גם האג"ח צללו היום - לכמה עלתה התשואה ל-10 שנים?
המשקיעים חוששים מהקרע בעם ומוציאים את הכסף מההשקעות המניתיות בארץ - אבל גם מאגרות החוב הממשלתיות; למה הירידה באג"ח הממשלתיות מדאיגה לא פחות מהירידה במניות ובאיזה מח"מים הייתה גדולה יותר?
היום היה היום הגרוע ביותר בשוק המניות המקומי מאז ה-8.10.23 - הבנקים נפלו ב-7.6%, ת"א 90 ב-4.7%. זה קרה בגלל הקרע הפנימי שחזר לכותרות סביב הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר, הדחת היועמ"שית והחזרה לשולחן של הרפורמה המשפטית, וחשוב לזכור שכל זה לא מגיע אחרי שנגמרה המלחמה והחטופים חזרו, עדיין יש חטופים בעזה, צה"ל חידש את התקיפות ברצועה ומיליוני ישראלים נכנסים למקלטים בגלל שיגורים מתימן של החות'ים.
זה הביא לצלילות במניות, ככל הנראה גם בגלל משקיעים זרים ששוב משכו את ההשקעות שלהם מכאן, וזה קרה גם באגרות החוב - האג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה נפלו היום עד 2%, התשואה ל-10 שנים עלתה למעל 4.5%. זה לא באזור של 5.2%-5.3% שהיינו בקיץ האחרון, אבל זה מקל בגלגלים של מגמת הירידה שהתשואות היו בהן בערך מאז ספטמבר עם מבצע הביפרים וחיסול נסראללה.
מעניין שהירידה הגדולה נרשמה דווקא במח"מים הארוכים - ירידה של 1.8% במח"מ של 17.5 שנים, ירידה של 2% במח"מ של כ-15 שנים וירידה של 1.9% במח"מ ל-11.5 שנים, זה משקף את העובדה שהמשקיעים רואים את הבעיות החברתיות כמשהו לטווח הארוך. המערכה הביטחונית תיגמר מתישהו וכנראה שתבוא אחריה תקופה של שקט, אבל הפילוג בעם שרק הולך ומחריף כאן להישאר, והם לא רואים איך ישראל יוצאת מזה.
- מה תשואה שתקבלו בהשקעה סולידית צמודה למדד?
- אגרות החוב מזנקות, התשואה יורדת: האם זה צפוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה במניות משקפת את החשש של המשקיעים מהסיכון העסקי שיש כאן כתוצאה משלל הגורמים שהזכרנו קודם. חוששים שיהיו הפגנות גדולות והפעילות של החברות תיפגע אז המשקיעים מוציאים את הכסף. אג"ח ממשלתיות אמורות להיות בטוחות יותר כי זו בעצם הלוואה שנותנים למדינה, וישראל היסטורית ידועה כמדינה שמשלמת את החובות שלה, לכן הירידה באגרות החוב משקפת את חוסר האמון של המשקיעים ביכולת הזו של ישראל להחזיר את החוב. הסיכון של ההלוואה גבוה יותר ולכן התשואה גבוהה יותר.
היום היה היום הכי גרוע בשוק האג"ח מאז אוגוסט האחרון, בשיא התמרון הקרקעי בעזה ועם חילופי אש מאסיביים גם בגבול הצפון. זה היה לפני התקיפה השנייה של האיראנים על ישראל אבל בזמן של אי וודאות ממתי תהיה התקיפה. האמריקנים בדיוק שלחו נושאת מטוסים נוספת לאזור בשביל להגדיל את ההרתעה - המתיחות הבטחונית הייתה בשיא, לא המצב היום, מה שמדגיש עוד יותר את החשש של המשקיעים.
- 4.החיים 23/03/2025 20:29הגב לתגובה זומי שישלם את המחיר ראשון הם תומכי ביביאנכנו לא נעבוד נשלם מיסים לא נשרת במילואים ולא נשלח את ילדנו לצבאתסתדרו לבד
- 3.אנונימי 23/03/2025 19:14הגב לתגובה זושנים היה לכם לייצר לנו מדד מאזן ת.סל לאגח בריקס. למה לא עשיתם נניח יקרה משהוא לדולר ליורו השקל יושפע הרבה יותר לאף משקיע אין דרך לאזן. אפשר רק דרך קרנות חול ששם יש חשיפה לדולר. גם בנק ישראל לא מאוזן.
- 2.אחד שיודע 23/03/2025 17:56הגב לתגובה זומוכר בכוונה את התיקים ומנסה להראות שיש פאניקה והיסטריה. נזק אדיר לתיקי הפנסיה. היינו בסיפור הזה לפני שנתיים ברפורמה המשפטית.יש עילה לתביעה מולם.
- אנונימי 23/03/2025 18:21הגב לתגובה זוכל פעם שאני חושב שיש גבול לטמטוםמישהו מוכיח לי שאני טועה
- 1.אנונימי 23/03/2025 17:35הגב לתגובה זוןהחרדים
- אנונימי 24/03/2025 06:35הגב לתגובה זוהחרדים לא השביתו את מערכת החינוך. מחלה שהגיל החציוני של המתים בגללה הוא 80.

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
