הבורסה נערכת למדדי המניות החדשים על רקע הסנטימנט החיובי בשווקים; מה צפוי?

ניר קסטרו כפרי, מנהל תחום הקרנות המחקות במנורה מבטחים, על הנתונים האופטימיים שמציפים את השווקים בתקופה האחרונה
ניר קסטרו | (1)

חודש שני ברציפות שנתוני שוק העבודה משאירים אבק לתחזיות הקונצנזוס וחלק ממדדי המניות חזרו לרמות השיא. אז מדוע למרות הנתונים החזקים המשקיעים לא ממש מתמחרים העלאת ריבית בארצות הברית ומה גורם לשוק המניות להראות אטרקטיבי כל-כך?

עושה רושם שבתקופה האחרונה יותר ויותר נתונים אופטימיים מתפרסמים ותומכים בשוקי המניות שנהנים מהמגמה החיובית. כך למשל, מספר המשרות החדשות שנוצרו בארצות הברית בחודש יולי עמד על 255 אלף לעומת צפי קונצנזוס של 185 אלף בלבד. מלבד נתוני שוק העבודה המצוינים, התפרסמו בארצות הברית נתונים חיוביים נוספים שכללו עליה במכירות רכבים, גידול בהוצאה הצרכנית, שיפור ביצוא הסחורות ומדדי מנהלי רכש שנותרו ברמות גבוהות יחסית.

תחת נסיבות אלו ניתן היה לצפות לעלייה משמעותית בהסתברות שמעניקים המשקיעים להעלאת ריבית קרובה בארצות הברית ולעליית תשואות באיגרות החוב הממשלתיות. בפועל, זה ממש לא המצב. כיצד לדעתנו ייתכן שלמרות הנתונים הטובים בארצות הברית, המשקיעים לא מתמחרים העלאת ריבית ומדוע זה מצוין לשוק המניות?

ראשית נציין ששלושה בנקים מרכזיים בעולם נמצאים בעיצומה של הרחבה מוניטארית חסרת תקדים – בנק אוף אינגלנד, בנק אוףJAPAN והבנק האירופאי המרכזי. רק בשבוע שעבר הפתיע הבנק המרכזי של אנגליה כשלצד החלטתו להוריד את הרבית ב-0.25% ל- 0.25%, הודיע על תוכנית QE אגרסיבית הכוללת רכישת איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות.

חשוב לציין שגם הנגיד מריו דראגי מדפיס כסף ורוכש איגרות חוב, והוא אף רמז שאם תהיה התדרדרות הוא מתכוון לבצע פעולות הרחבה נוספות. אם תרצו, סוג של אופציית פוט מוניטארית למשקיעי המניות.

במקביל, כדאי לבדוק מה קורה לתשואות הממשלתיות לחמש שנים כשהבנקים המרכזיים בעולם אגרסיביים כל-כך. אג"ח ממשלת גרמניה מציגה תשואה שלילית של 0.52%, יפן יורדת גם היא מתחת לאפס לתשואה שלילית של 0.2%, ספרד בתשואה אפסית של 0.13% ואנגליה מציגה תשואה נמוכה של 0.2%.

אחרי שרואים את זה, נראה כי לא מעט משקיעים מאבדים את החשק להשקיע באיגרות החוב של מדינות אלו. אם כך, לאן יותר נוח להפנות את הכסף כשבאיגרות חוב ממשלתיות בעולם יש בעיקר סיכון אבל מעט מאוד סיכוי?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

התשובה היא כמובן - למקומות בהם יש תשואה, כמו למשל איגרות החוב בארצות הברית שם התשואה לחמש שנים עומדת על 1.13% עוד לפני העלאת הריבית. אולם זו גם הבעיה של הפד. הרי אם יעלו את הריבית, הדולר צפוי להתחזק וזה לא טוב לכלכלה האמריקאית. לכן, גם אם הפד יעלה את הריבית פעם נוספת, הצפי הוא שכל עוד האינפלציה נשארת ברמה נמוכה, הריבית תעלה מעט מאוד ותמשיך לתדלק את השווקים. המשמעות לדעתנו היא תנאי רקע מעולים לשוקי המניות ולכן השיאים.

הרפורמה במדדי המניות מתחילה להשפיע

במקביל למגמה החיובית באפיק המנייתי, בישראל נערכים לעדכון מתודולוגיית מדדי המניות שהבורסה עומדת לבצע כבר בחודשים הקרובים, ככל הנראה בינואר 2017. לכך מספר השלכות מיידות שכדאי להערכתנו לתת עליהן את הדגש.

כך למשל, מדד תל אביב 25 יהפוך למדד תל אביב 35 כאשר מגבלת המשקל תרד מ- 10% ל-7%, מדד תל אביב 100 יהפוך למדד תל אביב 125 עם מגבלת משקל של 5% ומדד תל אביב 75 יהפוך למדד תל אביב 90 עם מגבלת משקל של 2%.

חשוב להבין מדוע הבורסה בחרה לצאת למהלך דרמטי שכזה. מחקרים מראים שבישראל השקעות הציבור במניות עומד על כ- 34 מיליארד שקלים, אולם 53% מהסכום מרוכז ב- 10 מניות בלבד, ו-70% מסך ההשקעות מרוכזות במדדי תל אביב 25 ובמדד תל אביב 100. במילים אחרות, הפיזור כמעט ואינו קיים.

הבורסה הבינה את גודל הבעיה ובחרה לצאת במהלך נרחב לשינוי המדדים במטרה להגדיל את הפיזור בהשקעות הציבור, להפחית את הסיכון למנהלי מוצרי המדדים, לעודד משקיעים זרים, להגדיל באופן משמעותי את שיעור החזקות הציבור ולייצר סוף סוף מדד ישראלי כחול לבן אמיתי.

לאחר הרפורמה, משקל 10 המניות הגדולות במדד תל אביב 35 יעמוד על 62% לעומת 68% כיום, במדד תל אביב 100 משקל 10 המניות הגדולות יסתכם ב-46% לעומת 54% כיום, והשינוי הדרמטי במיוחד יעשה במדד תל אביב מאגר, כאשר משקל 10 המניות הגדולות עומד כיום על 55%, ולאחר הרפורמה יקרא המדד "ת"א תמר" ומשקל 10 הגדולות יהיה רק 5%.

במילים אחרות, יש למה לצפות ואנו מעריכים שהרפורמה תטיב עם שוק המניות, תהפוך אותו למגוון יותר, מפוזר יותר ובעל סטיית תקן נמוכה יותר. גם משקיעים זרים מבינים זאת, וכבר כעת מתחילים להגדיל את החשיפה לשוק המקומי בעקבות הרפורמה. להערכתנו, מי שישכיל להיערך לשינויים מוקדם ככל האפשר, יוכל גם ליהנות מפוטנציאל לתשואה עודפת בעקבות הרפורמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין לך מושג קלוש על מה אתה מדבר... (ל"ת)
    סוחר נוסטרו 10/08/2016 19:59
    הגב לתגובה זו
הנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force oneהנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force one

הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל

מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם 

עופר הבר |
נושאים בכתבה טראמפ בואינג


מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג. 

אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?

מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף. 

הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.

זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא

בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה. 

רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.