אחת הביקורות הנשמעות ביותר על העליות בשוק ההון בשנים האחרונות היא שהן ברובן תוצאה של העליות במניות ה-FAANGM ולא כתוצאה מצמיחה רוחבית בכלכלה.

מניות ה-FAANGM הן בעצם ראשי תיבות של החברות - פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס, גוגל ומיקרוספוט.

מלבד לכך שכולן חברות טכנולוגיות יש להן מאפיינים משותפים נוספים כגון יתרון אסטרטגי עצום בשוק שבו הן פועלות, יכולת ייצור מזומנים, צמיחה יציבה ומותג חזק. החברות הללו מהוות מקור משיכה למשקיעים ונהנו בשנים האחרונות מתשואות תלת ספרתיות.

במאמר זה אבדוק האם העליות במניות ה-FAANGM אכן אינן פרופורציונליות לשאר השוק והאם המשמעות שנגזרת מכך היא שהשוק האמריקאי בועתי.

ראשית, אציין את הפרקטיקה של המחקר שבה השתמשתי לצורך המאמר. סקרתי כל אחת מהחברות במדד ה-S&P500, לפי שני דוחות: דוח רבעון ראשון לשנת 2014 ודוח הרבעון הראשון לשנת 2019. מבין החברות השוויתי נתונים חשבונאיים מובילים שאותם אשווה לשינוי בשווי השוק.

במאמר הקודם בדקתי את הטענה שרוב העליות בשוק היו תוצאה של גיוסי חוב עקב הריביות הנמוכות. המסקנה היתה שבין השנים 2014 ל-2019 השינוי בחוב היווה רק 11% מכל העלייה בשווי השוק ובנוסף הרווח הנקי שהורווח באותה תקופה (כאמור לאחר תשלום מס, ריביות ודיבידנדים) היה גבוה כמעט פי 5 מכל העלייה בחוב. כלומר השוק לא ממונף היום יותר מאשר היה לפני חמש שנים.

מתוך כל הנתונים שאספתי אתייחס במאמר הנוכחי רק לנתונים הבאים: שינוי בשווי שוק החברה, שינוי בחוב ארוך טווח והרווח הנקי. אבדוק מה היה השינוי בשווי השוק של מדד ה-S&P500 ואשווה את התוצאה לרווח הנקי המצרפי.

• פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
• "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לצורך בדיקת הטיעון השוויתי בין שני מדדים. מדד ה-S&P500 ומדד תיאורטי שיצרתי שלצורך העניין נקרא "S&P494", שמכיל בדיוק את אותן מניות מלבד פייסבוק, אמזון, גוגל, אפל, נטפליקס ומיקרוספט. הפרמטרים העיקריים שהשוויתי הייתה הצמיחה בשווי השוק, הצמיחה בחוב והרווח הנקי שכל אחד מהמדדים יצר.

האם חברות ה-FAANGM באמת אחראיות לרוב הגידול בשווי השוק?

משנת 2014 ועד 2019, שווי השוק של מדד ה-S&P500 עלה כמעט ב-9 טריליון דולר בעוד שמדד ה-S&P494 עלה במעל ל-6 טריליון דולר.

הפרש של שלושה טריליון דולר הוא מהותי (מאוד אפילו), אבל צריך להיזהר מרטוריקה של מספרים ולזכור שמספרים מקבלים משמעות אמיתית רק אחרי שמשווים אותם לנקודת יחוס או במקרה זה לרווחי החברות.

בין 2014 ל-2019 השיגו החברות במדד ה-S&P500 - רווח נקי של 4.7 טריליון דולר. חברות ה-S&P494 לעומת זאת השיגו רק 4.2 טרליון דולר- 500 מיליארד דולר פחות.

המסקנה היא שניתן ליחס למניות ה-FAANGM לפחות 30% מהעליות בשווקים בין השנים 2019-2014 אך בפועל הן סיפקו רק 11% מהרווחים.

"אז מצאנו את הבועה?"

על פניו זה נראה ומריח כמו בועה. יש כאן חברות שמבחינת שווי שוק מצרפי מהוות רק 17% מהמדד אבל בפועל הן ייצרו רק 11% מהרווחים ואחראיות ל-30% מהתשואה במדד. אם נוח לכם להחזיק בעמדה דובית על השוק אתם יכולים להפסיק לקרוא כבר עכשיו. בכך אופן, החלטתי לבדוק את השינוי התקופתי בכל אחת מהחברות ומצאתי משהו מעניין.

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...

נראה שההטיה העיקרית בנתונים היא תוצר של שתי חברות בלבד - אמזון ונטפליקס שעלו ביחד בכמעט טריליון דולר בשווי שוק אבל יצרו בחמש השנים האחרונות רווח מצטבר של 18 מיליארד דולר בלבד.

המשמעות היא שלשתי החברות הללו ביחד מכפיל שנתי של כמעט 300 - בהחלט עונה על ההגדרה לבועה.

אבל כפי שציינתי צריך להזהר מרטוריקה של מספרים ובראייה רוחבית אנחנו רואים בעצם עליה של טריליון דולר מתוך שוק שעלה ב-9 טריליון דולר, אולי זה לא מעודד אבל זה לא עונה להגדרה של בועה.

לצורך השוואה, שלוש חברות אחרות בקבוצת המניות הללו נמצאות ברשימת 10 החברות הרווחיות ביותר במדד באותה תקופה - פייסבוק שהיא החברה הרביעית, נמצאת במקום ה-16 במדד בבחינת הרווח הנקי המצטבר במהלך התקופה.

החשיפה גבוהה, אבל רק שתי חברות "מנופחות"

מניות ה-FAANGM אכן מייצרות צמיחה לאורך כל הכלכלה האמריקאית. מעבר לרווח הנקי של כל אחת מהחברות, כולן מייצרות משרות חדשות, הן מספקות טכנולוגיות חדשות, הן מיעלות עסקים קיימים ומעסיקות מיליוני עובדים.

למרות שהמספרים מוכיחים שהחשיפה של המשק האמריקאי לחברות הללו אכן גבוה בהרבה מהרצוי, קשה להשתכנע שזהו אכן המקור העיקרי ל"בועה" בעיקר לאחר שראינו שרק שתיים מתוך החברות אכן מנופחות.

במאמר הבא אבדוק את הסעיף האולטימטיבי של ההנדסה הפיננסית ואולי נמצא שם את הרמזים ל"בועה".

הכותב הוא משקיע וסוחר עצמאי, בעל כ-12 שנות ניסיון בשוק ההון, אשר כיהן במהלך השנים כסוחר נוסטרו, משקיע ואנליסט. הכותב עובד כיום כמתפעל קרנות השקעה אלטרנטיביות במיטב דש ומייצג את דעותיו האישיות בלבד.