי, שהוא שימוש כללי, יש ללכת להוראות התב"ע המפרטות מהו השימוש המסחרי המותר. במקרה המטופל על ידי משרדנו ניתן היה למצוא בתב"ע שורה של שימושים מסחריים המתאימים לסיווגים בעלי תעריף ארנונה נמוך עד כדי שליש מתעריף הארנונה של עסקים אותו דרשה העירייה.
לסיכום, בהחלט שיש מה לעשות בעת הנוכחית עם נכסים ריקים אך יחד עם זאת הליך הבקשה לפטור או הנחה מארנונה צריך להיעשות לאחר בדיקת נתוני הנכס ועם חשיבה והיערכות מוקדמת.
לסיום - לפני מספר ימים חתם שר הפנים על תקנות חדשות (התקנות הקודמות הקנו פטור מארנונה לנכסים הזכאים לחודשים מרץ, אפריל ומאי) המקנות הנחה מארנונה לעסקים אשר מחזור העסקאות שלהם ירד ב-60%-80% (תלוי בגודל העסק), רבים מלקוחותינו אינם עומדים בתנאים אשר נקבעו בתקנות, כלומר מחזור העסקאות שלהם נפגע אך לא "מספיק". המלצתנו בעניין זה היא לשים לב כי התקנות מתייחסות לתקופות דו-חודשיות כלומר ייתכן ובחודשים מסוימים העסק אכן עומד בקריטריונים (לצפייה בתקנות הקישו כאן). שימו לב כי ההנחה איננה חלה על כל סוגי המחזיקים ובעניין זה התקנות מפנות לסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי.
- 3.יוסי 20/10/2020 11:52הגב לתגובה זוזו אחת התקופות הכי קשות למשק הישראלי, מדוע לא מחייבים את הרשויות המקומיות לבוא לקראת בעלי העסקים בעת הזו?
- 2.רמי 19/10/2020 14:37הגב לתגובה זוועומדים ריקים. מה ניתן לעשות?
- 1.לא הגיוני שלא רואים ירידת מחירי דירות בעשרות אחוזים. (ל"ת)משקיע 15/10/2020 14:54הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
