אגח
צילום: ביזפורטל

אגרות החוב מזנקות, התשואה יורדת: האם זה צפוי להימשך?

בחודש האחרון נרשמה ירידה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות.  מגמה זו משקפת שינויים בציפיות השוק לגבי הריבית, האינפלציה והצמיחה הכלכלית; במקביל גם צנחה פרמיית הסיכון של ישראל - ה-CDS משיא של כ-200 לכ-110 נקודות
אביחי טדסה | (3)

הירידות בתשואות אגרות החוב הממשלתיות בחודש האחרון היתה מאוד משמעותית - הריבית האפקטיבית באגרות החוב בריבית שקלית קבועה ל-11 שנה ירדה ממעל 5% ל-4.6%. האג"ח בריבית שקלית לתקופה הממושכת ביותר, כ-18 שנים נסחר בריבית של כ-4.9%, הוא היה כבר ב-5.3%. הנה תמונת מצב של כל אגרות החוב הממשלתיות בריבית קבועה:

השפעת ירידת התשואות על השוק 

הירידות בתשואות מגיעות על רקע ההסדר המדיני בצפון. הסכם הפסקת האש מסמן לשווקים התייצבות מסוימת אחרי חודשים של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית. משקיעים רבים רואים בכך אינדיקציה לכך שהממשלה שולטת באירועים הביטחוניים. במקביל יש הערכה לחזרה לצמיחה כלכלית ושליטה בהוצאות הביטחון שהיה חשש שככל שהמלחמה תתארך יהפכו לגדולות ועמוקות יותר. 

הסדר בצפון גם עשוי לקרב מתווה והסדר בדרום לצד מתווה חטופים. במקביל, גם כניסת טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר מייצרת מומנטום חיובי בניסיונות להסדיר את העניינים עד לכניסתו. 

במקביל, גם פרמיית הסיכון של ישראל שמתבטאת דרך ה-CDS ירדה דרמטית מ-200 בשיא לאזור ה-100. זה מבטא בעקיפין את העלייה באג"ח שכן כשהסיכון יורד המחירים עולים, וזה מאותת על הערכות כלכליות אופטימיות יותר להמשך - בנוגע לצמיחה, לירידה באינפלציה וגם בנוגע לריבית. 

בנק ישראל אומנם העריך כי הפחתת הריבית תהיה רק בסוף הרבעון השלישי של 2025, אבל בפועל מעריכים הכלכלנים כי על רקע סיום הלחימה בצפון  והגשת התקציב וכן הירידה באינפלציה שמתרחשת גם לאור הירידה בשער הדולר, הפחתת הריבית עשויה להיות הרבה יותר מוקדם.

הפחתת הריבית של בנק ישראל עשויה להמשיך את המגמה החיובית באגרות החוב הממשלתיות השקליות. 

שוק האג"ח המקומי הוא שוק גדול עם מחזורים גבוהים. השוק הזה גדול יותר משוק המניות, רק כמובן שפחות סקסי ממנו. אגרות חוב זזות לאט, מניות תנודתיות יותר. הסיכון והסיכוי במניות גבוה מאוד ביחס לאגרות החוב, אבל כשמתעמקים בזה מבינים שאגרות חוב הן חומר הגלם הבסיסי בתיק ההשקעות של כולנו - בפנסיה, בגמל, בקרנות נאמנות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

 

אגרות חוב ממשלתיות מול אגרות חוב קונצרניות

אגרות חוב ממשלתיות הן אגרות החוב הבטוחות ביותר. אגרות החוב הקונצרניות נסחרות במרווח מסוים מעל התשואה של אגרות החוב הממשלתיות כפועל יוצא של הסיכון הספציפי בחברה ובאגרת החוב. 

בשנה האחרונה המרווחים הצטמצמו - מ-1%-2% זה ירד ל-0.5% עד 1% במרווחים של קונצרני איכותי שמשמעותו דירוג של AA ומעלה. אבל זה לא בהכרח מבטא את רמת הסיכון. הסיכון של הקונצרני הרבה יותר גבוה מהפיצוי על התשואה שעומד על  0.5%-1% לעומת הממשלתי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לשואל 02/12/2024 18:06
    הגב לתגובה זו
    מכיוון שהקופון גדול מהתשואה ברוטו המחיר עם השנים יירד ב 0142. אבל ישלם לך קופון גדול. לעומתו 0537 יעלה עם השנים אבל ישלם קופון קטן. אגב גם חישוב המחמ מושפע מגודל הקופון.
  • 1.
    חדש 02/12/2024 08:51
    הגב לתגובה זו
    האם כל מחירי האגח שבטבלא הונפקו במחיר 100? אם כן, יכולים להסביר איך מספר 3 ברשימה עם מחמ של 11 כבר במחיר של 114 ולעומתו מספר 4 גם עם מחמ די דומה נסחר במחיר 72? אני בטוח מפספס פה משהו אשמח להסבר
  • אבנר 02/12/2024 10:28
    הגב לתגובה זו
    כל איגרות החוב מונפקים ב 100 השוני בינהם הוא הריבית על האיגרת כי הם הונפקו בזמנים שונים.
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.