גם האג"ח צללו היום - לכמה עלתה התשואה ל-10 שנים?
המשקיעים חוששים מהקרע בעם ומוציאים את הכסף מההשקעות המניתיות בארץ - אבל גם מאגרות החוב הממשלתיות; למה הירידה באג"ח הממשלתיות מדאיגה לא פחות מהירידה במניות ובאיזה מח"מים הייתה גדולה יותר?
היום היה היום הגרוע ביותר בשוק המניות המקומי מאז ה-8.10.23 - הבנקים נפלו ב-7.6%, ת"א 90 ב-4.7%. זה קרה בגלל הקרע הפנימי שחזר לכותרות סביב הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר, הדחת היועמ"שית והחזרה לשולחן של הרפורמה המשפטית, וחשוב לזכור שכל זה לא מגיע אחרי שנגמרה המלחמה והחטופים חזרו, עדיין יש חטופים בעזה, צה"ל חידש את התקיפות ברצועה ומיליוני ישראלים נכנסים למקלטים בגלל שיגורים מתימן של החות'ים.
זה הביא לצלילות במניות, ככל הנראה גם בגלל משקיעים זרים ששוב משכו את ההשקעות שלהם מכאן, וזה קרה גם באגרות החוב - האג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה נפלו היום עד 2%, התשואה ל-10 שנים עלתה למעל 4.5%. זה לא באזור של 5.2%-5.3% שהיינו בקיץ האחרון, אבל זה מקל בגלגלים של מגמת הירידה שהתשואות היו בהן בערך מאז ספטמבר עם מבצע הביפרים וחיסול נסראללה.
מעניין שהירידה הגדולה נרשמה דווקא במח"מים הארוכים - ירידה של 1.8% במח"מ של 17.5 שנים, ירידה של 2% במח"מ של כ-15 שנים וירידה של 1.9% במח"מ ל-11.5 שנים, זה משקף את העובדה שהמשקיעים רואים את הבעיות החברתיות כמשהו לטווח הארוך. המערכה הביטחונית תיגמר מתישהו וכנראה שתבוא אחריה תקופה של שקט, אבל הפילוג בעם שרק הולך ומחריף כאן להישאר, והם לא רואים איך ישראל יוצאת מזה.
- מה תשואה שתקבלו בהשקעה סולידית צמודה למדד?
- אגרות החוב מזנקות, התשואה יורדת: האם זה צפוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה במניות משקפת את החשש של המשקיעים מהסיכון העסקי שיש כאן כתוצאה משלל הגורמים שהזכרנו קודם. חוששים שיהיו הפגנות גדולות והפעילות של החברות תיפגע אז המשקיעים מוציאים את הכסף. אג"ח ממשלתיות אמורות להיות בטוחות יותר כי זו בעצם הלוואה שנותנים למדינה, וישראל היסטורית ידועה כמדינה שמשלמת את החובות שלה, לכן הירידה באגרות החוב משקפת את חוסר האמון של המשקיעים ביכולת הזו של ישראל להחזיר את החוב. הסיכון של ההלוואה גבוה יותר ולכן התשואה גבוהה יותר.
היום היה היום הכי גרוע בשוק האג"ח מאז אוגוסט האחרון, בשיא התמרון הקרקעי בעזה ועם חילופי אש מאסיביים גם בגבול הצפון. זה היה לפני התקיפה השנייה של האיראנים על ישראל אבל בזמן של אי וודאות ממתי תהיה התקיפה. האמריקנים בדיוק שלחו נושאת מטוסים נוספת לאזור בשביל להגדיל את ההרתעה - המתיחות הבטחונית הייתה בשיא, לא המצב היום, מה שמדגיש עוד יותר את החשש של המשקיעים.
- 4.החיים 23/03/2025 20:29הגב לתגובה זומי שישלם את המחיר ראשון הם תומכי ביביאנכנו לא נעבוד נשלם מיסים לא נשרת במילואים ולא נשלח את ילדנו לצבאתסתדרו לבד
- 3.אנונימי 23/03/2025 19:14הגב לתגובה זושנים היה לכם לייצר לנו מדד מאזן ת.סל לאגח בריקס. למה לא עשיתם נניח יקרה משהוא לדולר ליורו השקל יושפע הרבה יותר לאף משקיע אין דרך לאזן. אפשר רק דרך קרנות חול ששם יש חשיפה לדולר. גם בנק ישראל לא מאוזן.
- 2.אחד שיודע 23/03/2025 17:56הגב לתגובה זומוכר בכוונה את התיקים ומנסה להראות שיש פאניקה והיסטריה. נזק אדיר לתיקי הפנסיה. היינו בסיפור הזה לפני שנתיים ברפורמה המשפטית.יש עילה לתביעה מולם.
- אנונימי 23/03/2025 18:21הגב לתגובה זוכל פעם שאני חושב שיש גבול לטמטוםמישהו מוכיח לי שאני טועה
- 1.אנונימי 23/03/2025 17:35הגב לתגובה זוןהחרדים
- אנונימי 24/03/2025 06:35הגב לתגובה זוהחרדים לא השביתו את מערכת החינוך. מחלה שהגיל החציוני של המתים בגללה הוא 80.
PULS של אלביט (אלביט)אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית
ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.
מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.
הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.
יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

אחרי זינוק של כ-160% בשנתיים: האם נשאר עוד "בשר" במניות התקשורת?
אחרי שנתיים של תשואות חריגות (לטובה) לצד מגמות מעודדות בענף, תמחור מניות התקשורת כיום כבר פחות נדיב. האם הסקטור עדיין מעניין להשקעה?
בטור שפרסמנו לפני כשנתיים, https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/813643,סיפרנו על ביצועי החסר של מניות התקשורת ולמה לדעתנו הן מעניינות. בטור נכתב שלגישתנו השוק מפספס את השינויים בענף ושמדובר בהזדמנות. אגב כך גם נהגנו בניהול ההשקעות שלנו - מגדל הינה אחד המשקיעים הגדולים בישראל בענף התקשורת, כשבסלקום לקחנו חלק במהלך רכישת השליטה של קרן פורטיסימו.
מאז פרסום הטור, בזק עלתה ב-65%, פרטנר ב-140% וסלקום ב-161%, בזמן שמדד הייחוס ת"א 125 עלה ב-80% - כלומר תשואת יתר משמעותית לענף.
במצב השוק הנוכחי ובהינתן תמחור המניות, אנחנו סבורים שהתמונה בסקטור התקשורת דומה לתמונה הכללית בבורסה הישראלית – יש ערך להצפה לעתיד אך התמחור פחות נדיב מבעבר.
לצורך ההמחשה, מכפילי ה-EV\EBITDA של החברות שהיו באזור 4.5-5 לפני כשנתיים, כיום סביב 6 בדומה לחברות תקשורת אחרות בעולם וללא הדיסקאונט המשמעותי שהיה ב-2023.
הענף השתנה בשנתיים האחרונות וישנן לא מעט מגמות מעודדות, שבעינינו מצדיקות את עליית מחירי המניות.
