אליעזר כרמל
צילום:

ההסבר להתנפלות המוסדיים על האג"ח הקונצרני

אליעזר כרמל | (2)

המחסור באג"ח הממשלתיות הולך ומחריף. עובדה זו מסבירה את התנפלות הגופים המוסדיים, לרבות קרנות הנאמנות, על הנפקות של אג"ח קונצרניות, חלק ניכר מענף הנדלן, תוך שהאג"ח המדורגות, אם בכלל, נמוך יחסית - זוכות לריבית נמוכה שאינה מפצה על הסיכון.

מבט על סכומי האג"ח של המדינה שצפויות להיפדות על פני 2017, מראה כי בשנה זו יפדה האוצר אג"ח סחירות ב-90 מיליארדי ש', וכן אגח לא סחירות ב-21 מיליארדי ש'. בסך הכל כ-111 מיליארדי שקלים (!), בעוד שמול פדיונות האג"ח שאינן סחירות, המוחזקות על ידי גופי פנסיה וביטוח צפויה המדינה להנפיק אגח חדשות, הרי שלגבי האג"ח הסחירות תמשיך הממשלה ככל הנראה במדיניות של גיוס הון שלילי כשהתוצאה היא קיטון נוסף בחוב הממשלתי לציבור.

המחסור הגדל והולך של סחורה ממשלתית מול צבירה של כספים חדשים בקרנות הפנסיה - יוצר חוסר איזון בשווקי האג"ח. התוצאה: עודפי האמצעים הנצברים בקרנות ומחפשים מוצא אגחי - מופנים בחלקם הגדול לרכישת ההנפקות הקונצרניות. מגייסי החוב, שחלק נכבד מהם הוא חברות נדלן, נהנים מעלות גיוס זולה יחסית לסיכון הגלום בשירות החוב לאורך חיי האג"ח. הפרוספריטי הנוכחי בענף הקונצרני מזכיר את התקופה שהייתה בין 2004 ל-2008. גם אז, הודות לרווחה תקציבית, הממשלה צמצמה את הנפקות האג"ח שלה ואפשרה את חגיגת האג"ח הקונצרניות.

בין תקופת 2004-2008 לבין ימינו מבדילים ארבעה מאפיינים:

הבדל ראשון הוא עלות גיוס החוב. בסיבוב הקודם גויס החוב הקונצרני בעלויות גבוהות בהרבה מהשוררות כיום, בגלל סביבת ריבית גבוהה. ההבדל השני הוא שבגל הנוכחי אנו עדים להנפקות חוב גדולות מצד חברות נדל"ן אמריקניות וקנדיות. הכספים מגויסים ללא בטחונות והקונים מקווים לתזרים עתידי שיאפשר החזר. הכספים מיועדים לשמש כשכבת "מזאנין" שעליה יגויסו אג"ח מובטחות בשעבוד בריבית נמוכה יחסית. הגיוס הזר בשנים האחרונות חצה כבר את גבול 5 מיליארד השקלים. הקונות הגדולות היו קרנות נאמנות ורק חלק קטן נרכש על ידי גופים פנסיוניים. הבדל נוסף הוא לקחי "ועדת חודק". זו הוקמה בעקבות עשרות כשלים בהחזרי  האג"ח ו"תספורות" למיניהן בסיבוב הקודם. הוועדה ניסחה שורה של כללי התנהגות ומגבלות שהוטלו על המנפיקים והרוכשים כאחד. נראה כי בגל הנוכחי נלמדו ויושמו הלקחים וההתייחסות- הרבה יותר זהירה. ההבדל הרביעי הוא הפניית חלק גדל והולך מהאמצעים הפנויים לרכישת אגח של פירמות בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

סיכום 

גם אם גל ההנפקות הקונצרניות הנוכחי נראה מאופק יותר ואין גיוסי חוב המופנים כהון עצמי למדינות כמו רומניה או בולגריה - חשוב מאד למנהלי ההשקעות המוסדיים, לרבות ועדות ההשקעה הדנות בהרכב הקצאת הנכסים, להקדיש זמן ומחשבה נוספים לפני רכישת אג"ח מההנפקות החדשות. חשוב לזכור כי העולם ניצב בפתחה של תקופת העלאות מתמשכות בריבית ועידן הריבית האפסית הסתיים. רכישת אגח בריבית קבועה טובה למנפיק אך עשויה להיות בעייתית למשקיע. הקלישאה לפיה "התשואה המוצעת באג"ח X מפצה על הסיכון של כשל בשירות החוב" ראויה לבחינה מעמיקה כדי להימנע מ"צרות" 2004-2008.

הכותב הוא אליעזר כרמל, מכהן כיו"ר וכחבר בוועדות השקעה מוסדיות, בדירקטור בתאגידים בורסאיים  וכיועץ לחברות ציבוריות.

 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל מה שהבנתי זה שהריבית עולות וללווים לא תהיה יכולת לה= (ל"ת)
    אני 03/02/2017 15:47
    הגב לתגובה זו
  • נפתלי 04/02/2017 06:06
    הגב לתגובה זו
    חלק נוסף הוא שהריבית שאתה מקבל היום באג"ח לא גבוהה כמו בעבר. אין מספיק ביטחונות על האג"חים. ובכלל ספק אם הסיכון שווה את התשואה שאתה אמור לקבל
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה

כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש

חן שרייבר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל. 

הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).   

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים. 

האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות. 

ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.