נמרוד פינקו
צילום: Bizportal

עושים סדר אחרי הפסח, מה היה לנו בשווקים?

נמרוד פינקו |

בניגוד לדעה הרווחות, גם השנה תקופת חול המועד לא הסבה נחת למשקיעי המניות, ומדד ת"א 35 איבד כ-1.25%. נציין שבחמש מתוך שש השנים האחרונות מדד המניות הראשי של תל אביב סיים את תקופת חוה"מ פסח בתשואה שלילית, כאשר התשואה הממוצעת בכל ששת השנים עמדה על כ-1.2%.

אולם בניגוד לשוק המניות ששוב אכזב את המשקיעים בזמן חגיגות החג, איגרות החוב סיפקו את הסחורה: מדד אג"ח ממשלתיות עלה בכ-0.25% כשאיגרות החוב הממשלתיות הארוכות הוסיפו כ-0.5%. גם מדדי התל בונד הצטרפו למגמה החיובית כשעלו בכ-0.2%.

ניתוח המסחר בבורסה מלמד שהמשקיעים הושפעו הרבה יותר מהנתונים הכלכליים והנעשה בעולם מאשר מאווירת החג בארץ. להוציא את המסחר החיובי אתמול, איבד מדד ה-S&P 500 0.19% כ-1.13% בתקופת הפסח בזמן שתשואת איגרת החוב לעשר שנים בארה"ב ירדה מרמה של 2.37% לפני החג ל-2.23% ביום המסחר האחרון של חול המועד.

בהיבט זה, נראה שבעוד שמדד ת"א 25 הניב תשואה שלילית דומה למדד ה- S&P 500, איגרות החוב הממשלתיות התנהגו, בדומה למרבית השנה, באופן מתון יחסית לאיגרות החוב האמריקאיות המקבילות. בחודשים האחרונים השינוי במחיר איגרות החוב הישראליות הוא כחצי מהשינוי של איגרות החוב האמריקאיות.  אתמול הוסיפו המדדים בארצות הברית כ-0.9% בעוד התשואה לעשר שנים עלתה קלות ל-2.25%. 

 

שינויי מחירים נוספים שכדאי להכיר הם בדולר והזהב. הדולר איבד בעולם כ-0.85% מאז תחילת החג, והזהב התחזק ב-2.4% לשיא של חמישה חודשים. זאת על רקע התבטאותו של דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, על כך שהדולר הפך לחזק מדיי עד שהוא מקשה על התחרות מול מדינות נוספות. בנוסף, ציין טרמאפ שהוא שוקל למנות את הנגידה "היונית", ג'נט יילן, לכהונה נוספת. זאת בניגוד לביקורת הרבה שנהג להפיץ כנגדה טרום בחירתו לנשיאות.

העלייה במחירי הזהב, הנחשב כחוף מבטחים, מיוחסת בין השאר למתיחות הגיאו-פוליטית הגואה בין ארצות הברית לרוסיה וצפון קוריאה. גורמים אלו, לצד נתוני מקרו והערכה שטראמפ יתקשה להעביר את רפורמות המס וההרחבות הפיסקליות, תרמו לירידת התשואות החדה באיגרות החוב האמריקאיות. בחמשת השבועות האחרונים עלו איגרות החוב האמריקאיות לעשר שנים עלו בכ-3.4% והן מחקו חלק משמעותי מההפסדים שנוצרו לאחר בחירתו של טראמפ לנשיאות בנובמבר 2016.

 

הרבעון הראשון שוב מאכזב בארצות הברית

זירת המקרו תרמה אף היא לירידת התשואות באיגרות החוב כאשר המכירות הקמעונאיות בארצות הברית ירדו ב-0.2%  בחודש מרץ והשלימו רצף ירידות של חודשיים שלא נראה מאז כבר שנתיים. לאחר 13 חודשים רצופים של עליית מחירים, האינפלציה בארצות הברית ירדה ב-0.3% לעומת צפי שתישאר ללא שינוי. גם הנתונים משוק העבודה אכזבו במידה ניכרת כשמספר המשרות החדשות הסתכם בכ-98 אלף בלבד, לעומת צפי לתוספת של 175 אלף משרות. זאת במקביל לעדכון כלפי מטה של 16 אלף משרות בחודש פברואר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כרגיל, כמו בשנים האחרונות, גם הפעם ניתן להאשים את מזג האוויר, אך האפקט השלילי מצליח להפתיע את החזאים כל שנה מחדש. נתוני המקרו החלשים והאפשרות שג'נט יילן תמשיך בתפקידה ממתנים את ציפיות המשקיעים לעליית ריבית בארצות הברית וכעת החוזים מתמחרים סיכויים של כ-46% להעלאת ריבית בחודש יוני ורק 38% לשתי העלאות ריבית עד סוף השנה. זאת בניגוד להערכות של חברי הועדה המונטארית לפיהן הריבית תגיע בסוף השנה ל-1.25%.

להערכתנו, יש להמתין ולראות האם בדומה לשנים הקודמות, גם הפעם הרבעון השני יציג תמונה כלכלית משופרת ולכן לא כדאי להסיק מסקנות על שינוי בתוואי הצמיחה החיובי של הכלכלה האמריקאית. זאת במיוחד לאור השיפור בכלכלי במדינות רבות בעולם. ביום ראשון דיווחה סין על צמיחה של 6.9% ברבעון השלישי. מדובר בקצב הגבוה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2015.  להערכתנו, מבחינת השקעה, המשמעות לכך היה שאיגרות החוב הממשלתיות הארוכות יכולות לשמש כגידור לתיק המניות אך הן אינן מתאימות לתיקי השקעות ללא חשיפה מנייתית.

 

הפתעה במדד המחירים בישראל

מדד המחירים לחודש מרץ עלה ב-0.3% וזאת בניגוד לצפי שיישאר ללא שינוי. הגורם הדומיננטי ביותר בעליית המדד היה שירותי דיור בבעלות הדיירים אשר עלה ב- 1.1%. מדד זה מבטא את השינוי בשכר הדירה בגין חוזים מתחדשים ונראה שעם בוא האביב, חזרו בעלי הדירות לעלות מחירים.

בחודשים האחרונים נשמעות טענות לפיהן המיסוי על הדירה השלישית ויציאת המשקיעים משוק הנדל"ן יובילו לגלגול חלק מההוצאות על הדיירים ולהקטנת היצע הדירות המיועדות לשכירות. תופעה זו, במידה ותימשך עשויה להוביל ליתרון לאיגרות החוב הצמודות, במיוחד נוכח כניסת עונת המדדים החיוביים שצפויה להימשך עד חודש אוגוסט.

גם מחירי ההלבשה וההנעלה הפתיעו כלפי מעלה ובניכוי העונתיות הם הוסיפו 1.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.9% ובנק ישראל נמצא במרחק של 0.1% מהגעה ליעד התחתון של האינפלציה. כדי להגיע לשם כבר בחודש הבא, יצטרך מדד אפריל לעלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.