ירידות שערים
צילום: Pixabay

גם האג"ח צללו היום - לכמה עלתה התשואה ל-10 שנים?

המשקיעים חוששים מהקרע בעם ומוציאים את הכסף מההשקעות המניתיות בארץ - אבל גם מאגרות החוב הממשלתיות; למה הירידה באג"ח הממשלתיות מדאיגה לא פחות מהירידה במניות ובאיזה מח"מים הייתה גדולה יותר?

רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה אגח ממשלתיות

היום היה היום הגרוע ביותר בשוק המניות המקומי מאז ה-8.10.23 - הבנקים נפלו ב-7.6%, ת"א 90 ב-4.7%. זה קרה בגלל הקרע הפנימי שחזר לכותרות סביב הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר, הדחת היועמ"שית והחזרה לשולחן של הרפורמה המשפטית, וחשוב לזכור שכל זה לא מגיע אחרי שנגמרה המלחמה והחטופים חזרו, עדיין יש חטופים בעזה, צה"ל חידש את התקיפות ברצועה ומיליוני ישראלים נכנסים למקלטים בגלל שיגורים מתימן של החות'ים.


זה הביא לצלילות במניות, ככל הנראה גם בגלל משקיעים זרים ששוב משכו את ההשקעות שלהם מכאן, וזה קרה גם באגרות החוב - האג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה נפלו היום עד 2%, התשואה ל-10 שנים עלתה למעל 4.5%. זה לא באזור של 5.2%-5.3% שהיינו בקיץ האחרון, אבל זה מקל בגלגלים של מגמת הירידה שהתשואות היו בהן בערך מאז ספטמבר עם מבצע הביפרים וחיסול נסראללה.


מעניין שהירידה הגדולה נרשמה דווקא במח"מים הארוכים - ירידה של 1.8% במח"מ של 17.5 שנים, ירידה של 2% במח"מ של כ-15 שנים וירידה של 1.9% במח"מ ל-11.5 שנים,  זה משקף את העובדה שהמשקיעים רואים את הבעיות החברתיות כמשהו לטווח הארוך. המערכה הביטחונית תיגמר מתישהו וכנראה שתבוא אחריה תקופה של שקט, אבל הפילוג בעם שרק הולך ומחריף כאן להישאר, והם לא רואים איך ישראל יוצאת מזה.


הירידה במניות משקפת את החשש של המשקיעים מהסיכון העסקי שיש כאן כתוצאה משלל הגורמים שהזכרנו קודם. חוששים שיהיו הפגנות גדולות והפעילות של החברות תיפגע אז המשקיעים מוציאים את הכסף. אג"ח ממשלתיות אמורות להיות בטוחות יותר כי זו בעצם הלוואה שנותנים למדינה, וישראל היסטורית ידועה כמדינה שמשלמת את החובות שלה, לכן הירידה באגרות החוב משקפת את חוסר האמון של המשקיעים ביכולת הזו של ישראל להחזיר את החוב. הסיכון של ההלוואה גבוה יותר ולכן התשואה גבוהה יותר.


היום היה היום הכי גרוע בשוק האג"ח מאז אוגוסט האחרון, בשיא התמרון הקרקעי בעזה ועם חילופי אש מאסיביים גם בגבול הצפון. זה היה לפני התקיפה השנייה של האיראנים על ישראל אבל בזמן של אי וודאות ממתי תהיה התקיפה. האמריקנים בדיוק שלחו נושאת מטוסים נוספת לאזור בשביל להגדיל את ההרתעה - המתיחות הבטחונית הייתה בשיא, לא המצב היום, מה שמדגיש עוד יותר את החשש של המשקיעים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    החיים 23/03/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    מי שישלם את המחיר ראשון הם תומכי ביביאנכנו לא נעבוד נשלם מיסים לא נשרת במילואים ולא נשלח את ילדנו לצבאתסתדרו לבד
  • 3.
    אנונימי 23/03/2025 19:14
    הגב לתגובה זו
    שנים היה לכם לייצר לנו מדד מאזן ת.סל לאגח בריקס. למה לא עשיתם נניח יקרה משהוא לדולר ליורו השקל יושפע הרבה יותר לאף משקיע אין דרך לאזן. אפשר רק דרך קרנות חול ששם יש חשיפה לדולר. גם בנק ישראל לא מאוזן.
  • 2.
    אחד שיודע 23/03/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
    מוכר בכוונה את התיקים ומנסה להראות שיש פאניקה והיסטריה. נזק אדיר לתיקי הפנסיה. היינו בסיפור הזה לפני שנתיים ברפורמה המשפטית.יש עילה לתביעה מולם.
  • אנונימי 23/03/2025 18:21
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שאני חושב שיש גבול לטמטוםמישהו מוכיח לי שאני טועה
  • 1.
    אנונימי 23/03/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
    ןהחרדים
  • אנונימי 24/03/2025 06:35
    הגב לתגובה זו
    החרדים לא השביתו את מערכת החינוך. מחלה שהגיל החציוני של המתים בגללה הוא 80.
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר

התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21%   מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.

היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.

החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.

מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.