כלכלת ישראל: אפשר לשלוח מבט אופטימי קדימה
ערב יום כיפור, כלכלת ישראל ושוק המניות שלה נמצאים, לדעתי, במצב מעודד ומבטיח.
לא זו בלבד שהריבית הנמוכה מקלה על החברות לגייס הון, אלא שפער הביצועים הכלכליים לטובת המשק הישראלי בהשוואה לרוב המשקים המפותחים ולבטח בהשוואה לאלו המתעוררים מספק את הגושפנקה הכלכלית לעליות שפקדו, עד כה, את שוקי המניות ולאלה המסתמנות להמשך הדרך.
נוסיף לכך גורמים כמו העלאת דירוג החוב של ישראל ע"י מדרגת האשראי S&P שבכפיפה אחד שופכת אור חיובי על ביצועי המשק הן אלו הכלכליים והן אלו התקציביים. לכל אלו הצטרפו גם המניות הדואליות – אלו שנסחרות בד בבד בארץ ובחו"ל, ומניות הפרמצבטיקה בראשן – שאשתקד הסיגו את מדדי המניות וכעת מושכים אותן קדימה.
לא בכדי נאמר כי חשיפה מנייתית תשתלם יותר ככל שתכליתה תהייה לטווח ארוך יותר, מה שיסייע לשערי המניות של החברות השונות לשקף את התהליכים והמחזורים הכלכליים עסקיים שעוברים עליהן.
כאן המקום להדגיש גם לאחר נתוני צמיחת התוצר לרבע השני של השנה, שהצביעו על האטה כלשהי מצבה הכלכלי של ישראל עדיין טוב ומרשים. לומר שהתוצר גדל 4.1% במחצית הראשונה של השנה בטון חמצמץ משהו – זו זכות יתר שמשקים מפותחים רבים יתקנאו בה. לא סתם עומד שיעור הבלתי מועסקים היום על 4.2% מכוח העבודה ומשקף למעשה תעסוקה כמעט-מלאה.
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכנית השלום של טראמפ: החטופים ישוחררו תוך 72 שעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין זה פלא ששער החליפין של השקל שרד, בשנים האחרונות, מספר גלי-פיחות ועדיין שוהה בבטחה מתחת לשער של 3.60. נכון, למאגרי הגז הטבעי שהתגלו ומפותחים אצלנו היה תפקיד חשוב בהתעצמות השקל, אך כך גם לאותן חברות הזנק – פרי פיתוחינו – שנרכשו ברצון ע"י הגדולות שבחברות העולמיות ויש לקוות שהזרוע עוד נטויה.
אם אתבקש להצביע על אחד מהישגיו האיכותיים יותר של המשק אצביע על תנועות ההון לתוכו. לאחר עשורים רבים, החלו תושבי החוץ לקחת בחשבון את ביצועינו הכלכליים ואת הפוטנציאל ההשקעתי הטמון בנו, ביכולותינו ובהון האנושי והטכנולוגי המשובח שלנו - הרבה לפני השכונה הלא נחמדה בה אנו נמצאים. על הדבר הזה יש לשמור היטב.
עתה עלינו לדאוג שהמדיניות הכלכלית תמשיך להיות אחראית. הדבר יזכה אותנו בנקודת זכות דווקא לקראת שנת הבחירות הקרבה ובאה ובפרט לנוכח האתגרים הביטחוניים העלולים להיקרות בדרכנו. יש להבטיח כי התוצר הגדל מתועל להכנסתם האישית הפנויה ולרווחתם של משקי הבית. יש להפנות משאבים לחינוך – הלכה למעשה – בצורה שיטתית ועקבית. ויש לחתור להגדלת השקעות הסקטור העסקי בנכסיהם הקבועים של ענפי המשק – אלו שתגדלנה את התוצר הפוטנציאלי ותסייענה לספק יותר ביקושים – של תושבי ישראל ותושבי חו"ל – עם פחות לחצי מחירים.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
עם צמיחה טובה, תעסוקה גבוהה ואינפלציה מדודה כפי שיש לנו היום – אפשר לשלוח מבט אופטימי קדימה. רוב הדברים – תלויים, כיום, בנו. הייתי מאחל לנו ולקברניטי המשק לנהוג אחריות וענווה: הישגינו הכלכליים בעשור האחרון – שהוליך מדינות רבות – מפותחות ומתפתחות כאחת – אל עברי פי פחת, אינם דבר של מה בכך. לא היה קל להגשים אותם – אך קשה פי כמה לשמר אותם.
- 1.דגן 18/09/2018 08:47הגב לתגובה זו1. הורדת מס בורסה. 2. הכנסת יותר חברות טכנולוגיות למדדים בישראל.
- ישראל 22/09/2018 18:07הגב לתגובה זוהעלאת דרוג האשראי והתחזיות האופטימיות של האנליסטים מזכירים את האופוריה שלפני מלחמת יום כיפור. בעיקר שאנחנו לפני שנת בחירות וכחלון הוא שר אוצר , שצריך לשחד את הציבור אחרת יתרסק בבחירות. תקראו את כתבות האנליסטים בגרוש משנת 2006, 2007 ותבינו כמה מסוכן ליחס חשיבות לתחזיות שלהם.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 1.06%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
