האם כלכלת ארה"ב בדרך להאטה?
הודעת הריבית הבאה של ה-FED תאותת על הלך הרוחות והקו המסתמן; הנה 5 שיקולים מרכזיים לבחינת מהלך העליות האחרון של תשואות הפדיון
כולם מדברים על העקום האמריקאי. תשואות הפדיון על treasuries אמריקאיות ל-10 שנים עלו, לאחרונה, ל-3.10%, לעומת 2.95% באמצע חודש אפריל ו-2.4% בשלהי 2017. שיפוע העקום (הפער בין תשואות הפדיון ל-10 שנים ולשנתיים) הצטמצם מ-1.3 אחוזים בתחילת פברואר 2017 ל-0.8 אחוז בתחילת פברואר השנה ול-0.5 אחוז כיום.
השאלה המטרידה ביותר את שוקי ההון כיום היא האם העלייה תימשך והאם עקום התשואות לפדיון יתהפך (ירד משמאל לימין), תופעה שבישרה בעבר על האטה של כלכלת ארה"ב.
אין ספק – קרה משהו. בשנה-שנתיים האחרונות ניסתה תשואת הפדיון ל-10 שנים "לפרוץ" רף של 2.6% לפחות פעמיים – ללא הצלחה. עדיין, אני סבור שנתוני התוצר והתעסוקה - שרמותיהם גבוהות - לא עולים בקנה אחד עם חשש מהאטה. להערכתי, עליית העקום הפעם לא מבשרת על האטה כלכלית ואפשר שמהלך העליות האחרון של תשואות הפדיון יסתיים בקרוב.
יש לזכור כי גם לאחר העליות האחרונות של הריבית הנומינאלית (ל-1.75-1.50 אחוזים כיום), הריבית הריאלית, שהפעילות הכלכלית תלויה בה, עדיין אפסית.
נכון לעכשיו, סביר יותר שהעקום לא יתהפך, הפעם, אלא יוסיף לעלות משמאל לימין ולא מן הנמנע שהשיפוע, שהתכווץ, כאמור, יתרחב שנית. נכון, התוצר ימשיך לגדול, אך בשל שיעור הבלתי מועסקים הנמוך כל כך, שמשקף למעשה תעסוקה מלאה – קצב גידולו, שעמד על 3.6% ברבע הראשון של השנה, יאט הדרגתית; בד בבד, תיסוף הדולר יתעל חלק מהביקושים האמריקאים לחו"ל. משכך, לחצי המחירים יפחתו.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין, כי חלק ניכר מהעליות האחרונות של מדדי המחירים לצרכן נגרם עקב עליות מחירי הנפט הגולמי והתייקרות הדלקים והבנזין; אם וככל שההתייקרויות תימשכנה, תקטן ההכנסה הפנויה של משקי הבית והם יקטינו את הוצאותיהם על מוצרים ושירותים אחרים, מה שילחץ כלפי מטה את קצב האינפלציה. זאת ועוד: ככל שההתייקרויות תימשכנה, התמריץ של חברות קרטל OPEC להגדיל את הייצור ולמתוח את מכסות התפוקה יגדל, מה שיוסיף תפוקה לשוק וירסן את לחצי המחירים.
הערכתנו על כך שסבב העליות האחרון של תשואות הפדיון ממצה את עצמו נובעת, בין השאר, מהשיקולים הבאים:
1. ליבת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה) תמשיך להתנהל סביב 2% עד 2.5%, לא רחוק מדי מיעד האינפלציה של ה-Fed (עומד על 2%), מה שיאפשר לו להעלות את הריבית בקצב המדוד, הזהיר וההדרגתי שהיה עד כה – קצב ששוקי ההון כבר מתמחרים.
2. ה-Fed חוזר ואומר, שיציבותם של שוקי ההון והכספים חשובה לו מאוד וכי לא ינקוט מדיניות שתסכן זאת. הנגידה הקודמת, ילן, אף אמרה כי אם יהיה צורך, לא יהסס ה-Fed לשנות את מדיניות צמצום המאזן שלו ולרכוש שוב אג"ח, כפי שעשה בעבר. בהקשר זה, ה-Fed ער להשלכות של תוואי הריבית על איתנות השווקים המתעוררים, המתמודדים כיום עם בריחת הון ועלולים להידרדר אותם לפתחו של משבר; בעבר, הבהיר ה-Fed כי גם נושא זה יילקח בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלו.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
3. העלייה האחרונה של תשואות הפדיון מוזילה את מחירן גם לבנק המרכזי של אירופה, שעשוי לרכוש אותן על מנת לפחת עוד את האירו כנגד הדולר. כך, יצא הייצוא נשכר, בעוד קצב האינפלציה של גוש האירו נמוך (1.20%) ואין סכנה ליעד האינפלציה (2% או מעט פחות מכך).
4. דברים דומים ניתן לומר על הבנק המרכזי של סין, שישאף לפחת את היואן, בגבולות הגזרה שלו, אם ייווכח שהגבלות הסחר האחרונות מול ארה"ב פוגעות בצמיחת התוצר עתירת הייצוא.
5. המתיחויות האחרונות סביב צפון קוריאה, איראן והמזרח התיכון רחוקות מסיומן; משכך, סביר כי יימשך ביקוש בסיסי לאג"ח של ממשלת ארה"ב, המהוות נכס חוף מבטחים מסורתי, מה שיגביל, לכל תרחיש כלכלי נתון, את עליית תשואות הפדיון.
בחודש הבא, בתאריך 13.6.18, תפורסם הודעת הריבית הבאה של ה-Fed, כולל עדכון תחזית רבעונית ומסיבת עיתונאים של הנגיד. אני מייחס לכך חשיבות רבה. לקראת הפגישה יופיעו בתקשורת בכירי ה-Fed ומן הסתם יאותתו על הלך הרוחות והקו המסתמן. על רקע זאת, סביר להניח כי התנודתיות הגבוהה תימשך, לקראת ובעקבות האירוע וכפועל יוצא של התחזית החדשה והמסרים שישגרו הנגיד פאוול וחבריו.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- 5.שמואל 24/05/2018 11:27הגב לתגובה זויתכן ולהגנה כדי לקנות קצת אינפלציה, דולר, וביטקויין. ואולי לא
- 4.סאמי 24/05/2018 09:56הגב לתגובה זואם... אז.. ואם .. אז.. את זה גם אני יודע ויכול להגיד. הכלכלנים של מזרחי על הפנים בתור ניסיון, רק הפסדים גרמו לי
- 3.ירון 23/05/2018 21:01הגב לתגובה זוהסימן ינתן כאשר האס.אנד.פי יסגור מתחת ל 2630.
- 2.תמי 23/05/2018 13:34הגב לתגובה זוגם שוקי המניות ימשיכו לעלות אחרי שירדו יום לצורך תיקון טכני קל.
- 1.רז 23/05/2018 12:17הגב לתגובה זולתנועות בוול סטריט. עובדתית, בשלוש שנים האחרונות העלה הפד בשתי פעימות את הריבית. המגזינים זעקו, הכלכלנים צרחו - וכל השוק עלה למעלה. זה קרה בכל אחת משתי הפעמים שהעלו את הריבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
