ירידות שערים
צילום: Pixabay

גם האג"ח צללו היום - לכמה עלתה התשואה ל-10 שנים?

המשקיעים חוששים מהקרע בעם ומוציאים את הכסף מההשקעות המניתיות בארץ - אבל גם מאגרות החוב הממשלתיות; למה הירידה באג"ח הממשלתיות מדאיגה לא פחות מהירידה במניות ובאיזה מח"מים הייתה גדולה יותר?

רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה אגח ממשלתיות

היום היה היום הגרוע ביותר בשוק המניות המקומי מאז ה-8.10.23 - הבנקים נפלו ב-7.6%, ת"א 90 ב-4.7%. זה קרה בגלל הקרע הפנימי שחזר לכותרות סביב הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר, הדחת היועמ"שית והחזרה לשולחן של הרפורמה המשפטית, וחשוב לזכור שכל זה לא מגיע אחרי שנגמרה המלחמה והחטופים חזרו, עדיין יש חטופים בעזה, צה"ל חידש את התקיפות ברצועה ומיליוני ישראלים נכנסים למקלטים בגלל שיגורים מתימן של החות'ים.


זה הביא לצלילות במניות, ככל הנראה גם בגלל משקיעים זרים ששוב משכו את ההשקעות שלהם מכאן, וזה קרה גם באגרות החוב - האג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה נפלו היום עד 2%, התשואה ל-10 שנים עלתה למעל 4.5%. זה לא באזור של 5.2%-5.3% שהיינו בקיץ האחרון, אבל זה מקל בגלגלים של מגמת הירידה שהתשואות היו בהן בערך מאז ספטמבר עם מבצע הביפרים וחיסול נסראללה.


מעניין שהירידה הגדולה נרשמה דווקא במח"מים הארוכים - ירידה של 1.8% במח"מ של 17.5 שנים, ירידה של 2% במח"מ של כ-15 שנים וירידה של 1.9% במח"מ ל-11.5 שנים,  זה משקף את העובדה שהמשקיעים רואים את הבעיות החברתיות כמשהו לטווח הארוך. המערכה הביטחונית תיגמר מתישהו וכנראה שתבוא אחריה תקופה של שקט, אבל הפילוג בעם שרק הולך ומחריף כאן להישאר, והם לא רואים איך ישראל יוצאת מזה.


הירידה במניות משקפת את החשש של המשקיעים מהסיכון העסקי שיש כאן כתוצאה משלל הגורמים שהזכרנו קודם. חוששים שיהיו הפגנות גדולות והפעילות של החברות תיפגע אז המשקיעים מוציאים את הכסף. אג"ח ממשלתיות אמורות להיות בטוחות יותר כי זו בעצם הלוואה שנותנים למדינה, וישראל היסטורית ידועה כמדינה שמשלמת את החובות שלה, לכן הירידה באגרות החוב משקפת את חוסר האמון של המשקיעים ביכולת הזו של ישראל להחזיר את החוב. הסיכון של ההלוואה גבוה יותר ולכן התשואה גבוהה יותר.


היום היה היום הכי גרוע בשוק האג"ח מאז אוגוסט האחרון, בשיא התמרון הקרקעי בעזה ועם חילופי אש מאסיביים גם בגבול הצפון. זה היה לפני התקיפה השנייה של האיראנים על ישראל אבל בזמן של אי וודאות ממתי תהיה התקיפה. האמריקנים בדיוק שלחו נושאת מטוסים נוספת לאזור בשביל להגדיל את ההרתעה - המתיחות הבטחונית הייתה בשיא, לא המצב היום, מה שמדגיש עוד יותר את החשש של המשקיעים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    החיים 23/03/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    מי שישלם את המחיר ראשון הם תומכי ביביאנכנו לא נעבוד נשלם מיסים לא נשרת במילואים ולא נשלח את ילדנו לצבאתסתדרו לבד
  • 3.
    אנונימי 23/03/2025 19:14
    הגב לתגובה זו
    שנים היה לכם לייצר לנו מדד מאזן ת.סל לאגח בריקס. למה לא עשיתם נניח יקרה משהוא לדולר ליורו השקל יושפע הרבה יותר לאף משקיע אין דרך לאזן. אפשר רק דרך קרנות חול ששם יש חשיפה לדולר. גם בנק ישראל לא מאוזן.
  • 2.
    אחד שיודע 23/03/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
    מוכר בכוונה את התיקים ומנסה להראות שיש פאניקה והיסטריה. נזק אדיר לתיקי הפנסיה. היינו בסיפור הזה לפני שנתיים ברפורמה המשפטית.יש עילה לתביעה מולם.
  • אנונימי 23/03/2025 18:21
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שאני חושב שיש גבול לטמטוםמישהו מוכיח לי שאני טועה
  • 1.
    אנונימי 23/03/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
    ןהחרדים
  • אנונימי 24/03/2025 06:35
    הגב לתגובה זו
    החרדים לא השביתו את מערכת החינוך. מחלה שהגיל החציוני של המתים בגללה הוא 80.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?