סיכום המסחר בבורסה ב-2022: איזו מניה הכי סחירה? איזה ענף מבוקש?
מחזור המסחר היומי הממוצע במניות הסתכם בשנת 2022 בכ-1.6 מיליארד שקל - עלייה של כ-20% לעומת המחזור בשנת 2021. המחזור הכולל במניות והמירים (כולל המחזור בקרנות סל על שוק המניות וכולל עסקאות מחוץ לבורסה) הסתכם בשנת 2022 בכ-2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-22% מהמחזור הכולל בשנת 2021, כך עולה מנתונים שפרסם יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
כצפוי בשנה של ירידות שערים, נרשמה עלייה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות. שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 עלה מ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022. ברוב הענפים נרשמה השנה עלייה נאה במחזור המסחר, כשבולט ענף האנרגיה, נפט וגז. מספר העסקאות בבורסה זינק לשיא עם ממוצע של כ-134 אלף עסקאות ביום - עלייה של כ-120% מאז שנת 2018. המניה הסחירה ביותר שנה חמישית ברציפות – בנק לאומי. שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות.
יש לציין כי במסגרת הרפורמה במדדי הבורסה המתוכננת למחצית השנייה של 2023 ייקבע משקל מניה במדדים בהתאם למקדם נזילות, כך שמניות סחירות יותר יקבלו משקל גבוה, לכן מעניין לבחון אילו חברות הן הסחירות ביותר.
סחירות לפי ענפים בשנת 2022
חמשת מניות הבנקים הגדולים ריכזו עניין רב בקרב המשקיעים בשנת 2022, עקב הגידול ברווחיותם על רקע העלאות הריבית במשק במשך שש העלאות ריבית חודשיות רצופות החל מחודש אפריל 2022. סך המסחר בהן מהווה כ-23% מסך מחזור המסחר במניות בבורסה, לאחר עלייה של כ-31% במחזורי המסחר שלהם בהשוואה לשנת 2021.
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין לציין כי מספר העסקאות במניות הבנקים זינק בכ-75% בשנת 2022 לעומת שנת 2021. הגידול הבולט ביותר בסחירות נרשם במניות הנפט והגז (87%+) אשר שעריהן עלו בחדות ובעקבות כך עלה מדד ת"א נפט וגז בכ-35% בשנת 2022.
בעוד שבשנת 2021 נרשמה עלייה חדה בשערי מניות הטכנולוגיה שהתבטאה גם בגידול במחזורי המסחר במניות אלה, בשנת 2022 רשמו מניות הטכנולוגיה ירידות שערים חדות לצד ירידה במחזורי המסחר, כך שחלקו של הענף מתוך סך המסחר ירד מכ-25% בשנת 2021 לכ-20% בשנת 2022. ענף בולט נוסף הינו הנדל"ן והבנייה, אשר סך מחזור המסחר במניות הענף עלה השנה בכ-32% בהשוואה לשנה הקודמת.
מניות מדד ת"א-35 אשר בצמרת רשימת המניות הסחירות בבורסה
השנה נרשם גידול במחזורי המסחר כמעט בכל המניות הכלולות במדד ת"א-35. בצמרת רשימת המניות הסחירות ניצבים, כמו בשנים האחרונות, בנק לאומי ובנק הפועלים. בנק לאומי עומד בראש הרשימה זאת השנה החמישית ברציפות, עם עלייה של כ-29% במחזור המסחר לעומת שנת 2021. מחזור המסחר טיפס לכ-111 מיליון שקל ביום - הגבוה ביותר למניה בודדת מאז טבע בשנת 2015 (114 מיליון שקל).
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
בנק הפועלים במקום השני ברשימה שנה רביעית ברציפות, עם מחזור ממוצע של כ-100 מיליון שקל ביום – עלייה של כ-24% בהשוואה לשנה הקודמת. שני בנקים נוספים כלולים בצמרת הרשימה - דיסקונט (מקום 4, 67 מיליון שקל) ומזרחי טפחות (מקום 8, 54 מיליון שקל).
מניית ICL נמצאת במקום השלישי עם מחזור יומי ממוצע של כ-85 מיליון שקל, לאחר שרשמה זינוק חד של כ-115% בשנת 2022. מניות בולטות נוספות בין המניות הסחירות ביותר הן טבע (5) שמחזור המסחר בה עלה בכ-43%, במקביל לעליית שער המניה בכ-22%, והסתכם בכ-60 מיליון שקל; נייס (6) עם מחזור יומי ממוצע של 58 מיליון שקל, ללא שינוי משנה קודמת, עם ירידה שער חדה של כ-29%; וקבוצת דלק (7) שהמחזור בה זינק בכ-117% בשנת 2022 כשמנייתה טיפסה בכ-52%.
שינויים בולטים במחזור המסחר מבין חברות מדד ת"א-90
המניה הסחירה ביותר מבין מניות מדד ת"א-90 היא שופרסל, שהמסחר הממוצע במנייתה עלה בכ-33% לכ-19.6 מיליון שקל ביום, על רקע מאבקי שליטה וניהול בשנה האחרונה, על אף גריעתה ממדד ת"א-35 באוגוסט האחרון. מניית אנלייט אמנם רשמה ירידה של כ-16% במחזור המסחר הממוצע השנה לכ-17 מיליון שקל ביום, אך היא עדיין בין 20 המניות הסחירות ביותר, ועומדת להיכנס למדד ת"א-35 בפברואר 2023.
בתי זיקוק, שמנייתה זינקה בכ-51% בשנת 2022, הציגה עלייה חדה של כ-77% במחזור המסחר הממוצע לעומת 2021. מניות סחירות נוספות מבין מניות מדד ת"א-90 הן מיטרוניקס ופוקס, ששערי מניותיהן צנחו בשנת 2022 בכ-53% ובכ-40%, בהתאמה, במקביל לגידול במחזורי המסחר בהן בכ-31% ו-47%, בהתאמה. העליות החדות ביותר במחזורי המסחר מבין מניות ת"א-90 נרשמו באיסתא (304%+), חג'ג' נדל"ן (238%+) ואאורה (219%+), בעקבות כניסתן אל מדד זה במהלך השנה האחרונה.
הבורסה נוקטת בצעדים לעידוד הסחירות והנזילות
על מנת לעודד את הסחירות והנזילות של המניות, הבורסה הציגה בשנת 2022 רפורמה מקיפה להגברת הסחירות והנזילות במדדי הבורסה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, אשר אמורה להיכנס לתוקף במחצית השנייה של 2023. כמו כן, במרץ 2022 ביצעה הבורסה צעד נוסף להגדלת נזילות המסחר ע"י הפחתה משמעותית של הגודל המזערי של פקודה ל-500 שקלים, צעד שהגדיל את אפשרויות ההשקעה ואת הגמישות של המסחר עבור המשקיעים הפרטיים.
- 2.נדי 01/02/2023 13:39הגב לתגובה זומאז שהגאון הקיסר והשליט של בלפור העלה את מס רווחי הון, המשקיעים והכסף נדדו לנדלן. מחזורי המסחר התיבשו. בשקלים מתואמים לאינפלציה, המחזורים בבורסה רחוקים מאוד מהשיאים שהיו עד 2016
- 1.כתבה מקצועית טובה - תודה (ל"ת)יותם 31/01/2023 12:25הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
