נטיקסיס
צילום: ערן סוקול

נטיקסיס: המוסדיים מצפים השנה לתשואה נמוכה ביחס לאשתקד

כך עולה מסקר גלובלי שנערך בקרב 200 גופים פיננסיים, על רקע אי הוודאות הגיאו-פוליטית והכלכלית וסביבת הריבית הנמוכה. 44% יקטינו חשיפה לארה"ב

ערן סוקול | (1)

מנהלי ההשקעות של נטיקסיס (Natixis) המנהלת כטריליון דולר, מפרסמים היום (ד') ממצאי סקר עולמי שנערך בקרב 200 גופים מוסדיים אשר הצביע על הנמכת הציפיות לתשואה לטווח ארוך של קרנות נאמנות, לרמה ממוצעת של 7.7% בשנת 2019, לעומת 8.4% בשנת 2018. זאת, על רקע אי הוודאות הגיאו-פוליטית והכלכלית המתמשכת וסביבת הריבית הנמוכה. בנוסף, 62% מעדיפים קרנות בניהול אקטיבי (לא קרנות עוקבות).

המוסדיים מעלים חששות, כגון עליית הריבית, תנודתיות גדולה יותר בשוק ההון, העלאות ריבית, שיבושים גיאופוליטיים וסכסוכי סחר. שלושה רבעים מהנשאלים סבורים כי השווקים הופכים יעילים יותר, והם מוכנים לשלם עמלות גבוהות יותר עבור ביצועים פוטנציאליים, ומסכימים כי סביבת השוק של 2019 צפויה להיות נוחה לניהול תיק אקטיבי.

מהסקר עולה, כי המניות והנכסים מניבי התשואה הקבועה נותרו ההשקעות הפופולרית ביותר לטווח הארוך, אולם המוסדיים מתכוונים להקטין את שיעור החשיפה למניות ל-43% לעומת כ-44% בשנת 2018.

 

הרכב התיק הצפוי לשנת 2019 ביחס לשנים קודמות

מקור: נטיקסיס

רק 44% מהנשאלים מתכננים להקטין חשיפה למניות בארצות הברית, כשהדעות מאוזנות באופן שווה כלפי המניות האירופיות. חלק ניכר (39%) מהנשאלים הצביעו על כוונתם להגדיל את החשיפה לשווקים המתעוררים ב-2019.

 

השינוי בהעדפות המשקיעים מבחינה גיאוגרפית 

מקור: נטיקסיס

המוסדיים מצפים שהסקטור הפיננסי, הבריאותי והמידע יגיעו לביצועים טובים יותר, ומצפים שחומרי גלם ונדל"ן יציגו ביצועים חלשים. השינוי הבולט ביותר הינו הירידה בנכונות ההשקעה באג"ח בתשואה גבוהה, בשל חששות מעליית הריבית והיכולת של החברות לעמוד בהתחייבויות שלהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי מת'יו שייפר, מנהל תחום הסיטונאות העולמית בחברת נטיקסיס מנהלי השקעות, "רוכשי קרנות נאמנות רואים יותר ויותר את הערך לטווח הארוך שיכול להיווצר מניהול אקטיבי. חלק גדול מרוכשי הקרנות העולמיות (62%), מסכימים כי השקעות המנוהלות באופן אקטיבי מצליחות יותר מניהול פאסיבי בטווח הארוך, כאשר 72% מהשקעות בניירות ערך מנוהלות באופן אקטיבי, אחוז אשר צפוי להישאר קבוע יחסית במהלך שלוש השנים הקרובות. גם בהשקעה בקרנות פסיביות, יותר ממחצית (55%) מקצים יותר ל"סמארט ביטא" מאשר לפני שלוש שנים, מה שמאשר שרוכשי הקרנות בעולם מגוונים את הפאסיביות המסורתיות לאסטרטגיות אחרות".

ממצאי הסקר שפורסם היום, עולים בקנה אחד עם ממצאי סקר קודם שנערך בקרב 500 משקיעים מוסדיים ברחבי העולם, אשר פורסם בסוף שנת 2018, ממנו עלה כי המשקיעים המוסדיים מתכננים להקטין חשיפה למניות ואג"ח בשנת 2019, וכי הם מודאגים מהשלכות ההשקעה באמצעות מכשירים פאסיביים, כגון קרנות מחקות, ETF וקרנות סל בהן נעשה שימוש נרחב על ידי גופים מוסדיים, אשר מתחילים להעדיף ניהול אקטיבי על רקע צפי להתגברות התנודתיות בשווקים (לכתבה המלאה). 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תעבירו 02/05/2019 10:15
    הגב לתגובה זו
    גרינברג מלך המצדדים בניהול פסיבי.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.