בורסה
צילום: תמר מצפי

סיכום המסחר בבורסה ב-2022: איזו מניה הכי סחירה? איזה ענף מבוקש?

שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 רשם גידול חד מכ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022; שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות
דור עצמון | (2)

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות הסתכם בשנת 2022 בכ-1.6 מיליארד שקל - עלייה של כ-20% לעומת המחזור בשנת 2021. המחזור הכולל במניות והמירים (כולל המחזור בקרנות סל על שוק המניות וכולל עסקאות מחוץ לבורסה) הסתכם בשנת 2022 בכ-2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-22% מהמחזור הכולל בשנת 2021, כך עולה מנתונים שפרסם יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

כצפוי בשנה של ירידות שערים, נרשמה עלייה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות. שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 עלה מ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022. ברוב הענפים נרשמה השנה עלייה נאה במחזור המסחר, כשבולט ענף האנרגיה, נפט וגז. מספר העסקאות בבורסה זינק לשיא עם ממוצע של כ-134 אלף עסקאות ביום - עלייה של כ-120% מאז שנת 2018. המניה הסחירה ביותר שנה חמישית ברציפות – בנק לאומי. שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות.

יש לציין כי במסגרת הרפורמה במדדי הבורסה המתוכננת למחצית השנייה של 2023 ייקבע משקל מניה במדדים בהתאם למקדם נזילות, כך שמניות סחירות יותר יקבלו משקל גבוה, לכן מעניין לבחון אילו חברות הן הסחירות ביותר.

סחירות לפי ענפים בשנת 2022

חמשת מניות הבנקים הגדולים ריכזו עניין רב בקרב המשקיעים בשנת 2022, עקב הגידול ברווחיותם על רקע העלאות הריבית במשק במשך שש העלאות ריבית חודשיות רצופות החל מחודש אפריל 2022. סך המסחר בהן מהווה כ-23% מסך מחזור המסחר במניות בבורסה, לאחר עלייה של כ-31% במחזורי המסחר שלהם בהשוואה לשנת 2021.

מעניין לציין כי מספר העסקאות במניות הבנקים זינק בכ-75% בשנת 2022 לעומת שנת 2021. הגידול הבולט ביותר בסחירות נרשם במניות הנפט והגז (87%+) אשר שעריהן עלו בחדות ובעקבות כך עלה מדד ת"א נפט וגז בכ-35% בשנת 2022.

בעוד שבשנת 2021 נרשמה עלייה חדה בשערי מניות הטכנולוגיה שהתבטאה גם בגידול במחזורי המסחר במניות אלה, בשנת 2022 רשמו מניות הטכנולוגיה ירידות שערים חדות לצד ירידה במחזורי המסחר, כך שחלקו של הענף מתוך סך המסחר ירד מכ-25% בשנת 2021 לכ-20% בשנת 2022. ענף בולט נוסף הינו הנדל"ן והבנייה, אשר סך מחזור המסחר במניות הענף עלה השנה בכ-32% בהשוואה לשנה הקודמת.

מניות מדד ת"א-35 אשר בצמרת רשימת המניות הסחירות בבורסה

השנה נרשם גידול במחזורי המסחר כמעט בכל המניות הכלולות במדד ת"א-35. בצמרת רשימת המניות הסחירות ניצבים, כמו בשנים האחרונות, בנק לאומי ובנק הפועלים. בנק לאומי עומד בראש הרשימה זאת השנה החמישית ברציפות, עם עלייה של כ-29% במחזור המסחר לעומת שנת 2021. מחזור המסחר טיפס לכ-111 מיליון שקל ביום - הגבוה ביותר למניה בודדת מאז טבע בשנת 2015 (114 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק הפועלים במקום השני ברשימה שנה רביעית ברציפות, עם מחזור ממוצע של כ-100 מיליון שקל ביום – עלייה של כ-24% בהשוואה לשנה הקודמת. שני בנקים נוספים כלולים בצמרת הרשימה - דיסקונט (מקום 4, 67 מיליון שקל) ומזרחי טפחות (מקום 8, 54 מיליון שקל).

מניית ICL נמצאת במקום השלישי עם מחזור יומי ממוצע של כ-85 מיליון שקל, לאחר שרשמה זינוק חד של כ-115% בשנת 2022.  מניות בולטות נוספות בין המניות הסחירות ביותר הן טבע (5) שמחזור המסחר בה עלה בכ-43%, במקביל לעליית שער המניה בכ-22%, והסתכם בכ-60 מיליון שקל; נייס (6) עם מחזור יומי ממוצע של 58 מיליון שקל, ללא שינוי משנה קודמת, עם ירידה שער חדה של כ-29%; וקבוצת דלק (7) שהמחזור בה זינק בכ-117% בשנת 2022 כשמנייתה טיפסה בכ-52%.

שינויים בולטים במחזור המסחר מבין חברות מדד ת"א-90

המניה הסחירה ביותר מבין מניות מדד ת"א-90 היא שופרסל, שהמסחר הממוצע במנייתה עלה בכ-33% לכ-19.6 מיליון שקל ביום, על רקע מאבקי שליטה וניהול בשנה האחרונה, על אף גריעתה ממדד ת"א-35 באוגוסט האחרון. מניית אנלייט אמנם רשמה ירידה של כ-16% במחזור המסחר הממוצע השנה לכ-17 מיליון שקל ביום, אך היא עדיין בין 20 המניות הסחירות ביותר, ועומדת להיכנס למדד ת"א-35 בפברואר 2023.

בתי זיקוק, שמנייתה זינקה בכ-51% בשנת 2022, הציגה עלייה חדה של כ-77% במחזור המסחר הממוצע לעומת 2021. מניות סחירות נוספות מבין מניות מדד ת"א-90 הן מיטרוניקס ופוקס, ששערי מניותיהן צנחו בשנת 2022 בכ-53% ובכ-40%, בהתאמה, במקביל לגידול במחזורי המסחר בהן בכ-31% ו-47%, בהתאמה. העליות החדות ביותר במחזורי המסחר מבין מניות ת"א-90 נרשמו באיסתא (304%+), חג'ג' נדל"ן (238%+) ואאורה (219%+), בעקבות כניסתן אל מדד זה במהלך השנה האחרונה.

הבורסה נוקטת בצעדים לעידוד הסחירות והנזילות

על מנת לעודד את הסחירות והנזילות של המניות, הבורסה הציגה בשנת 2022 רפורמה מקיפה להגברת הסחירות והנזילות במדדי הבורסה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, אשר אמורה להיכנס לתוקף במחצית השנייה של 2023. כמו כן, במרץ 2022 ביצעה הבורסה צעד נוסף להגדלת נזילות המסחר ע"י הפחתה משמעותית של הגודל המזערי של פקודה ל-500 שקלים, צעד שהגדיל את אפשרויות ההשקעה ואת הגמישות של המסחר עבור המשקיעים הפרטיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדי 01/02/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    מאז שהגאון הקיסר והשליט של בלפור העלה את מס רווחי הון, המשקיעים והכסף נדדו לנדלן. מחזורי המסחר התיבשו. בשקלים מתואמים לאינפלציה, המחזורים בבורסה רחוקים מאוד מהשיאים שהיו עד 2016
  • 1.
    כתבה מקצועית טובה - תודה (ל"ת)
    יותם 31/01/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים