ניהול פאסיבי או אקטיבי? אפשר לשלב תוך הפחתת סיכון ועלויות
ניהול השקעות אקטיבי או ניהול השקעות פאסיבי? בשנים האחרונות התגברה תופעת ההשקעה במוצרים פאסיביים בקרב גופים מוסדיים, אולם סקר שנערך לאחרונה בקרב משקיעים מוסדיים ברחבי העולם, העלה כי הם מודאגים מהשלכות ההשקעה באמצעות מכשירים פאסיביים, כגון קרנות מחקות, ETF וקרנות סל בהן כאמור נעשה שימוש נרחב על ידי גופים מוסדיים, אשר מתחילים להעדיף ניהול אקטיבי על רקע צפי להתגברות התנודתיות בשווקים. ניהול אקטיבי או פסיבי? אז האם להשקיע במדדי יחס דרך מוצרים פאסיביים כגון קרנות סל או להשקיע בקרנות נאמנות מנוהלות? במקרה הראשון ניתן להשיג תשואה דומה למדד מסוים וליהנות מדמי ניהול נמוכים יותר. מנגד, קרנות הנאמנות מנצלות עיוותי שוק ומספקות ניהול מקצועי ודינאמי . הטענה מצד המנהלים הפאסיביים היא כי לאורך זמן קשה להכות את המדד משכך, הם אינם מחפשים את המניות "הכוכבות" ולכן הם נמנעים מרכישה ומכירה של ני"ע בכל זמן נתון וכתוצאה מכך הם נוטים לשמור על עלויות נמוכות בעקבות פעילות זעומה באופן יחסי. במקביל, המשקיע יודע בוודאות באילו נכסים הוא משקיע והוא "פטור כביכול" מאיתור ופיקוח אחר מנהל ההשקעות. מנגד טוענים המנהלים האקטיביים כי קרנות הסל מחויבת להחזיק את ניירות הערך של מדד מסוים, כולל הפחות טובות, לדעתם בניגוד גמור לגמישות וליכולת שלהם. כך, כאשר שוק המניות או האג"ח נופל, כך גם ערכם של המכשירים הפאסיביים, שכן הם נועדו לספק את תשואת המדד אחריהם הם עוקבים ואין באפשרותם לגדר את השקעתם, גם אם הם חושבים שהמדד שהם עוקבים אחריו אינו כדאי להשקעה ו/או שישנו סקטור בתוך המדד שאינו כדאי מבחינה כלכלית דיו להשקעה. מה אומר פרופסור שארפ? מי שבדק את הסוגיה לעומק הינו הכלכלן האמריקאי, ויליאם פורסיית שארפ, פרופסור למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד, וזוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1990, הידוע כאחד ממפתחיו של מודל CAPM - מודל לתמחור נכסי הון (Capital Asset Pricing Model), מי שפיתח את מדד שארפ לניתוח תשואות תיקי השקעות, מי שתרם לפיתוח המודל הבינומי להערכת אופציות, ואף פיתח שיטות לאופטימיזציה של הקצאת נכסים, ושיטות לניתוח והערכת ביצועי קרנות נאמנות. שארפ טען במאמרו "האריתמטיקה של ההשקעות האקטיביות" אשר פורסם בתחילת שנת 1991 (Financial Analysts Journal) כי התשואה הממוצעת לפני עלויות של ניהול פאסיבי זהה לתשואה הממוצעת לפני עלויות של ניהול אקטיבי. עם זאת, הוא מציין כי לאחר העלויות התשואה הממוצעת של ניהול פאסיבי גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת של ניהול אקטיבי. לא חייבים לבחור בין השתיים באסטרטגיה Core & Satellite ישנה דרך לשלב בין הכספים המנוהלים באופן אקטיבי ע"י התמקדות באפיקים בהם למנהל ההשקעות ידע ומומחיות, עם ניהול פאסיבי (Cheap Beta) תוך הפחתת סיכון ועלויות.
ניהול באסטרטגיה זו מגדיל את השקיפות של התיק ומפחית את הסיכון בריכוז מצומצם של סקטורים ומניות ובכך, מנהל ההשקעות משאיר לעצמו את היכולת להתאים את התיק לתנאי השוק המשתנים. משקיעים רבים נעזרים באסטרטגיה זו על מנת להשיג תשואת שוק בעלות נמוכה ללא צורך מעקב אחר כל האחזקות למעט אותם סקטורים ו/או מניות שנבחרו לשמש כלוויינים.
בשורה התחתונה, שני סגנונות ההשקעה מועילים ועל מנת ליישם את אסטרטגיית השקעה זו המשלבת בניהם יש לקבוע את רמת הסיכון שברצוננו לקחת, קביעת מדדי היחס עבור הליבה, קביעת גודל הלוויינים ביחס לחלקם של מדדי היחס לרבות לוויינים משלימים ומספרם ובכך ניתן לנצל את היתרונות של שתי שיטות ההשקעה.- 4.תמיר פלג אוטוריטה בתחום! (ל"ת)גלעד שאול 24/12/2019 00:21הגב לתגובה זו
- 3.אייל שמולביץ 08/12/2019 11:44הגב לתגובה זומר פלג הינו מומחה בכיר ואדם ישר הפענוח של השוק על ידו מהחכמים ביותר בתחום...
- 2.יוסף 06/12/2019 11:16הגב לתגובה זוא. לקרנות הנאמנות לאורך טווח הארוך אין כמעט סיכוי להקות את מדד היחס לכן הסיכון לא משתלם מבחינה הסטטיסטית . ב. לכן אנו נפסיד גם את תשואת העודפת של מדד היחס וגם את הפרמיה (העמלות הגבות ) מסקנה למשקיע לטווחים הארוכים ( שגר ושכח ) להשקיע בקרנות הנאמנות מכוון שהשקע בהם שקולה להשקעה במניות אבל בתשלום עמלות לעולם לא נוכל לדעת מראש איזה קרן מביו הבודדות תקה את מדד היחס .
- 1.מעניין, היה מקום להרחיב ולפרט אודות האסטרטגיה (ל"ת)איתן 06/12/2019 11:09הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר
שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ
קזינו הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.
