בורסה
צילום: תמר מצפי

סיכום המסחר בבורסה ב-2022: איזו מניה הכי סחירה? איזה ענף מבוקש?

שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 רשם גידול חד מכ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022; שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות
דור עצמון | (2)

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות הסתכם בשנת 2022 בכ-1.6 מיליארד שקל - עלייה של כ-20% לעומת המחזור בשנת 2021. המחזור הכולל במניות והמירים (כולל המחזור בקרנות סל על שוק המניות וכולל עסקאות מחוץ לבורסה) הסתכם בשנת 2022 בכ-2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-22% מהמחזור הכולל בשנת 2021, כך עולה מנתונים שפרסם יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

כצפוי בשנה של ירידות שערים, נרשמה עלייה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות. שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 עלה מ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022. ברוב הענפים נרשמה השנה עלייה נאה במחזור המסחר, כשבולט ענף האנרגיה, נפט וגז. מספר העסקאות בבורסה זינק לשיא עם ממוצע של כ-134 אלף עסקאות ביום - עלייה של כ-120% מאז שנת 2018. המניה הסחירה ביותר שנה חמישית ברציפות – בנק לאומי. שיעור המסחר במניות הדואליות הינו משמעותי והיווה כ-26% מסך המסחר במניות.

יש לציין כי במסגרת הרפורמה במדדי הבורסה המתוכננת למחצית השנייה של 2023 ייקבע משקל מניה במדדים בהתאם למקדם נזילות, כך שמניות סחירות יותר יקבלו משקל גבוה, לכן מעניין לבחון אילו חברות הן הסחירות ביותר.

סחירות לפי ענפים בשנת 2022

חמשת מניות הבנקים הגדולים ריכזו עניין רב בקרב המשקיעים בשנת 2022, עקב הגידול ברווחיותם על רקע העלאות הריבית במשק במשך שש העלאות ריבית חודשיות רצופות החל מחודש אפריל 2022. סך המסחר בהן מהווה כ-23% מסך מחזור המסחר במניות בבורסה, לאחר עלייה של כ-31% במחזורי המסחר שלהם בהשוואה לשנת 2021.

מעניין לציין כי מספר העסקאות במניות הבנקים זינק בכ-75% בשנת 2022 לעומת שנת 2021. הגידול הבולט ביותר בסחירות נרשם במניות הנפט והגז (87%+) אשר שעריהן עלו בחדות ובעקבות כך עלה מדד ת"א נפט וגז בכ-35% בשנת 2022.

בעוד שבשנת 2021 נרשמה עלייה חדה בשערי מניות הטכנולוגיה שהתבטאה גם בגידול במחזורי המסחר במניות אלה, בשנת 2022 רשמו מניות הטכנולוגיה ירידות שערים חדות לצד ירידה במחזורי המסחר, כך שחלקו של הענף מתוך סך המסחר ירד מכ-25% בשנת 2021 לכ-20% בשנת 2022. ענף בולט נוסף הינו הנדל"ן והבנייה, אשר סך מחזור המסחר במניות הענף עלה השנה בכ-32% בהשוואה לשנה הקודמת.

מניות מדד ת"א-35 אשר בצמרת רשימת המניות הסחירות בבורסה

השנה נרשם גידול במחזורי המסחר כמעט בכל המניות הכלולות במדד ת"א-35. בצמרת רשימת המניות הסחירות ניצבים, כמו בשנים האחרונות, בנק לאומי ובנק הפועלים. בנק לאומי עומד בראש הרשימה זאת השנה החמישית ברציפות, עם עלייה של כ-29% במחזור המסחר לעומת שנת 2021. מחזור המסחר טיפס לכ-111 מיליון שקל ביום - הגבוה ביותר למניה בודדת מאז טבע בשנת 2015 (114 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק הפועלים במקום השני ברשימה שנה רביעית ברציפות, עם מחזור ממוצע של כ-100 מיליון שקל ביום – עלייה של כ-24% בהשוואה לשנה הקודמת. שני בנקים נוספים כלולים בצמרת הרשימה - דיסקונט (מקום 4, 67 מיליון שקל) ומזרחי טפחות (מקום 8, 54 מיליון שקל).

מניית ICL נמצאת במקום השלישי עם מחזור יומי ממוצע של כ-85 מיליון שקל, לאחר שרשמה זינוק חד של כ-115% בשנת 2022.  מניות בולטות נוספות בין המניות הסחירות ביותר הן טבע (5) שמחזור המסחר בה עלה בכ-43%, במקביל לעליית שער המניה בכ-22%, והסתכם בכ-60 מיליון שקל; נייס (6) עם מחזור יומי ממוצע של 58 מיליון שקל, ללא שינוי משנה קודמת, עם ירידה שער חדה של כ-29%; וקבוצת דלק (7) שהמחזור בה זינק בכ-117% בשנת 2022 כשמנייתה טיפסה בכ-52%.

שינויים בולטים במחזור המסחר מבין חברות מדד ת"א-90

המניה הסחירה ביותר מבין מניות מדד ת"א-90 היא שופרסל, שהמסחר הממוצע במנייתה עלה בכ-33% לכ-19.6 מיליון שקל ביום, על רקע מאבקי שליטה וניהול בשנה האחרונה, על אף גריעתה ממדד ת"א-35 באוגוסט האחרון. מניית אנלייט אמנם רשמה ירידה של כ-16% במחזור המסחר הממוצע השנה לכ-17 מיליון שקל ביום, אך היא עדיין בין 20 המניות הסחירות ביותר, ועומדת להיכנס למדד ת"א-35 בפברואר 2023.

בתי זיקוק, שמנייתה זינקה בכ-51% בשנת 2022, הציגה עלייה חדה של כ-77% במחזור המסחר הממוצע לעומת 2021. מניות סחירות נוספות מבין מניות מדד ת"א-90 הן מיטרוניקס ופוקס, ששערי מניותיהן צנחו בשנת 2022 בכ-53% ובכ-40%, בהתאמה, במקביל לגידול במחזורי המסחר בהן בכ-31% ו-47%, בהתאמה. העליות החדות ביותר במחזורי המסחר מבין מניות ת"א-90 נרשמו באיסתא (304%+), חג'ג' נדל"ן (238%+) ואאורה (219%+), בעקבות כניסתן אל מדד זה במהלך השנה האחרונה.

הבורסה נוקטת בצעדים לעידוד הסחירות והנזילות

על מנת לעודד את הסחירות והנזילות של המניות, הבורסה הציגה בשנת 2022 רפורמה מקיפה להגברת הסחירות והנזילות במדדי הבורסה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, אשר אמורה להיכנס לתוקף במחצית השנייה של 2023. כמו כן, במרץ 2022 ביצעה הבורסה צעד נוסף להגדלת נזילות המסחר ע"י הפחתה משמעותית של הגודל המזערי של פקודה ל-500 שקלים, צעד שהגדיל את אפשרויות ההשקעה ואת הגמישות של המסחר עבור המשקיעים הפרטיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדי 01/02/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    מאז שהגאון הקיסר והשליט של בלפור העלה את מס רווחי הון, המשקיעים והכסף נדדו לנדלן. מחזורי המסחר התיבשו. בשקלים מתואמים לאינפלציה, המחזורים בבורסה רחוקים מאוד מהשיאים שהיו עד 2016
  • 1.
    כתבה מקצועית טובה - תודה (ל"ת)
    יותם 31/01/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.