בורסה
צילום: תמר מצפי

סיכום המסחר בבורסה ב-2022: איזו מניה הכי סחירה? איזה ענף מבוקש?

שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 רשם גידול חד מכ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022; שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות
דור עצמון | (2)

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות הסתכם בשנת 2022 בכ-1.6 מיליארד שקל - עלייה של כ-20% לעומת המחזור בשנת 2021. המחזור הכולל במניות והמירים (כולל המחזור בקרנות סל על שוק המניות וכולל עסקאות מחוץ לבורסה) הסתכם בשנת 2022 בכ-2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-22% מהמחזור הכולל בשנת 2021, כך עולה מנתונים שפרסם יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

כצפוי בשנה של ירידות שערים, נרשמה עלייה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות. שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 עלה מ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022. ברוב הענפים נרשמה השנה עלייה נאה במחזור המסחר, כשבולט ענף האנרגיה, נפט וגז. מספר העסקאות בבורסה זינק לשיא עם ממוצע של כ-134 אלף עסקאות ביום - עלייה של כ-120% מאז שנת 2018. המניה הסחירה ביותר שנה חמישית ברציפות – בנק לאומי. שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות.

יש לציין כי במסגרת הרפורמה במדדי הבורסה המתוכננת למחצית השנייה של 2023 ייקבע משקל מניה במדדים בהתאם למקדם נזילות, כך שמניות סחירות יותר יקבלו משקל גבוה, לכן מעניין לבחון אילו חברות הן הסחירות ביותר.

סחירות לפי ענפים בשנת 2022

חמשת מניות הבנקים הגדולים ריכזו עניין רב בקרב המשקיעים בשנת 2022, עקב הגידול ברווחיותם על רקע העלאות הריבית במשק במשך שש העלאות ריבית חודשיות רצופות החל מחודש אפריל 2022. סך המסחר בהן מהווה כ-23% מסך מחזור המסחר במניות בבורסה, לאחר עלייה של כ-31% במחזורי המסחר שלהם בהשוואה לשנת 2021.

מעניין לציין כי מספר העסקאות במניות הבנקים זינק בכ-75% בשנת 2022 לעומת שנת 2021. הגידול הבולט ביותר בסחירות נרשם במניות הנפט והגז (87%+) אשר שעריהן עלו בחדות ובעקבות כך עלה מדד ת"א נפט וגז בכ-35% בשנת 2022.

בעוד שבשנת 2021 נרשמה עלייה חדה בשערי מניות הטכנולוגיה שהתבטאה גם בגידול במחזורי המסחר במניות אלה, בשנת 2022 רשמו מניות הטכנולוגיה ירידות שערים חדות לצד ירידה במחזורי המסחר, כך שחלקו של הענף מתוך סך המסחר ירד מכ-25% בשנת 2021 לכ-20% בשנת 2022. ענף בולט נוסף הינו הנדל"ן והבנייה, אשר סך מחזור המסחר במניות הענף עלה השנה בכ-32% בהשוואה לשנה הקודמת.

מניות מדד ת"א-35 אשר בצמרת רשימת המניות הסחירות בבורסה

השנה נרשם גידול במחזורי המסחר כמעט בכל המניות הכלולות במדד ת"א-35. בצמרת רשימת המניות הסחירות ניצבים, כמו בשנים האחרונות, בנק לאומי ובנק הפועלים. בנק לאומי עומד בראש הרשימה זאת השנה החמישית ברציפות, עם עלייה של כ-29% במחזור המסחר לעומת שנת 2021. מחזור המסחר טיפס לכ-111 מיליון שקל ביום - הגבוה ביותר למניה בודדת מאז טבע בשנת 2015 (114 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק הפועלים במקום השני ברשימה שנה רביעית ברציפות, עם מחזור ממוצע של כ-100 מיליון שקל ביום – עלייה של כ-24% בהשוואה לשנה הקודמת. שני בנקים נוספים כלולים בצמרת הרשימה - דיסקונט (מקום 4, 67 מיליון שקל) ומזרחי טפחות (מקום 8, 54 מיליון שקל).

מניית ICL נמצאת במקום השלישי עם מחזור יומי ממוצע של כ-85 מיליון שקל, לאחר שרשמה זינוק חד של כ-115% בשנת 2022.  מניות בולטות נוספות בין המניות הסחירות ביותר הן טבע (5) שמחזור המסחר בה עלה בכ-43%, במקביל לעליית שער המניה בכ-22%, והסתכם בכ-60 מיליון שקל; נייס (6) עם מחזור יומי ממוצע של 58 מיליון שקל, ללא שינוי משנה קודמת, עם ירידה שער חדה של כ-29%; וקבוצת דלק (7) שהמחזור בה זינק בכ-117% בשנת 2022 כשמנייתה טיפסה בכ-52%.

שינויים בולטים במחזור המסחר מבין חברות מדד ת"א-90

המניה הסחירה ביותר מבין מניות מדד ת"א-90 היא שופרסל, שהמסחר הממוצע במנייתה עלה בכ-33% לכ-19.6 מיליון שקל ביום, על רקע מאבקי שליטה וניהול בשנה האחרונה, על אף גריעתה ממדד ת"א-35 באוגוסט האחרון. מניית אנלייט אמנם רשמה ירידה של כ-16% במחזור המסחר הממוצע השנה לכ-17 מיליון שקל ביום, אך היא עדיין בין 20 המניות הסחירות ביותר, ועומדת להיכנס למדד ת"א-35 בפברואר 2023.

בתי זיקוק, שמנייתה זינקה בכ-51% בשנת 2022, הציגה עלייה חדה של כ-77% במחזור המסחר הממוצע לעומת 2021. מניות סחירות נוספות מבין מניות מדד ת"א-90 הן מיטרוניקס ופוקס, ששערי מניותיהן צנחו בשנת 2022 בכ-53% ובכ-40%, בהתאמה, במקביל לגידול במחזורי המסחר בהן בכ-31% ו-47%, בהתאמה. העליות החדות ביותר במחזורי המסחר מבין מניות ת"א-90 נרשמו באיסתא (304%+), חג'ג' נדל"ן (238%+) ואאורה (219%+), בעקבות כניסתן אל מדד זה במהלך השנה האחרונה.

הבורסה נוקטת בצעדים לעידוד הסחירות והנזילות

על מנת לעודד את הסחירות והנזילות של המניות, הבורסה הציגה בשנת 2022 רפורמה מקיפה להגברת הסחירות והנזילות במדדי הבורסה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, אשר אמורה להיכנס לתוקף במחצית השנייה של 2023. כמו כן, במרץ 2022 ביצעה הבורסה צעד נוסף להגדלת נזילות המסחר ע"י הפחתה משמעותית של הגודל המזערי של פקודה ל-500 שקלים, צעד שהגדיל את אפשרויות ההשקעה ואת הגמישות של המסחר עבור המשקיעים הפרטיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדי 01/02/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    מאז שהגאון הקיסר והשליט של בלפור העלה את מס רווחי הון, המשקיעים והכסף נדדו לנדלן. מחזורי המסחר התיבשו. בשקלים מתואמים לאינפלציה, המחזורים בבורסה רחוקים מאוד מהשיאים שהיו עד 2016
  • 1.
    כתבה מקצועית טובה - תודה (ל"ת)
    יותם 31/01/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: