גם האג"ח צללו היום - לכמה עלתה התשואה ל-10 שנים?
המשקיעים חוששים מהקרע בעם ומוציאים את הכסף מההשקעות המניתיות בארץ - אבל גם מאגרות החוב הממשלתיות; למה הירידה באג"ח הממשלתיות מדאיגה לא פחות מהירידה במניות ובאיזה מח"מים הייתה גדולה יותר?
היום היה היום הגרוע ביותר בשוק המניות המקומי מאז ה-8.10.23 - הבנקים נפלו ב-7.6%, ת"א 90 ב-4.7%. זה קרה בגלל הקרע הפנימי שחזר לכותרות סביב הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר, הדחת היועמ"שית והחזרה לשולחן של הרפורמה המשפטית, וחשוב לזכור שכל זה לא מגיע אחרי שנגמרה המלחמה והחטופים חזרו, עדיין יש חטופים בעזה, צה"ל חידש את התקיפות ברצועה ומיליוני ישראלים נכנסים למקלטים בגלל שיגורים מתימן של החות'ים.
זה הביא לצלילות במניות, ככל הנראה גם בגלל משקיעים זרים ששוב משכו את ההשקעות שלהם מכאן, וזה קרה גם באגרות החוב - האג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה נפלו היום עד 2%, התשואה ל-10 שנים עלתה למעל 4.5%. זה לא באזור של 5.2%-5.3% שהיינו בקיץ האחרון, אבל זה מקל בגלגלים של מגמת הירידה שהתשואות היו בהן בערך מאז ספטמבר עם מבצע הביפרים וחיסול נסראללה.
מעניין שהירידה הגדולה נרשמה דווקא במח"מים הארוכים - ירידה של 1.8% במח"מ של 17.5 שנים, ירידה של 2% במח"מ של כ-15 שנים וירידה של 1.9% במח"מ ל-11.5 שנים, זה משקף את העובדה שהמשקיעים רואים את הבעיות החברתיות כמשהו לטווח הארוך. המערכה הביטחונית תיגמר מתישהו וכנראה שתבוא אחריה תקופה של שקט, אבל הפילוג בעם שרק הולך ומחריף כאן להישאר, והם לא רואים איך ישראל יוצאת מזה.
- מה תשואה שתקבלו בהשקעה סולידית צמודה למדד?
- אגרות החוב מזנקות, התשואה יורדת: האם זה צפוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה במניות משקפת את החשש של המשקיעים מהסיכון העסקי שיש כאן כתוצאה משלל הגורמים שהזכרנו קודם. חוששים שיהיו הפגנות גדולות והפעילות של החברות תיפגע אז המשקיעים מוציאים את הכסף. אג"ח ממשלתיות אמורות להיות בטוחות יותר כי זו בעצם הלוואה שנותנים למדינה, וישראל היסטורית ידועה כמדינה שמשלמת את החובות שלה, לכן הירידה באגרות החוב משקפת את חוסר האמון של המשקיעים ביכולת הזו של ישראל להחזיר את החוב. הסיכון של ההלוואה גבוה יותר ולכן התשואה גבוהה יותר.
היום היה היום הכי גרוע בשוק האג"ח מאז אוגוסט האחרון, בשיא התמרון הקרקעי בעזה ועם חילופי אש מאסיביים גם בגבול הצפון. זה היה לפני התקיפה השנייה של האיראנים על ישראל אבל בזמן של אי וודאות ממתי תהיה התקיפה. האמריקנים בדיוק שלחו נושאת מטוסים נוספת לאזור בשביל להגדיל את ההרתעה - המתיחות הבטחונית הייתה בשיא, לא המצב היום, מה שמדגיש עוד יותר את החשש של המשקיעים.
- 4.החיים 23/03/2025 20:29הגב לתגובה זומי שישלם את המחיר ראשון הם תומכי ביביאנכנו לא נעבוד נשלם מיסים לא נשרת במילואים ולא נשלח את ילדנו לצבאתסתדרו לבד
- 3.אנונימי 23/03/2025 19:14הגב לתגובה זושנים היה לכם לייצר לנו מדד מאזן ת.סל לאגח בריקס. למה לא עשיתם נניח יקרה משהוא לדולר ליורו השקל יושפע הרבה יותר לאף משקיע אין דרך לאזן. אפשר רק דרך קרנות חול ששם יש חשיפה לדולר. גם בנק ישראל לא מאוזן.
- 2.אחד שיודע 23/03/2025 17:56הגב לתגובה זומוכר בכוונה את התיקים ומנסה להראות שיש פאניקה והיסטריה. נזק אדיר לתיקי הפנסיה. היינו בסיפור הזה לפני שנתיים ברפורמה המשפטית.יש עילה לתביעה מולם.
- אנונימי 23/03/2025 18:21הגב לתגובה זוכל פעם שאני חושב שיש גבול לטמטוםמישהו מוכיח לי שאני טועה
- 1.אנונימי 23/03/2025 17:35הגב לתגובה זוןהחרדים
- אנונימי 24/03/2025 06:35הגב לתגובה זוהחרדים לא השביתו את מערכת החינוך. מחלה שהגיל החציוני של המתים בגללה הוא 80.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.59% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה
טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
