האם העליות במניות ה-FAANGM מעידות שהשוק האמריקאי בועתי?
בעוד העליות במניות של 6 החברות תרמו ל-30% מהעלייה בשווי השוק של ה-S&P500 במהלך חמש השנים האחרונות, החברות סיפקו בפועל רק 11% מהרווחים
אחת הביקורות הנשמעות ביותר על העליות בשוק ההון בשנים האחרונות היא שהן ברובן תוצאה של העליות במניות ה-FAANGM ולא כתוצאה מצמיחה רוחבית בכלכלה.
מניות ה-FAANGM הן בעצם ראשי תיבות של החברות - פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס, גוגל ומיקרוספוט.
מלבד לכך שכולן חברות טכנולוגיות יש להן מאפיינים משותפים נוספים כגון יתרון אסטרטגי עצום בשוק שבו הן פועלות, יכולת ייצור מזומנים, צמיחה יציבה ומותג חזק. החברות הללו מהוות מקור משיכה למשקיעים ונהנו בשנים האחרונות מתשואות תלת ספרתיות.
במאמר זה אבדוק האם העליות במניות ה-FAANGM אכן אינן פרופורציונליות לשאר השוק והאם המשמעות שנגזרת מכך היא שהשוק האמריקאי בועתי.
ראשית, אציין את הפרקטיקה של המחקר שבה השתמשתי לצורך המאמר. סקרתי כל אחת מהחברות במדד ה-S&P500, לפי שני דוחות: דוח רבעון ראשון לשנת 2014 ודוח הרבעון הראשון לשנת 2019. מבין החברות השוויתי נתונים חשבונאיים מובילים שאותם אשווה לשינוי בשווי השוק.
במאמר הקודם בדקתי את הטענה שרוב העליות בשוק היו תוצאה של גיוסי חוב עקב הריביות הנמוכות. המסקנה היתה שבין השנים 2014 ל-2019 השינוי בחוב היווה רק 11% מכל העלייה בשווי השוק ובנוסף הרווח הנקי שהורווח באותה תקופה (כאמור לאחר תשלום מס, ריביות ודיבידנדים) היה גבוה כמעט פי 5 מכל העלייה בחוב. כלומר השוק לא ממונף היום יותר מאשר היה לפני חמש שנים.
מתוך כל הנתונים שאספתי אתייחס במאמר הנוכחי רק לנתונים הבאים: שינוי בשווי שוק החברה, שינוי בחוב ארוך טווח והרווח הנקי. אבדוק מה היה השינוי בשווי השוק של מדד ה-S&P500 ואשווה את התוצאה לרווח הנקי המצרפי.
- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצורך בדיקת הטיעון השוויתי בין שני מדדים. מדד ה-S&P500 ומדד תיאורטי שיצרתי שלצורך העניין נקרא "S&P494", שמכיל בדיוק את אותן מניות מלבד פייסבוק, אמזון, גוגל, אפל, נטפליקס ומיקרוספט. הפרמטרים העיקריים שהשוויתי הייתה הצמיחה בשווי השוק, הצמיחה בחוב והרווח הנקי שכל אחד מהמדדים יצר.
האם חברות ה-FAANGM באמת אחראיות לרוב הגידול בשווי השוק?
משנת 2014 ועד 2019, שווי השוק של מדד ה-S&P500 עלה כמעט ב-9 טריליון דולר בעוד שמדד ה-S&P494 עלה במעל ל-6 טריליון דולר.
הפרש של שלושה טריליון דולר הוא מהותי (מאוד אפילו), אבל צריך להיזהר מרטוריקה של מספרים ולזכור שמספרים מקבלים משמעות אמיתית רק אחרי שמשווים אותם לנקודת יחוס או במקרה זה לרווחי החברות.
בין 2014 ל-2019 השיגו החברות במדד ה-S&P500 - רווח נקי של 4.7 טריליון דולר. חברות ה-S&P494 לעומת זאת השיגו רק 4.2 טרליון דולר- 500 מיליארד דולר פחות.
המסקנה היא שניתן ליחס למניות ה-FAANGM לפחות 30% מהעליות בשווקים בין השנים 2019-2014 אך בפועל הן סיפקו רק 11% מהרווחים.
"אז מצאנו את הבועה?"
על פניו זה נראה ומריח כמו בועה. יש כאן חברות שמבחינת שווי שוק מצרפי מהוות רק 17% מהמדד אבל בפועל הן ייצרו רק 11% מהרווחים ואחראיות ל-30% מהתשואה במדד. אם נוח לכם להחזיק בעמדה דובית על השוק אתם יכולים להפסיק לקרוא כבר עכשיו. בכך אופן, החלטתי לבדוק את השינוי התקופתי בכל אחת מהחברות ומצאתי משהו מעניין.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
נראה שההטיה העיקרית בנתונים היא תוצר של שתי חברות בלבד - אמזון ונטפליקס שעלו ביחד בכמעט טריליון דולר בשווי שוק אבל יצרו בחמש השנים האחרונות רווח מצטבר של 18 מיליארד דולר בלבד.
המשמעות היא שלשתי החברות הללו ביחד מכפיל שנתי של כמעט 300 - בהחלט עונה על ההגדרה לבועה.
אבל כפי שציינתי צריך להזהר מרטוריקה של מספרים ובראייה רוחבית אנחנו רואים בעצם עליה של טריליון דולר מתוך שוק שעלה ב-9 טריליון דולר, אולי זה לא מעודד אבל זה לא עונה להגדרה של בועה.
לצורך השוואה, שלוש חברות אחרות בקבוצת המניות הללו נמצאות ברשימת 10 החברות הרווחיות ביותר במדד באותה תקופה - פייסבוק שהיא החברה הרביעית, נמצאת במקום ה-16 במדד בבחינת הרווח הנקי המצטבר במהלך התקופה.
החשיפה גבוהה, אבל רק שתי חברות "מנופחות"
מניות ה-FAANGM אכן מייצרות צמיחה לאורך כל הכלכלה האמריקאית. מעבר לרווח הנקי של כל אחת מהחברות, כולן מייצרות משרות חדשות, הן מספקות טכנולוגיות חדשות, הן מיעלות עסקים קיימים ומעסיקות מיליוני עובדים.
למרות שהמספרים מוכיחים שהחשיפה של המשק האמריקאי לחברות הללו אכן גבוה בהרבה מהרצוי, קשה להשתכנע שזהו אכן המקור העיקרי ל"בועה" בעיקר לאחר שראינו שרק שתיים מתוך החברות אכן מנופחות.
במאמר הבא אבדוק את הסעיף האולטימטיבי של ההנדסה הפיננסית ואולי נמצא שם את הרמזים ל"בועה".
הכותב הוא משקיע וסוחר עצמאי, בעל כ-12 שנות ניסיון בשוק ההון, אשר כיהן במהלך השנים כסוחר נוסטרו, משקיע ואנליסט. הכותב עובד כיום כמתפעל קרנות השקעה אלטרנטיביות במיטב דש ומייצג את דעותיו האישיות בלבד.
- 4.איך שקללת רכישה עצמית של מניות? (ל"ת)נח 31/08/2019 17:18הגב לתגובה זו
- יונתן שקד 01/09/2019 10:51הגב לתגובה זואני מתכוון להקדיש לנושא מאמר בפני עצמו בעוד מס' שבועות. יונתן
- 3.דירה = קורת גג 31/08/2019 03:46הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 2.אהרון 30/08/2019 16:30הגב לתגובה זואם 6 המניות הגדולות אחראיות ל- 30 עלית מדד, אך רק ל- 11% מהרווחים, זה אומר שהשאר לא מתומחרות מספיק גבוה, כלומר המדד צריך לעלות עוד.... :)
- 1.fu,c 30/08/2019 12:33הגב לתגובה זולציבור
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
