הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
בורסה
צילום: תמר מצפי

סיכום המסחר בבורסה ב-2022: איזו מניה הכי סחירה? איזה ענף מבוקש?

שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 רשם גידול חד מכ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022; שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות
דור עצמון | (2)
נושאים בכתבה הבורסה לניירות ערך מדדי הבורסה סחירות

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות הסתכם בשנת 2022 בכ-1.6 מיליארד שקל - עלייה של כ-20% לעומת המחזור בשנת 2021. המחזור הכולל במניות והמירים (כולל המחזור בקרנות סל על שוק המניות וכולל עסקאות מחוץ לבורסה) הסתכם בשנת 2022 בכ-2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-22% מהמחזור הכולל בשנת 2021, כך עולה מנתונים שפרסם יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

כצפוי בשנה של ירידות שערים, נרשמה עלייה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות. שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 עלה מ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022. ברוב הענפים נרשמה השנה עלייה נאה במחזור המסחר, כשבולט ענף האנרגיה, נפט וגז. מספר העסקאות בבורסה זינק לשיא עם ממוצע של כ-134 אלף עסקאות ביום - עלייה של כ-120% מאז שנת 2018. המניה הסחירה ביותר שנה חמישית ברציפות – בנק לאומי. שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות.

יש לציין כי במסגרת הרפורמה במדדי הבורסה המתוכננת למחצית השנייה של 2023 ייקבע משקל מניה במדדים בהתאם למקדם נזילות, כך שמניות סחירות יותר יקבלו משקל גבוה, לכן מעניין לבחון אילו חברות הן הסחירות ביותר.

סחירות לפי ענפים בשנת 2022

חמשת מניות הבנקים הגדולים ריכזו עניין רב בקרב המשקיעים בשנת 2022, עקב הגידול ברווחיותם על רקע העלאות הריבית במשק במשך שש העלאות ריבית חודשיות רצופות החל מחודש אפריל 2022. סך המסחר בהן מהווה כ-23% מסך מחזור המסחר במניות בבורסה, לאחר עלייה של כ-31% במחזורי המסחר שלהם בהשוואה לשנת 2021.

מעניין לציין כי מספר העסקאות במניות הבנקים זינק בכ-75% בשנת 2022 לעומת שנת 2021. הגידול הבולט ביותר בסחירות נרשם במניות הנפט והגז (87%+) אשר שעריהן עלו בחדות ובעקבות כך עלה מדד ת"א נפט וגז בכ-35% בשנת 2022.

בעוד שבשנת 2021 נרשמה עלייה חדה בשערי מניות הטכנולוגיה שהתבטאה גם בגידול במחזורי המסחר במניות אלה, בשנת 2022 רשמו מניות הטכנולוגיה ירידות שערים חדות לצד ירידה במחזורי המסחר, כך שחלקו של הענף מתוך סך המסחר ירד מכ-25% בשנת 2021 לכ-20% בשנת 2022. ענף בולט נוסף הינו הנדל"ן והבנייה, אשר סך מחזור המסחר במניות הענף עלה השנה בכ-32% בהשוואה לשנה הקודמת.

מניות מדד ת"א-35 אשר בצמרת רשימת המניות הסחירות בבורסה

השנה נרשם גידול במחזורי המסחר כמעט בכל המניות הכלולות במדד ת"א-35. בצמרת רשימת המניות הסחירות ניצבים, כמו בשנים האחרונות, בנק לאומי ובנק הפועלים. בנק לאומי עומד בראש הרשימה זאת השנה החמישית ברציפות, עם עלייה של כ-29% במחזור המסחר לעומת שנת 2021. מחזור המסחר טיפס לכ-111 מיליון שקל ביום - הגבוה ביותר למניה בודדת מאז טבע בשנת 2015 (114 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק הפועלים במקום השני ברשימה שנה רביעית ברציפות, עם מחזור ממוצע של כ-100 מיליון שקל ביום – עלייה של כ-24% בהשוואה לשנה הקודמת. שני בנקים נוספים כלולים בצמרת הרשימה - דיסקונט (מקום 4, 67 מיליון שקל) ומזרחי טפחות (מקום 8, 54 מיליון שקל).

מניית ICL נמצאת במקום השלישי עם מחזור יומי ממוצע של כ-85 מיליון שקל, לאחר שרשמה זינוק חד של כ-115% בשנת 2022.  מניות בולטות נוספות בין המניות הסחירות ביותר הן טבע (5) שמחזור המסחר בה עלה בכ-43%, במקביל לעליית שער המניה בכ-22%, והסתכם בכ-60 מיליון שקל; נייס (6) עם מחזור יומי ממוצע של 58 מיליון שקל, ללא שינוי משנה קודמת, עם ירידה שער חדה של כ-29%; וקבוצת דלק (7) שהמחזור בה זינק בכ-117% בשנת 2022 כשמנייתה טיפסה בכ-52%.

שינויים בולטים במחזור המסחר מבין חברות מדד ת"א-90

המניה הסחירה ביותר מבין מניות מדד ת"א-90 היא שופרסל, שהמסחר הממוצע במנייתה עלה בכ-33% לכ-19.6 מיליון שקל ביום, על רקע מאבקי שליטה וניהול בשנה האחרונה, על אף גריעתה ממדד ת"א-35 באוגוסט האחרון. מניית אנלייט אמנם רשמה ירידה של כ-16% במחזור המסחר הממוצע השנה לכ-17 מיליון שקל ביום, אך היא עדיין בין 20 המניות הסחירות ביותר, ועומדת להיכנס למדד ת"א-35 בפברואר 2023.

בתי זיקוק, שמנייתה זינקה בכ-51% בשנת 2022, הציגה עלייה חדה של כ-77% במחזור המסחר הממוצע לעומת 2021. מניות סחירות נוספות מבין מניות מדד ת"א-90 הן מיטרוניקס ופוקס, ששערי מניותיהן צנחו בשנת 2022 בכ-53% ובכ-40%, בהתאמה, במקביל לגידול במחזורי המסחר בהן בכ-31% ו-47%, בהתאמה. העליות החדות ביותר במחזורי המסחר מבין מניות ת"א-90 נרשמו באיסתא (304%+), חג'ג' נדל"ן (238%+) ואאורה (219%+), בעקבות כניסתן אל מדד זה במהלך השנה האחרונה.

הבורסה נוקטת בצעדים לעידוד הסחירות והנזילות

על מנת לעודד את הסחירות והנזילות של המניות, הבורסה הציגה בשנת 2022 רפורמה מקיפה להגברת הסחירות והנזילות במדדי הבורסה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, אשר אמורה להיכנס לתוקף במחצית השנייה של 2023. כמו כן, במרץ 2022 ביצעה הבורסה צעד נוסף להגדלת נזילות המסחר ע"י הפחתה משמעותית של הגודל המזערי של פקודה ל-500 שקלים, צעד שהגדיל את אפשרויות ההשקעה ואת הגמישות של המסחר עבור המשקיעים הפרטיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדי 01/02/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    מאז שהגאון הקיסר והשליט של בלפור העלה את מס רווחי הון, המשקיעים והכסף נדדו לנדלן. מחזורי המסחר התיבשו. בשקלים מתואמים לאינפלציה, המחזורים בבורסה רחוקים מאוד מהשיאים שהיו עד 2016
  • 1.
    כתבה מקצועית טובה - תודה (ל"ת)
    יותם 31/01/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


להמשך הכתבה לחץ כאן