רונן קרסו
צילום: יוראי ליברמן

ארזתם לבד? מה היה בשוק התיירות בעשור האחרון, ומה יהיה בעשור הבא?

איך זה שהישראלים הם העם הכי מטייל בעולם, מה קרה בעולם התיירות והתעופה בעשור האחרון, ומה צפוי להתרחש בעשור הקרוב?
רונן קרסו | (2)
נושאים בכתבה תיירות

העשור השני של שנות האלפיים (2010-2019) היה עשור נפלא לתיירות היוצאת. בשנת 2009 יצאו מהארץ 4 מיליון ישראלים, השנה עשור אחרי, יצאו מעל 8.5 מיליון ישראלים - גידול של מעל 100%. איך יצאו 8.5 מיליון ישראלים, האם כ-ו-ל-ם יצאו מהארץ? זהו שלא. יש כאלו שיצאו 10 פעמים ויש כאלו שלא יצאו בכלל, מספר היציאות 8.5 מיליון מבטא ממוצע של כיציאה לכל תושב - מכובד, אפילו מכובד מאוד - מקום ראשון בדירוג העולמי.

 

רק לשם השוואה מול ענף הרכב, אשר נחשב לאחד הצומחים במשק הישראלי, בשנת 2009 עלו על הכביש 172,000 מכוניות חדשות, השנה ימסרו כ 270,000 - כלומר גידול  של 57%.

 

השכר הממוצע במשק בשנת 2009 עמד על 7,850 שקל ואילו היום הוא 10,200 שקל כלומר גידול של 30%.

 

מה בעצם קרה, איך הפכנו להיות המדינה הכי מטיילת בעולם?

 הסיבה העיקרית לגידול היא כמובן מדיניות "שמיים פתוחים" שהוזילה את מחירי הטיסות והנופשונים בשיעורים חדים של עד 40%. היצע המושבים בטיסות מישראל גדל באופן חד והביא לעליה בביקושים מה שהביא להוזלה ניכרת של המושבים.

 

חברות לאו-קוסט גדולות ומובילות כמו איזיגט רינאייר, וויזאייר החלו לפעול בישראל לנחות  מאירופה מה שהביא בהוזלה ניכרת במחירי הטיסות. חברות תעופה אירופאיות הגדילו את היצע הטיסות שלהן באופן משמעותית, כך למשל חברת טורקיש הטורקית שמפעילה תשע טיסות ביום למול טיסה אחת בלבד ביום בשנת 2009.

 

גם בתחום התיירות הנכנסת הייתה לנו עדנה עם גידול של 50%. מ-2.7 מיליון תיירים שהגיעו לישראל בשנת 2009 למעל 4 מיליון תיירים השנה.

 

כך למשל טיסה לפריס בשנת 2009 עלתה בשיא העונה 650 דולר, השנה היה ניתן למצוא טיסות גם ב-420 דולר. טיסה ישירה לתאילנד עלתה בשנת 2009 1450 דולר כאשר טיסה כזו עולה היום 900 דולר. טיסות ליעדי הלאו-קוסט במזרח ומערב אירופה הגיעו לעיתים למחירים מגוחכים של 100 אירו לטיסות הלוך ושוב. הוזלת המחירים הביאה לכך שחופשה בחו"ל הפכה לדבר שבשגרה ורבים טסו לחו"ל מספר פעמים בשנה לתקופות קצרות.

 

גם יעדי הטיסה השתנו, העשור הקודם היה שייך לטורקיה ולארצות הברית כאשר 25% מכלל היוצאים לחו"ל טסו לשתי מדינות אלו. טורקיה הייתה זו שהחלה את תופעת הנופשונים הקצרים על בסיס הכל כלול וארצות הברית הייתה המקום האידאלי לטיולים (מזרח ומערב). העשור הנוכחי התאפיין בגיוון יעדי הנסיעה, טורקיה ירדה ממפת התיירות שלנו, בעיקר בשל היחסים שהתערערו לאחר משט המרמרה, את מקומה תפסו איי יוון, קפריסין בולגריה ויעדים רבים במזרח אירופה.

 

את ארצות הברית החליפו יעדים במזרח הרחוק בעיקר תאילנד, סין, ווייטנאם ולקראת סוף העשור גם יפן.

 

בשל המחירים הזולים נופש במזרח אירופה החליף נופש במערב אירופה. כך למשל פריס שסובלת מירידה במספר הנוסעים לעומת אוקרינה, הונגריה, רומניה ובולגריה שהייתה להם עדנה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אז מה צופן העשור הבא?

 התהפוכות שעברו על ענף התיירות בעשור האחרון הופכות את חיזוי העשור הקרוב למשימה לא פשוטה. וינסטון צ'רצ'יל אמר במהלך מלחמת העולם השנייה "כעת זה לא הסוף", "ואף לא תחילת הסוף, אך ייתכן שזו סופה של ההתחלה".

 

אסתכן ואעריך שהעשור הבא יהיה מאתגר יותר. הגענו לשיא במספר היוצאים לחו"ל והעליה תהיה מתונה הרבה יותר. גם מחירי הטיסות הגיעו לתחתית מה שהביא לקריסת חברות תעופה רבות, כך המחירים אף עשויים לעלות בתקופה הקרובה. ככל הנראה יהיו טיסות ישירות ליעדים רחוקים וההערכה היא שהגידול המשמעותי יהיה למדינות בדרום אמריקה.

 

הדור הדומיננטי בעשור זה (גילאי 35-55) כבר נולדו לתוך הטכנולוגיה ועבורם חיפוש טיסות נופשונים וטיולים הוא אתגר ולא טורח. ההערכה  שצפוי גידול משמעותי בתחום הזמנות האון-ליין ולקראת סוף העשור הוא עשוי להגיע לכדיי 80% מכלל הזמנת שירותי התיירות.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הוא צודק, איש מקצועי רציני (ל"ת)
    רני 29/12/2019 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קצר וקולע, אהבתי את הכתבה (ל"ת)
    אנונימי 26/12/2019 04:19
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).