האם בכלל ניתן להחיות את הבורסה בת"א?

כבר חודשים ארוכים שאנו עדים לקיטון מתמשך בנפח מחזורי המסחרבבורסה בתל אביב, וביום המסחר הראשון בספטמבר החליפו ידיים מניותבשווי שוק של כ-300 מיליון שקל בלבד.נפח הפעילות היומי הממוצע-נמוך בהרבה מהנתון הרשמי, שכןאם נפחית מכלל המחזורים את הפעילות בתעודות סל המחקות מדדי מניותזרים, הנפח היומי לא עובר את ה-600-700 מיליון שקל.נתונים עגומים אלה בולטים עוד יותר כאשר מייחסים למחזור היומי הבורסאיאת סך כל ההחזקות של ישראלים, מוסדיים ופרטיים, בנכסים פיננסיים בכללובמניות בפרט.על פי נתוני בנק ישראל, כלל הנכסים הפיננסיים שמחזיק הציבור נכוןל-30 ביוני האחרון מסתכמים ב-3.3 טריליוני שקלים. על פי קירוב שנעשה, עולה כי סך השווישל מניות מקומיות שמחזיק הסקטור המוסדי מגיע לכ 250 מיליארדי שקל.גודלו של מצבור הנכסים הכספיים שבידי הציבור מדהים, פי 10 מתקציבהמדינה ופי 3 מהתל"ג. נתון זה מתקבל בקהילה הפיננסית הבינלאומיתכמחמאה וכביטוי לאמון שרוכש הציבור החוסך לממשלתו.על רקע נתוני המאקרו המרשימים, נפח המחזורים בבורסה המקומית זניחלחלוטין.מרבית המניות הרשומות - אינן נזילותכל קורס מבוא לשוק ההון וניירות ערך מאפיין נכס נזיל על פי שלוש תכונות:מהירות המימוש הקצרה, העמלות המינימליות והפסדי המימוש הקטניםיחסית.נזילות הנכסים הפיננסיים הסחירים מתאפשרת כאשר לצד שוק ראשוני שבופירמות מנפיקות מניות למימון פעילותן, מתקיים שוק מישני - בורסה שבהמתבצע מסחר יומיומי, מסודר ורציף המאפשר למשקיע פיננסי למכור מניותיואו לקנות בכל עת שיחפוץ.הבורסה המקומית פסקה כבר מזמן לקיים תכונות אלה.רק בתל אביב ניצב המשקיע בפני דילמה של סחירות מול איכות. בישראל,משקיע רציונלי ומעשי יעדיף במרבית המקרים לרכוש מניות מהקבוצה שלת"א 25 ואולי גם ת"א 100 שניתן לסחור בהן בקלות יחסית גם אם נתוניהמנייה ו/או הפירמה כמו מכפיל, צפי הזמנות-מכירות, הענף, ההנהלה וכד'אינם מדהימים. זאת, לעומת עשרות רבות של מניות של פירמות קטנות יותראך רווחיות מאד, מנוהלות היטב עם סיכויי צמיחה טובים ובענף מבטיח.מיגבלתן היחידה קשורה ברמת סחירות מניותיהן. בניית פוזיציה במניות כאלהעשוייה לקחת שבועות והזמן למימוש - דומה.הזירה נוחה למניפולטוריםסיטואציה כזו "מזמינה" קרנות ושחקני בורסה לייצר רווחי הון מלאכותייםשלא על פי כללי הביקוש וההיצע ההוגנים.הקשר היסטורי; לפני עשרות שנים, כאשר המסחר במניה מסויימת לא התאזן, בעליית שער יומית של 10% נרשם שער הסגירה 5% קונים בלבד "ק-1".אם ביום השני חזרה התמונה נרשם שער של "ק-2" בעליה של 5% נוספים.ביום המסחר השלישי התירה הבורסה תנודת שער בלתי מוגבלת.עכשיו, נסו לדמיין אילו תכסיסים ידעו לייצר פעילי שוק לטובתם. חלק מהללוהורשעו בבית המשפט באשמת מניפולציה.האם ניתן להחיות את הבורסה?מצבה העגום של בורסת המניות מדאיג את כולם: משקיעים, ממשלה, רשותניירות הערך והברוקרים.לאחרונה מרבה יו"ר רשות ני"ע הפרופ' האוזר להדגיש בהופעותיוהציבוריות את רוח הנכאים הפוקדת את השחקנים הגדולים בשוק באשר לסיכוילהחייאת הבורסה.מה עושים?ייאמר מיד: קריאה ציבורית והטפת מוסר בעלמא לגופי הפנסיה וקרנותהנאמנות איננה מספקת.החלפת ראשי הבורסה לפני מספר שנים מתוך ציפייה לפעילותנמרצת להגדלת נפח הפעילות ושיפור הסחירות לא הביאה לפתרון.זה היה ניסיון לטפל בסימפטומים במקום לטפל בשורש הבעיה.שורש הבעיה נעוץ בכמה התפתחויות, כשהעיקרית שבהן היא שהבורסה והבנקים החברים בה סובלים כבר זמן ממושך מתדמית גרועה.ההתייחסות הפופוליסטית והאווירה האנטי עיסקית ברחוב שמלבים גורמיתקשורת שהפכו להיות "חברתיים" יותר ויותר, היא שורש הבעיה.שוב חוזרים ונשנים גם בקרב חברי כנסת ואישי ציבור ביטויים כמו קזינו,זירת הימורים או פתח להתעשרות קלה.אותם סוציאל בולשוויקים מתעלמים מעובדת יסוד: בישראל ,כחלק מהכפרהגלובאלי, כמו במרבית המדינות המתקדמות בעולם, גיוסי הין במניות להרחבתפעילות פירמות אינה מנהג מגונה. המניות מהוות חלק לא מבוטל בתיקיקופות הגמל, קרנות הפנסיה וההשתלמות וכן תכניות ביטוח חיים.חשוב להבין כיהסטיגמה השלילית שאימץ הרחוב פוגעת בערכים ובשוויים של המניותהשונות, ובעקבות כך גם ברווחי ההשקעות הניצברות לפנסיה. במקביל, עודףהרגולציה המכביד על חלק ניכר מהתאגידים הבורסאיים מהווה גם הואפקטור שלילי.הואיל וההשקעה בבורסה יורדת בהדרגה מסדר היום הציבורי כאלטרנטיבהלפקדונות בבנקים לטובת השקעות בדיור ובנכסים מניבים ולפני שיהיה מאוחרמידי, חשוב ביותר מצד האוצר, רשות ניירות ערך ואולי גם בנק ישראל ליזוםהקמת ועדה עם סמכויות, שיצורפו אליה פעילי שוק ההון לצד אנשי אקדמיה,אשר תגבש צעדים מעשיים להחייאת שוק המניות כמקובל בכל המדינותהמתקדמות בעולם.הכותב משמש כדירקטור בתאגידים בורסאיים ופיננסיים, כחבר בוועדות השקעה מוסדיות וכיועץ לחברות ציבוריות.