אמיר פוסטר
צילום: יח"צ

הקשר בין החורף הטורקי ל'לוויתן' הישראלי

אמיר פוסטר | (2)
נושאים בכתבה טורקיה

חודש דצמבר האחרון ייזכר עוד זמן רב אצל אזרחי טורקיה. הסערה חורפית והירידה של הטמפרטורות עד לרמה של מינוס 7 מעלות במשך כמה ימים רצופים הובילו לחורף שכמותו לא זוכרים גם זקני איסטנבול, אך גם יצרה לטורקיה משבר אנרגיה חמור עמו לא התמודדה מעולם. הקור הכבד הוביל את האזרחים להעלות דרמטית את הביקושים לגז טבעי לצורך חימום הבתים עד לרמה של כ-70% מכלל צריכת הגז במשק, וכתוצאה מכך, לממשלה לא נותרה ברירה אלה להפחית את אספקת הגז הטבעי לתחנות הכוח ב-50%, ובהמשך הדרך, בשיא המערכה החורפית, עד ל-90%.

מאז תחילת האלף הנוכחי הפך הגז הטבעי לדומיננטי יותר ויותר בתמהיל האנרגיה בטורקיה. צריכת הגז הטבעי במדינה גדלה בשנים אלו פי 3, הרבה יותר מהגידול בצריכת הנפט (25%) והפחם (50%), עד שבשנים האחרונות הפך הגז הטבעי למקור האנרגיה העיקרי בטורקיה. 30% מהאנרגיה במדינה מסופקת באמצעות הגז הטבעי, ועתה מוצאת עצמה טורקיה בפני פלונטר אנרגטי שמחייב פתרון אמין, יציב וארוך טווח.  

Winter is coming

לאורך רוב חודשי השנה עיקר השימוש בגז טבעי בטורקיה הוא לצורכי ייצור חשמל ולתעשייה, אך בתקופת החורף פרופיל צריכת הגז במדינה משתנה דרמטית עקב עלייה משמעותית בצריכת הגז של משקי הבית, העושים שימוש בגז לצורכי חימום. קרוב ל-19% בממוצע שנתי מצריכת הגז במדינה מגיעה ממשקי הבית, אך מדובר כאמור בנתון שיכול להטעות בגלל העונתיות הרבה שיש במסגרת הביקוש לגז טבעי בסקטור זה. בעוד שבחודשי הקיץ החמים, הביקוש לגז טבעי בקרב משקי הבית הינו נמוך ביותר, בחודשי החורף הקרים יותר משליש מאספקת הגז הטבעי במדינה מוסתת לעבר חימום משקי הבית. זהו למעשה עקב האכילס של משק האנרגיה הטורקי.

משבר הגז הטורקי

ההפחתה המאסיבית באספקת הגז לתחנות הכוח הובילה להפסקה בייצור החשמל במספר תחנות כוח גדולות במדינה, וכתוצאה מכך בשיא המשבר עלו מחירי החשמל בטורקיה במאות אחוזים, ובטורקיה מתייחסים למצב זה כאל משבר הגז הטבעי והחשמל הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה. זו אמנם לא הפעם הראשונה בה סובלת טורקיה ממחסור באספקת גז טבעי בחודשי החורף, אך הפעם המחסור ביכול אספקת הגז לצורכי המשק היה קיצוני.

בונים ביטחון אנרגטי

בניגוד לישראל, משאבי הגז הטבעי בטורקיה זניחים וכ-99.5% מהגז הנצרך בטורקיה מיובא,  כ-84% מהגז הטבעי מיובא באמצעות צנרת והשאר כגז טבעי נוזלי (LNG). לטורקיה גם אין מגוון גדול של מקורות אספקה כאשר רוסיה הינה ספקית הגז הטבעי העיקרית לטורקיה עם 55% מהגז והשנייה בגודלה הינה איראן, אשר ביחד עם רוסיה אחראיות למעל ל- 70% מאספקת הגז הטבעי למדינה.

עם זאת, מערכות היחסים המדיניות השבריריות של טורקיה עם איראן וריסיה הובילו להפרעות חוזרות ונשנות באספקת הגז למדינה וערערו את הביטחון האנרגטי שלה. בשנים 2004-2005 עקב מחלוקת מסחרית בין המדינות, הפסיקה איראן את אספקת הגז למדינה למשך מספר ימים בתואנה של "בעיות טכניות". בינואר 2006 חתכה איראן את אספקת הגז למדינה עקב ביקוש מקומי גובר שנבע ממזג אוויר קר באיראן. בספטמבר 2006 ואוגוסט 2007 הופסקה אספקת הגז מאיראן 3 פעמים עקב פיצוצים שנעשו בצינור הגז, על פי הערכות על ידי המחתרת הכורדית. רק  בחודש אוקטובר השנה הופרעה אספקת הגז מאיראן לטורקיה עקב פיצוץ בצינור הגז ובתחילת חודש דצמבר, חתכה איראן את אספקת הגז לטורקיה בשליש, עקב מזג אוויר קר באיראן.

מחפשים גיוון במקורות האנרגיה

למרות ההסכם בין טורקיה לרוסיה מהחודש שעבר, בטורקיה קיים חשש בתלות הגדולה שיש למדינה באיראן ורוסיה לאספקת מקור אנרגיה חיוני זה, והיא פועלת בצורה נמרצת לביזור אספקת הגז למדינה, בין אם במגעים מול ישראל ובין באמצעות הרחבת יכולות יבוא LNG למדינה. על הרקע הזה, בין השאר, ניתן להבין את התחממות היחסים בין טורקיה לישראל ואת האצת המגעים בין שותפות לווייתן לחברות אנרגיה במשק הטורקי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

מאת: אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בנתיים הטורקים עושים בזאר טורקי לשטיינץ (ל"ת)
    גרין 11/01/2017 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ליאת 08/01/2017 20:32
    הגב לתגובה זו
    ויש אינטרס לכולם לשמור על רמות המחירים כי טורקיה במצוקת אספקת גז. ושום מילה על עד כמה חשוב היה לפתח במהירות את שדות הגז הישראליים , עכשיו נהפוך לשחקן משמעותי בשוק האנרגיה המקומי וטוב שכך.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.