למה קרן השתלמות היא מוצר מנצח?
קרן השתלמות היא מוצר לטווח בינוני וארוך; כדאי ומומלץ לחסוך בו גם בזכות - הטבות המס בהפקדה והפטור ממס על רווחים - זה שווה לכם עשרות אלפי שקלים
אחד מהיתרונות של קרן ההשתלמות הוא בעצם החיסרון הגדול ביותר שלה. קרן השתלמות היא מוצר פנסיוני לטווח בינוני. את הכספים מקרן ההשתלמות ניתן למשוך לאחר שש שנות חיסכון ובהתאם לכך בוחרים החוסכים גם את אפיקי ההשקעה שלהם.
אל קרן ההשתלמות ניתן לבצע הפקדות כשכיר או כעצמאי. החוסך העצמאי יכל לפתוח קרן השתלמות לעצמו, עובד שכיר חייב שהמעסיק יפתח עבורו קרן השתלמות.
הרווחים בקרן ההשתלמות פטורים ממס במשיכה
הפקדות לקרן השתלמות עד לתקרה שנתית יהיו פטורים ממס רווחי הון במשיכה. הפקדות מעבר לתקרה יהיו חייבות במס רווחי הון. בנוסף לכך עצמאים המפקידים לקרן השתלמות יקבלו הטבת מס על ההפקדה. שכירים המפקידים כספים לקרן השתלמות אינם מקבלים הטבת מס על ההפקדה החודשית. אך בדומה לעצמאים, הכספים שמופקדים לקרן ההשתלמות על ידי שכירים או עצמאים יהיו פטורים ממס רווח הון במועד המשיכה.
הפטור ממס רווח הון שווה לכם עשרות אלפי שקלים לאורך שנים
בישראל קיים מס רווחי הון בשיעור של 25% על רווחים בשוק ההון. במידה ונשקיע באפיקי השקעה כמו קרנות נאמנות, תעודות סל ואפילו קופות גמל להשקעה נשלם מס על הרווחים שלנו.
>>>לדירוג קרנות ההשתלמות לשנה ושלוש שנים
נניח כי השקענו 100 אלף שקלים בקרן נאמנות מנייתית והרווחנו 10,000 שקלים. במקרה הזה כאשר נמשוך את הכספים נשלם מס של 25% על הרווחים ונקבל רק 7,500 שקלים. בהשקעה בקרן השתלמות, קיים פטור מס רווח הון על הרווחים ונקבל את מלא הרווחים, בדוגמה שלנו 10,000 שקלים.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחיסכון לאורך שנים, הפטור ממס רווח הון עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים.
באיזה מסלול השקעה נשקיע את הכספים בקרן ההשתלמות?
ככלל' ככל שזה נוגע להשקעות הציבור הישראלי נוטה לשמרנות. בנק ישראל מפרסם מדי חודש את תיק הנכסים של הציבור. באיזה אפיקי השקעה משקיעים החוסכים בישראל את כספיהם. מבדיקת תיק הנכסים של הציבור עולה כי שיעור ההשקעה במניות בארץ ובחו"ל עומד על כ-23%, שיעור החשיפה למניות נשק בעבר ל-30% ערב המשבר בשנת 2008 אך מאז שיעור החשיפה לא חזר לאותה רמה.
השמרנות של החוסך הישראלי גורמת להצלחה הגדולה של קרנות נאמנות בחלוקה של 20/80 (20% מניות ו-80% השקעה באגרות חוב) ולהצלחה של המסלולים הכלליים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות (מסלול כללי, מסלול המשקיע עד 30% במניות).
יתכן ולאור התנודתיות בשווקים שמרנות זו נכונה. אך האם היא מתאימה גם לקרן ההשתלמות שלכם?
ככל שתיק הנכסים שלכם מורכב ממספר נכסים, נניח פקדונות בבנקים, קרנות נאמנות וקרן השתלמות. האם רצוי לנהל את כל הנכסים באותה רמת סיכון?
למעלה מ-50% מקרנות ההשתלמות מנוהלות במסלולים כלליים
קרנות ההשתלמות מנהלות כ-250 מיליארד שקל, כאשר למעלה מ-50% מהנכסים מנוהלים במסלולים כלליים, מסלולים בהם אחוז החשיפה למניות עומד על כ-33%. וכך בשנה שבה מדדי המניות השיגו למעלה מ-20% מתפארים מנהלי הקרנות הכלליות על השאת תשואה של 10%.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
על החוסכים להבחין בין חסכונות לטווח קצר לבין חסכונות לטווח ארוך יותר, יש להבחין בין חסכונות החייבים במס רווחי הון לחסכונות הפטורים ממס רווח הון.
מכיוון והשקעה בקרן ההשתלמות היא פטורה ממס רווח הון, נרצה להשיא את מרב הרווחים במכשיר השקעה זה ולצמצם את רמת הסיכון באפיקי השקעה לטווח קצר החייבים במס רווח הון.
לדוגמה, נצמצם את רמת הסיכון בחסכונות בקרנות הנאמנות ובתעודות הסל ונגדיל את הסיכון בקרן ההשתלמות.
נדרש שינוי חשיבה: קרן השתלמות היא מכשיר השקעה לטווח ארוך
ציבור החוסכים בישראל נדרש לשינוי חשיבה במהלכו יש לזנוח את התפיסה שקרן ההשתלמות מושכים לאחר שש שנים לצורך החלפת הרכב או שיפוץ המטבח את הכספים בקרן השתלמות משאירים לטווח ארוך. השארת הכספים לטווח ארוך יותר תאפשר לחוסכים להגדיל את רמת הסיכון בקרן ההשתלמות מבלי לחשוש ממשברים שבוודאי יגיעו לאורך שנות החיסכון.
שורה התחתונה
חוסכים רבים מתייחסים לחיסכון בקרן השתלמות באותו האופן שהם מתייחסים לחיסכון האישי בבנק ולא מנצלים את היתרון הגדול של המוצר, הפטור ממס רווחי הון. מכיוון והרווחים על הכספים בקרן ההשתלמות פטורים ממס הרי באופן תאורטי לא נרצה למשוך את הכספים אף פעם, נרצה שהם ימשיכו להניב לנו רווחים ובינתיים במידה ואנחנו צריכים כספים נמשוך אותם מאפיקי השקעה לטווח קצר יותר כמו קרנות נאמנות, פקדונות בבנקים ואפילו קופות גמל להשקעה.
כדי לנצל את ההטבות שבמוצר עלינו להקדיש מחשבה לבחירת מסלול ההשקעה בקרן ולעדכן אותו ככל שמתקרב מועד משיכת הכספים.
- 9.עמית 27/12/2019 01:24הגב לתגובה זולמיטב הבנתי, ותקנו אותי אם אני טועה, לא יהיה אפשרי להתקזז על ידי הגדלת מגן המס עקב הפסדים שנוצרו בקרנות השתלמות שהכספים בהם פטורים ממס רווח הון - הדבר הולך לשני הכיוונים. לכן השקעה מנייתית בסיכון גבוה יותר, שעלולה לגרור הפסדים לא תוכל להנות מקיזוז המס בגין הפסדים שיכול להיות שיווצרו - בשונה מאם ההשקעה הזו היתה מתבצעת במסלול שכן ממוסה.
- 8.יגאל 26/12/2019 07:43הגב לתגובה זומעניין למה הכותב לא מציין שניתן לקחת או לקבל הלוואה בריבית מצחיקה מהקרן? הרי הכסף בקרן או של החוסך כך שאין צורך למשוך רק להלוות.
- 7.דוד 24/12/2019 22:43הגב לתגובה זואין חובה כזו, רק צו חברת השכנים והמשפחה שלוחצים לבזבז
- 6.טל 24/12/2019 18:07הגב לתגובה זואין יותר מוצר כזה ״תעודות סל״ אלא ״קרנות סל״ שחלקם נסחרות ברציף וחלקן מתנהגות כמו קרנות נאמנות
- 5.נפתלי 24/12/2019 17:41הגב לתגובה זוהאם קיים פטור ממס על הסכומים שהופקדו מעל התקרה (ומוסו דרך זקיפת הכנסה- שווי)?
- לא - הפקדה מעבר לתקרה תהייה חייבת במס רווח הון (ל"ת)אלכס 24/12/2019 21:33הגב לתגובה זו
- 4.ררררר 24/12/2019 17:23הגב לתגובה זועל פני כל דבר אחר
- 3.אורי 24/12/2019 17:15הגב לתגובה זולטווח הארוך, מסלול מניות מנצח, לפחות זה מה שהיה עד היום.
- 2.אי אפשר להיכנס לדרוג של הקרנות שרשום בכתבה (ל"ת)אילן 24/12/2019 15:18הגב לתגובה זו
- 1.פרסומת סמויה להשקעה במדד S&P500 (ל"ת)בני 24/12/2019 13:40הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
