נטיקסיס: המוסדיים מתכננים להקטין חשיפה למניות ואג"ח בשנת 2019
מנהלי ההשקעות של נטיקסיס (Natixis) המנהלת כטריליון דולר, מפרסמים הבוקר (ד') סקר שנערך בקרב 500 משקיעים מוסדיים ברחבי העולם, ממנו עולה כי המשקיעים המוסדיים מתכננים להקטין חשיפה למניות ואג"ח בשנת 2019, וכי הם מודאגים מהשלכות ההשקעה באמצעות מכשירים פאסיביים, כגון קרנות מחקות, ETF וקרנות סל בהן נעשה שימוש נרחב על ידי גופים מוסדיים, אשר מתחילים להעדיף ניהול אקטיבי על רקע צפי להתגברות התנודתיות בשווקים.
המוסדיים צפויים להקטין חשיפה למניות ואג"ח בשנת 2019
מהסקר אשר כלל משקיעים מוסדיים מצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה, אסיה והמזרח התיכון, עולה כי המשקיעים מצפים להקטין את שיעור החשיפה למניות ואג"ח, כאשר רוב המשקיעים (84%) מצפים להתגברות התנודתיות בשוק ההון ומתכננים להקטין את שיעור ההשקעה במניות מ-37.7% ל-36.2% בשנה הבאה, ואילו ההשקעה בנכסים המניבים הכנסה קבועה צפויה להוות 38.2% בשנת 2019, לעומת 37.3% כרגע.
בנוסף, השילוב של תשואות לא ודאיות וסביבת ריבית גוברת אילץ את המוסדיים להביט רחוק יותר כדי לייצר תשואות, והמשיבים סימנו העדפה בחלופות ונכסיo פרטיים, כאשר ההשקעה בתשתיות ממשיכה לרכז את תשומת לב המשקיעים, עם יותר משליש (36%) שמתכננים להגדיל את ההשקעות בתחום זה, ולאחר מכן חוב פרטי (28%), הון פרטי (27%) ונדל"ן (24%). מגמת המעבר לנכסים פרטיים משתקפת על ידי שבעה מתוך עשרה (71%) מוסדיים אשר אמרו כי נכסים פרטיים מסייעים לייצר תשואות גבוהות יותר, ו-60% שאמרו כי הם מספקים גיוון לתיק ההשקעות.
השקעות פאסיביות הגדילו את רמת הסיכון בשוק
מהסקר עולה כי 62% מהמוסדיים סבורים שהפופולריות של השקעות פסיביות הגדילה את הסיכון המערכתי בשוק ההון, כאשר 61% הדגישו כי המעבר לאסטרטגיות פסיביות מביאה לתנודתיות מעודנת באופן מלאכותי. יותר ממחצית (52%) מהמשקיעים המוסדיים סבורים כי השקעה פסיבית עיוותה את מחירי המניות.
- נטיקסיס: "אם המטבע הסיני יתייצב סביב 7 יואן לדולר המצב ירגע"
- נטיקסיס: המוסדיים מצפים השנה לתשואה נמוכה ביחס לאשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים המוסדיים מבטאים גם העדפה של ניהול אקטיבי לקראת התנודתיות הצפויה בשוק בשנת 2019, כאשר ארבעה מתוך חמישה (80%) צופים עלייה בתנודתיות השוק במהלך השנה הקרובה.
- 2.דירה לא יכולה להיות באוויר,ללא יסודות על ה קרקע. (ל"ת)בינתיים 19/12/2018 12:36הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 19/12/2018 10:58הגב לתגובה זומישהו יכול להגדיר לי מה הכוונה להשקעה פסיבית והשקעה אקטיבי? בהגדרה? מה ההבדל ביניהן? תודה מראש למי שיענה לי :)
- מדדים 19/12/2018 11:19הגב לתגובה זוהשקעה בקרנות מחכות מדדי מניות ו או מדדי אגח זאת השקעה פסיבית שאתה משקיע את הכסף בגידול ברווח הממוצע של מדדי מניות כמו סנופי 500 מדד תא 125 סטוק 600 האירופאי ניקי היפני וכו׳והשקעה אקטיבית זה שאתה מנחש שמניות מסוימות תעשלה במיוחד למשל תקנה מניות של טבע, כיל, אפלל, אמזון וכו׳
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
