נמרוד פינקו
צילום: Bizportal

עושים סדר אחרי הפסח, מה היה לנו בשווקים?

נמרוד פינקו |

בניגוד לדעה הרווחות, גם השנה תקופת חול המועד לא הסבה נחת למשקיעי המניות, ומדד ת"א 35 איבד כ-1.25%. נציין שבחמש מתוך שש השנים האחרונות מדד המניות הראשי של תל אביב סיים את תקופת חוה"מ פסח בתשואה שלילית, כאשר התשואה הממוצעת בכל ששת השנים עמדה על כ-1.2%.

אולם בניגוד לשוק המניות ששוב אכזב את המשקיעים בזמן חגיגות החג, איגרות החוב סיפקו את הסחורה: מדד אג"ח ממשלתיות עלה בכ-0.25% כשאיגרות החוב הממשלתיות הארוכות הוסיפו כ-0.5%. גם מדדי התל בונד הצטרפו למגמה החיובית כשעלו בכ-0.2%.

ניתוח המסחר בבורסה מלמד שהמשקיעים הושפעו הרבה יותר מהנתונים הכלכליים והנעשה בעולם מאשר מאווירת החג בארץ. להוציא את המסחר החיובי אתמול, איבד מדד ה-S&P 500 -0.05% כ-1.13% בתקופת הפסח בזמן שתשואת איגרת החוב לעשר שנים בארה"ב ירדה מרמה של 2.37% לפני החג ל-2.23% ביום המסחר האחרון של חול המועד.

בהיבט זה, נראה שבעוד שמדד ת"א 25 הניב תשואה שלילית דומה למדד ה- S&P 500, איגרות החוב הממשלתיות התנהגו, בדומה למרבית השנה, באופן מתון יחסית לאיגרות החוב האמריקאיות המקבילות. בחודשים האחרונים השינוי במחיר איגרות החוב הישראליות הוא כחצי מהשינוי של איגרות החוב האמריקאיות.  אתמול הוסיפו המדדים בארצות הברית כ-0.9% בעוד התשואה לעשר שנים עלתה קלות ל-2.25%. 

 

שינויי מחירים נוספים שכדאי להכיר הם בדולר והזהב. הדולר איבד בעולם כ-0.85% מאז תחילת החג, והזהב התחזק ב-2.4% לשיא של חמישה חודשים. זאת על רקע התבטאותו של דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, על כך שהדולר הפך לחזק מדיי עד שהוא מקשה על התחרות מול מדינות נוספות. בנוסף, ציין טרמאפ שהוא שוקל למנות את הנגידה "היונית", ג'נט יילן, לכהונה נוספת. זאת בניגוד לביקורת הרבה שנהג להפיץ כנגדה טרום בחירתו לנשיאות.

העלייה במחירי הזהב, הנחשב כחוף מבטחים, מיוחסת בין השאר למתיחות הגיאו-פוליטית הגואה בין ארצות הברית לרוסיה וצפון קוריאה. גורמים אלו, לצד נתוני מקרו והערכה שטראמפ יתקשה להעביר את רפורמות המס וההרחבות הפיסקליות, תרמו לירידת התשואות החדה באיגרות החוב האמריקאיות. בחמשת השבועות האחרונים עלו איגרות החוב האמריקאיות לעשר שנים עלו בכ-3.4% והן מחקו חלק משמעותי מההפסדים שנוצרו לאחר בחירתו של טראמפ לנשיאות בנובמבר 2016.

 

הרבעון הראשון שוב מאכזב בארצות הברית

זירת המקרו תרמה אף היא לירידת התשואות באיגרות החוב כאשר המכירות הקמעונאיות בארצות הברית ירדו ב-0.2%  בחודש מרץ והשלימו רצף ירידות של חודשיים שלא נראה מאז כבר שנתיים. לאחר 13 חודשים רצופים של עליית מחירים, האינפלציה בארצות הברית ירדה ב-0.3% לעומת צפי שתישאר ללא שינוי. גם הנתונים משוק העבודה אכזבו במידה ניכרת כשמספר המשרות החדשות הסתכם בכ-98 אלף בלבד, לעומת צפי לתוספת של 175 אלף משרות. זאת במקביל לעדכון כלפי מטה של 16 אלף משרות בחודש פברואר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כרגיל, כמו בשנים האחרונות, גם הפעם ניתן להאשים את מזג האוויר, אך האפקט השלילי מצליח להפתיע את החזאים כל שנה מחדש. נתוני המקרו החלשים והאפשרות שג'נט יילן תמשיך בתפקידה ממתנים את ציפיות המשקיעים לעליית ריבית בארצות הברית וכעת החוזים מתמחרים סיכויים של כ-46% להעלאת ריבית בחודש יוני ורק 38% לשתי העלאות ריבית עד סוף השנה. זאת בניגוד להערכות של חברי הועדה המונטארית לפיהן הריבית תגיע בסוף השנה ל-1.25%.

להערכתנו, יש להמתין ולראות האם בדומה לשנים הקודמות, גם הפעם הרבעון השני יציג תמונה כלכלית משופרת ולכן לא כדאי להסיק מסקנות על שינוי בתוואי הצמיחה החיובי של הכלכלה האמריקאית. זאת במיוחד לאור השיפור בכלכלי במדינות רבות בעולם. ביום ראשון דיווחה סין על צמיחה של 6.9% ברבעון השלישי. מדובר בקצב הגבוה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2015.  להערכתנו, מבחינת השקעה, המשמעות לכך היה שאיגרות החוב הממשלתיות הארוכות יכולות לשמש כגידור לתיק המניות אך הן אינן מתאימות לתיקי השקעות ללא חשיפה מנייתית.

 

הפתעה במדד המחירים בישראל

מדד המחירים לחודש מרץ עלה ב-0.3% וזאת בניגוד לצפי שיישאר ללא שינוי. הגורם הדומיננטי ביותר בעליית המדד היה שירותי דיור בבעלות הדיירים אשר עלה ב- 1.1%. מדד זה מבטא את השינוי בשכר הדירה בגין חוזים מתחדשים ונראה שעם בוא האביב, חזרו בעלי הדירות לעלות מחירים.

בחודשים האחרונים נשמעות טענות לפיהן המיסוי על הדירה השלישית ויציאת המשקיעים משוק הנדל"ן יובילו לגלגול חלק מההוצאות על הדיירים ולהקטנת היצע הדירות המיועדות לשכירות. תופעה זו, במידה ותימשך עשויה להוביל ליתרון לאיגרות החוב הצמודות, במיוחד נוכח כניסת עונת המדדים החיוביים שצפויה להימשך עד חודש אוגוסט.

גם מחירי ההלבשה וההנעלה הפתיעו כלפי מעלה ובניכוי העונתיות הם הוסיפו 1.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.9% ובנק ישראל נמצא במרחק של 0.1% מהגעה ליעד התחתון של האינפלציה. כדי להגיע לשם כבר בחודש הבא, יצטרך מדד אפריל לעלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.